מחקרים אחרונים בתורת הניהול מצאו כי צוות עובדים הומוגני, עם מאפייני אישיות, רקע ותרבות דומים, פחות יעיל ופורה מצוות הטרוגני, הכולל אנשים מרקעים שונים, בעלי תכונות אישיות ויכולות שונות.
הגיוון מביא להפריה הדדית, יצירתיות ומיקסום היכולות והתפוקה של צוות.
הדבר נכון לתחומים רבים בחיים. וכן, גיוון הוא מהלך נכון גם כשזה מגיע לכסף שלנו.
אז נניח שבחרת בשתיים או שלוש חברות שונות, כשכל אחת מנהלת עבורך נתח מכספך. יש לך שניים-שלושה תיקי השקעות ואתה עושה “מירוץ” ביניהם – מי יניב עבורך את התשואה הגבוהה ביותר.
האם זה הפתרון המיטבי? האם מצב זה יוצר מיקסום יכולות או אולי דווקא בינוניות?
רבים מבין לקוחותינו בוחרים בניהול של מספר תיקים במקביל, בחברות שונות. תיקים אלה אמנם מנוהלים בחברות שונות אבל בפועל הם דומים במדיניות ההשקעה שלהם. המטרה, כפי שאנחנו מבינים אותה, היא גם ליצור השוואה וגם “לא לשים את כל הביצים בסל אחד”.
בפועל, פעמים רבות מדי לקוחות ממש לא מרוצים מהתהליך.
לעיתים, הם מגלים שהתיקים השונים מניבים תשואה דומה.
לעתים, הם מגלים שהביאו עצמם לרמת סיכון כוללת גבוהה ממה שתכננו.
לעתים, הם פשוט הפכו ללקוחות “קטנים” בעיני מספר גופים ואולי אף מספר בנקים. מצב כזה משליך על מידת תשומת הלב ופעמים רבות גם על דמי ניהול גבוהים יותר ועמלות גבוהות יותר לבנק.
ומה בסוף? בסוף מתקבלת תוצאה של MORE OF THE SAME. פיזור דומה בהשקעות עצמן, אך תוך רמת שירות מופחתת ועלויות גבוהות יותר.
אז מה עשינו בזה? כלום.
