בתיק השקעות אין נכון או לא נכון, יש מתאים או לא מתאים.
התאמת התיק למשקיעה או לחוסך מתייחסת בעיקר למסגרות הסיכון בתיק. חשוב להבין שאמנם השיח התקשורתי הסקסי הוא תמיד על שוקי המניות, אבל רוב כספו של הציבור מושקע באיגרות חוב. למעשה, תיק השוק הממוצע אצל לקוחות פרטיים הוא 20% מניות 80% אגרות חוב.
כפי שכבר קרה וממשיך לקרות, גם באגרות חוב יש סיכון ולכן, גם עבורן צריך להגדיר מסגרות סיכון. למשל, מסגרת סיכון של אג”ח חברות (קונצרני) בסיכון גבוה ומסגרת סיכון של אג”ח חברות בסיכון נמוך.
מסגרות הסיכון נקבעות על ידי שני פרמטרים עיקריים: טווח ההשקעה והסבילות לסיכון.
ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך הסיכון שניתן לקחת גדול יותר, ולהיפך. לצד זאת, לכל אחד מאיתנו יש רמת סבילות שונה לסיכון. אפשר להיזכר, למשל, בתקופה של סוף 2015 בה שוקי המניות רשמו ירידות חדות. הדרך הטובה ביותר לדעת מהי הסבילות שלכם/ן לסיכון היא פשוט לחוות זאת. חשוב מאוד שהתיק יהיה מתואם לתנודתיות שאנחנו מסוגלים לספוג, אחרת הדרך קצרה לקבלת החלטות השקעה רעות מאוד והיא ומובילה לכדור שלג שיהיה מאוד קשה לגלגל אותו בכיוון ההפוך.