6 דרכים להתנהלות עסקית נכונה של עסק או חברה מול הבנק

אתם צופים חריגה בחשבון? אל תחכו לטלפון מהבנק, תהיו אתם הראשונים להתריע על כך. וגם, בקרו מדי פעם בסניף והפכו את הבנק לשותף העסקי שלכם.

פעילות עסקית תקינה של חברה, קטנה כגדולה, מחייבת ניהול תזרים מזומנים. אם זיהיתם שהחשבון שלכם צפוי להציג חריגה מהמסגרת המאושרת על ידי הבנק, תהיו אתם אלה שמרימים טלפון לבנקאי/ת שלכם. אל תחכו לטלפון מהם. זה יסייע לכם לזכות בנקודות זכות מצד הבנק.

ציינו בפני הבנקאי שאתם עובדים מולו שאתם פועלים להסדרת העניין באופן מיידי ושתפו אותו בדרך הפעולה. אופי התנהלות כזה הוא אינדיקציה לכך שקיים בחברה מנגנון שליטה ובקרה. זה גם נותן איתות לבנק שקיים בצד השני לקוח אחראי, המבין את השלכות החריגה.

בנוסף, כדי לחזק את הקשר עם הבנק, בקרו אחת לרבעון בסניף, שתפו במה שמתרחש בחברה ובפרויקטים השונים עליהם אתם עובדים. ספרו על פעולותיכם למציאת מנועי צמיחה נוספים, ועשו זאת באופן כזה שהבנק ירגיש שותף ולא יופתע כשהחשבון יציג גידול בהוצאות ובתשלומים.

בדקו אחת לחציון עלויות אשראי, ריבית ועמלות. הרוב נוטים לבחון רק את הריבית, אך קיימות עמלות נוספת שעלותן אינה מבוטלת.

בעת קבלת אשראי מהבנק באמצעות מסגרת חח”ד, הלוואה, מסגרת ניכיונות, ערבויות וכדומה, קיימת נטייה להתעלם מעלות העמלות ולהתמקח רק על הריבית. מנתונים שפרסם משרד הכלכלה עולה כי כ- 20% מעלויות האשראי הן בגין עמלות בנקאיות כמו עמלת הקצאת אשראי, עמלת דמי ניהול חשבון, עמלת עריכת מסמכים, עמלת העברה ועוד.

לכן, מומלץ לבצע אחת לחציון תחשיב של העלויות בפועל, כלומר, היקף עלות האשראי (עמלה+ריבית) בחלוקה לסך המסגרות המנוצלות. שימו לב להשוות “תפוחים לתפוחים”, כלומר לבחון את העלויות לאורך אותה תקופה – רבעון, חציון, שנתון.

מבדיקות שנעשו למספר לא מבוטל של חברות נמצא כי לרוב, הבנק טעה בתחשיביו או שתקופת ההטבה ביחס לתעריפון הבנק הסתיימה ללא ידיעת הלקוח והתעריפים קפצו למעלה.

חשוב לבדוק עלויות גם בבנקים מתחרים – זה עשוי לחסוך אלפי שקלים מדי שנה.

כדאי לדאוג לפזר את תיק האשראי שלכם במספר בנקים. לא מומלץ “להתממן” באמצעות נותן אשראי יחיד המחזיק בכל “העוגה”.

אחד הכללים המרכזיים בעולם המימון וההשקעות הוא פיזור תיק הנכסים, וזה נכון גם בעולם האשראי.

לחברה עם מחזור גבוה מ-10 מיליון ש”ח בשנה, הפועלת באמצעות חוב חיצוני כדוגמת אשראי בנקאי, כדאי לשקול פיזור תיק האשראי בין 2-3 בנקים מסחריים שונים.

למה? כי הבנקים כפופים למגבלות רגולטריות ולכן דוגלים במדיניות שמרנית בכל הקשור להעמדת אשראי נוסף. זה אומר שאם תפזרו את תיק האשראי כנראה שתוכלו להגדיל את סך האשראי המוקצה לחברה וגם תצמצמו את התלות בבנק אחד ויחיד. כל אלה יעניקו גמישות בכניסה לפרויקטים נוספים וגם יאפשרו לחברה ליהנות משירותים ייחודים שלעיתים אינם ניתנים בבנק מתחרה.

אתם יכולים לנצל נכסים קיימים כמו חוב לקוחות, שטרות לגביה, ציוד, מלאי וכו’ לטובת הגדלת היקף האשראי. השאירו את שעבוד הפעילות (שש”כ) כחלופה אחרונה.

לכל חברה יש נכסים. נכסים שוטפים כגון צ’קים של לקוחות (שטרות לגביה), חוב לקוחות, מלאי וכדומה, ונכסים קבועים כגון ציוד, מכונות וקרקע.

