החלטתם (או החלטתן) להקצות סכום כסף לתיק השקעות. כיצד תבנו אותו, מהם הדברים החשובים ביותר שכדאי לקחת בחשבון בדרך ומה משקלם של הגורמים האישיים בתוך התהליך?
הסיטואציה הבאה רלוונטית עבור לא מעט אנשים: יש לכם (או לכן) סכום כסף קטן/בינוני/גדול (ההגדרה מהו “קטן” או “גדול” היא אישית עבור כל אחד ואחת) ואתם לא רוצים שהכסף ינמנם בפק”מ. אולי החלטתם להפנות אותו, או לפחות את חלקו לתיק השקעות. אז כיצד כיצד בונים נכון תיק השקעות, ומה חשוב לזכור לאורך הדרך?
כאשר ניגשים לבנות תיק השקעות, עוד הרבה לפני שרצים לבחירת ניירות הערך, חשוב להגדיר למה מיועד תיק ההשקעות ומהו טווח ההשקעה. בשתי מלים: תיאום ציפיות.
בתיק השקעות אין נכון או לא נכון, יש מתאים או לא מתאים.
התאמת התיק למשקיעה או לחוסך מתייחסת בעיקר למסגרות הסיכון בתיק. חשוב להבין שאמנם השיח התקשורתי הסקסי הוא תמיד על שוקי המניות, אבל רוב כספו של הציבור מושקע באיגרות חוב. למעשה, תיק השוק הממוצע אצל לקוחות פרטיים הוא 20% מניות 80% אגרות חוב.
כפי שכבר קרה וממשיך לקרות, גם באגרות חוב יש סיכון ולכן, גם עבורן צריך להגדיר מסגרות סיכון. למשל, מסגרת סיכון של אג”ח חברות (קונצרני) בסיכון גבוה ומסגרת סיכון של אג”ח חברות בסיכון נמוך.
מסגרות הסיכון נקבעות על ידי שני פרמטרים עיקריים: טווח ההשקעה והסבילות לסיכון.
ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך הסיכון שניתן לקחת גדול יותר, ולהיפך. לצד זאת, לכל אחד מאיתנו יש רמת סבילות שונה לסיכון. אפשר להיזכר, למשל, בתקופה של סוף 2015 בה שוקי המניות רשמו ירידות חדות. הדרך הטובה ביותר לדעת מהי הסבילות שלכם/ן לסיכון היא פשוט לחוות זאת. חשוב מאוד שהתיק יהיה מתואם לתנודתיות שאנחנו מסוגלים לספוג, אחרת הדרך קצרה לקבלת החלטות השקעה רעות מאוד והיא ומובילה לכדור שלג שיהיה מאוד קשה לגלגל אותו בכיוון ההפוך.
לאחר שקבענו את מסגרות הסיכון, נוכל לגשת לאבן היסוד המהותית והחשובה ביותר בבניית התיק והיא האלוקציה (או בעברית: אלוקציה אלוקציה אלוקציה).
מה זו אלוקציה? מעבר לפיזור, אלוקציה היא בחירה נכונה וממודדת של אפיקי ההשקעה בתוך מסגרות הסיכון המוגדרות בתיק, מול סוגי הסיכונים. בבואנו לבנות אלוקציה יש להתבונן בעיקר בסיכוני המאקרו (כלכלות בעולם, מטבעות, ריבית, אינפלציה) ובהתאם לסיכונים אלו יש לבחור באלו שווקים ברצוננו להשקיע, האם לייצר חשיפה מטבעית או “להידבק” לשקל, האם לבחור באג”ח באפיקים שקליים או צמודים וכמובן המח”מ – אורך ההשקעה ברכיב אגרות החוב.
האבן השניה היא שיטת העבודה (או כמו שהמורה שלי היתה אומרת: סדר וניקיון במחברותיו). לדוגמא, אחת השיטות הפופולריות בהחזקת מניות מדברת על גרעין ולוויין. הגרעין יהיה החזקה של מדד כליבת ההחזקה ברכיב המנייתי. הלוויינים יהיו מניות ספציפיות, מתוך הנחה שהן יתפקדו טוב יותר מכלל השוק.
תחת שיטת העבודה נכנס גם שימוש חכם במגוון המוצרים הפיננסיים שהשוק מציע, תוך בחינת היתרונות והחסרונות של כל מוצר פיננסי וניצולו בצורה נכונה. בשוק קיימים מוצרי השקעה אקטיביים (קרנות נאמנות מנוהלות) ופאסיביים (תעודות וקרנות סל מחקות). לדוגמא: השקעה במניות יתר דרך קרן נאמנות תוך ניצול היתרונות הבולטים – מקצוענות מנהל הקרן, יכולת הפיזור הגבוה ועל הדרך דחיית המס. ביחרו היטב כי מול כל הטוב הזה יעמדו דמי ניהול שברוב המקרים לא יהיו זולים. דוגמא נוספת: רכישת קרן מחקה על מדד S&P 500 כאמצעי חשיפה מפוזר על השוק האמריקאי.
אחרון וחביב, בחירת ניירות ערך (Picking). בהשקעות, תמיד ובפרט בשוק ההון, בחינה של השקעה נעשית אל מול השוואה לאלטרנטיבה. השוואה זו צריכה לכלול את עלויות השחיקה של התשואה: עמלת קנייה/מכירה ומיסוי. לדוגמא, ברכיב אגרות חוב, בעת קניה יש לבדוק את תזרים האיגרת ולהשוות תשואה ברוטו/נטו. בעת מכירה יש לקחת בחשבון את מס רווחי ההון. לכן, בבואנו לבחור ניירות ערך נשווה אותם תמיד לניירות דומים ככל האפשר במגוון פרמטרים.
לסיכום, כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים, גם כשמחליטים לחסוך ולהשקיע, שיטתיות היא לא מילה גסה. הגדירו מטרות וטווח השקעה, ונסו לשאול את עצמכם/ן כיצד תמודדו עם תנודתיות בשווקים. בנו תיק המתאים עבורכם/ן באופן אישי, ו…תמיד אפשר גם להתייעץ עם מנהל השקעות.
