תל אביב 125 קפץ ב-3.9%, תשואת האג"ח של ארה"ב נסקה ל-2.5%

שבוע חיובי למדי עבר על רוב בורסות העולם. למעט חלק מהבורסות של אירופה רוב המדדים סיימו את השבוע בעליות נאות. השוק, כך נראה, מתחיל להתייחס למלחמה באוקראינה, כאל מצב קיים שלא יסתיים כל כך מהר אבל גם לא נראה שהוא הולך להסלים. התנודתיות של הימים הראשונים למלחמה הולכת ומתפוגגת, ונראה שהמשקיעים הפנימו את המצב החדש ומתחילים לפתח תיאבון מחודש לסיכונים.

מדד S&P500  רשם בשבוע החולף עליה של 1.8% וכעת הוא רחוק רק 4.7% מהמקום בו החל את השנה. מדד נאסד"ק טיפס 2% נוספים והשלים עליה של 10% בשבועיים. המדד המשופע במניות טכנולוגיה רחוק כעת 9.4% מהרמה בה ניצב בתחילת ינואר.

באירופה נרשמו בשבוע שעבר ירידות של עד 1% בבורסות של פרנקפורט, ובמדד יורוסטוקס 50. מדד פוטסי 100 הבריטי דווקא עלה בשבוע שעבר ב-1.1%. מחיר הנפט המשיך לטפס וסיים את השבוע בעליה של 7%.

במהלך השבוע החולף, אחרי חודש שלם שבו הייתה סגורה, נפתחה למסחר גם הבורסה של מוסקבה. עם זאת, המסחר נפתח תחת הגבלות חמורות, ובראשן איסור על זרים למכור מניות של חברות רוסיות. טרם חודש המסחר בתעודות המסחר על מניות רוסיות (ADR) שרשומות בבורסות בניו יורק ולונדון.

במקביל, הבורסה של תל אביב ממשיכה להפגין עוצמה והמדדים המובילים בה קפצו בשבוע החולף בכמעט 4%. הקפיצה העבירה אותם לטריטוריה חיובית מתחילת השנה. מדד תל אביב 125 גבוה כעת ב-2.7% מרמתו בתחילת 2022, וזאת לאחר שבשנה הקודמת הוא זינק ב-31%.

העוצמה שמפגינה הבורסה של תל אביב נשענת בחלקה על הצמיחה המהירה שחוותה הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה. כלכלת ישראל צמחה ב-2021 בקצב של 8.1%. שיעור הצמיחה שנרשם היה גבוה משמעותית מהערכות קודמות ומהתחזית של בנק ישראל שניבאה צמיחה שנתית של 6.5% בלבד. במשרד האוצר העריכו כי הצמיחה תעמוד על 7.1%. ברבעון הרביעי של 2021 הצמיחה אף הואצה והגיעה לקצב שנתי של 16.1%.

שיעור הצמיחה ב-2021 הוא הגבוה ביותר שנרשם בישראל מאז שנת 2000 – אז עמדה על 8.4%. עם זאת חשוב לזכור שלפחות חלק מהצמיחה נובעת מהחזרה לשגרה עקב היחלשות מגפת הקורונה. בשנת 2020 נרשמה בישראל צמיחה שלילית של 2.4%.

נתוני הצמיחה בישראל גבוהים ממוצע ה-OECD שעמד ב-2021 על 5.3%. בשנה שעברה הם היו גבוהים מאלו של בריטניה (7.5%) צרפת (7%) וארה"ב (5.7%).

חשובה לא פחות מכך הינה העובדה ש'התוצר לנפש' בישראל צמח ב-2021 בשיעור גבוה של 6.3%. הוא עומד כעת על 155 אלף שקל בשנה (כ-47 אלף דולר). הגרעון בשנת 2021 היה 4% ויחס החוב לתוצר – נתון מרכזי בדירוג החוב של ישראל – עומד כיום על 69% בלבד.

הנתונים הללו מלמדים כי התמודדות המשק הישראלי עם משבר הקורונה הייתה מוצלחת בהשוואה בינלאומית. זאת, למרות אי היציבות הפוליטית הפנימית שליוותה ומלווה את ישראל בשלוש השנים האחרונות. הצמיחה המהירה מביאה איתה גם בשורה – עליה בתחזית ההכנסות ממסים של משרד האוצר.

הגידול בתוצר לנפש מצביע על גידול בעושר האישי ובתחושת העושר של אזרחי ישראל. תחושת עושר מתאפיינת בין השאר בביקוש ער למוצרים בני קיימא ולנדל"ן. את הביטוי לכך ניתן היה לראות בנתונים שהצביעו על התייקרות של כ-13% במחירי הדירות בישראל במהלך 2021.

ההתייקרויות בשוק הדירות, יחד עם מדד המחירים לצרכן שהצביע על אינפלציה של 3.5% בשנה שעברה מאותתים כי בנק ישראל יצטרך לקבל בקרוב החלטה לגבי הריבית. נכון להיום הריבית בישראל עומדת על 0.1% בלבד. כלומר, בשקלול האינפלציה הריבית הריאלית בישראל הינה שלילית בגובה של 3.4%.

ריבית שלילית גורמת לשחיקה של כל מכשירי החיסכון הלא צמודים, וביניהם אג"ח לא צמודות של ממשלת ישראל. במידה ושיעור האינפלציה בישראל ימשיך לנוע מעל ל-3% הדבר עלול לגרום לנסיגה של משקיעים מאג"ח ממשלתיות דבר שיוביל לעלייה בתשואה עליהן. עליית תשואות בשוק האג"ח לצד ההתייקרות המשמעותית של מחירי הדירות מתווספות  ללחץ על בנק ישראל לפעול מהר יותר לבלימת האינפלציה באמצעות העלאת ריבית.

בניגוד להתאוששות המרשימה בשוקי המניות, שוק האג"ח האמריקאי נמצא בשבועות האחרונים בטלטלה. בשבוע החולף זינקה תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים ב-35 נקודות בסיס – מ-2.15% עד ל-2.5%. בסוף השבוע נעצרה התשואה על 2.49%.

מאז תחילת השנה, אז נסחרו האג"ח בתשואה של 1.51%, נסקה תשואת האג"ח ל-10 שנים בכמעט אחוז שלם. זינוק של 1% בתשואה משמעו נפילה של כ-10% במחיר האג"ח. שיעור נפילה כה חד בתקופה כה קצרה מלמד על חשש משמעותי מפני אינפלציה ומפני החרפת הצעדים המוניטריים מצד הפדרל ריזרב.

בשבוע שעבר העידו כמה גופי מסחר בארה"ב על ירידה משמעותית במדדי הנזילות של האג"ח האמריקאיות. ירידה בנזילות מתבטאת בין השאר בעליה במרווח המצוטט בין קניית אג"ח למכירתו (Spread). הירידה בנזילות נובעת כנראה גם בשל העובדה שה"פד" הפסיק לרכוש אג"ח בשוק. המשקיעים בשוק האג"ח מזהים כנראה את המגמה ומקדימים למכור את הסחורה, גם אם הדבר אומר שהם צריכים להתפשר על מחיר נמוך יותר.