ניתן לנצל נכסים אלה ולהשתמש בהם כבטוחה עבור הגדלת היקף האשראי. לדוגמא, אם החברה מחזיקה בחוב לקוחות איכותי, המורכב מחברות בעלות סיכון אשראי נמוך ומוסר תשלומים תקין, ניתן להמחות את חוב הלקוח לבנק לטובת קבלת אשראי נוסף. שווי הנכס בכלל וחוב הלקוחות בפרט מוערכים על ידי כל בנק באופן שונה, תוך מתן משקל לפרמטרים חיצוניים כגון פוליסת ביטוח (ביטוח אשראי, ביטוח רכוש ועוד) ומידע המתקבל מחברות האוספות מידע עסקי.

לעתים הבנקים ידרשו שעבוד שוטף כללי (שש”כ) לטובת האשראי הנדרש על ידכם. הותירו בטוחה זו כחלופה אחרונה, משתי סיבות. האחת, כי מנגנון זה כובל את החברה לבנק ומגביל אותה מ”להתממן” באמצעות הנכסים הקיימים ו/או לפנות לבנקים אחרים לקבלת אשראי נוסף. השניה, כי שש”כ לא תמיד מעריך את הבטוחות הקיימות בשיעור נכון.

כדאי לבדוק אם קיימת הלימה בין האשראי השוטף לאשראי לזמן ארוך.

בחברות שונות ניתן למצוא תיק אשראי המורכב ממסגרות אשראי לזמן קצר ולזמן ארוך, לכל אחת יעוד שונה.

מסגרות אשראי לטווח קצר: מסגרת חח”ד, “און קול”, הלוואות גישור קצרות מועד וכדומה.

מסגרות אלו מיועדות למימון פערי הון חוזר שוטפים (פערי עיתוי בין תקבולי הלקוחות בפועל לבין התשלומים לספקים ולהצטיידות במלאי). מכיוון שפערי הון חוזר הם מצב נתון בחברה, עליהם לקבל מענה קבוע (למשל, מסגרת חח”ד שאינה מתכלה).

מסגרות אשראי לזמן ארוך: הלוואה לתקופה העולה על שנה.

מסגרות אלו מיועדות למימון רכוש קבוע כמו ציוד, מכונה וקרקע. הרעיון הוא שיתרתה של קרן הלוואה לזמן ארוך פוחתת מדי שנה, כדי להקביל לשווי הפוחת של הנכסים הקבועים.

אשראי חוץ-בנקאי הוא מקור זמין, מהיר ונוח ויכול להיות אשראי משלים למערכת הבנקאית.

אשראי חוץ-בנקאי ניתן על ידי חברות שאינן בנק בצורות שונות: פקטורינג לקוחות, מימון ספקים, מימון יבוא, ניכיון שיקים, ליסינג מימוני ועוד.

אשראי מסוג זה מגדיל את מקורות האשראי העומדים לרשות החברה, מסייע במתן מענה יעיל לפערי הון חוזר ובשיפור תנאי הסחר מול ספקים (הנחת מזומן או הנחת כמות).

אשראי חוץ-בנקאי יכול לשמש כשכבה שניה, מעל האשראי הבנקאי, במקרים הבאים:

מקור נוסף למימון פערי אשראי עתידיים שהבנק עשוי להימנע ממימונם.
במקרים בהם החברה הגיעה לניצול מקסימלי של מסגרות האשראי הבנקאיות.
כדי לסייע לחברה לנצל הזדמנויות עסקיות.
לאשראי חוץ-בנקאי יש יתרון נוסף: לרוב הוא אינו מבוסס על בטחונות פיננסיים ואינו נכלל בסך האובליגו הבנקאי.

סיבה נוספת לשקול אשראי חוץ-בנקאי היא שלעיתים הבנקים מתקשים להדביק את קצב הגידול של חברות ונותנים מענה איטי או אפילו מאוחר מדי. שימוש במסגרת נוספת תסייע בהתמודדות עם פערי עיתוי או “פיקים”.

זה נכון שאשראי חוץ-בנקאי יקר מאשראי בנקאי, אך הוא זמין ונוח, ולכן פערי העלות-תועלת בין שני הערוצים הולכים ומצטמצמים.

מספר מלים לפני סיום.

אם אתם רוצים לדעת עוד על התנהלות פיננסית נכונה של עסק או חברה, או רוצים להיעזר בנו בנושאים הקשורים במימון, הלוואות, הכנת תוכנית עסקית לקראת הגשת בקשה לאשראי מהקרן לעסקים קטנים ועוד, מוזמנים לכתוב לי מייל.