מרץ המשוגע: שוק המניות נכנס לרכבת הרים אך סיים את החודש בעליה

בארה"ב נהוג לקרוא לו "מרץ המשוגע". בדרך כלל הכוונה היא למזג האוויר ההפכפך ולטורניר כדורסל המכללות שמגיע לשיאו בסוף החודש. בכל הקשור לתחום המטאורולוגי שמאפיין את ניו יורק וסביבותיה – למרץ אכן יש מאפיינים קצת יוצאי דופן. בחלק הראשון שלו החורף עדיין שולט. קר בחוץ וסופות שלג אינן מחזה נדיר. לקראת סוף החודש האוויר מתחיל להתחמם, השמש מפציעה, שעור האור מתארכות, והאביב מתחיל לחלחל פנימה. "מרץ מגיע כמו אריה ועוזב כמו טלה", אומרים האמריקאים.

תחושה די דומה ניתן לקבל כאשר מנסים לסכם את חודש מרץ האחרון בשווקים הפיננסיים. בתחילת החודש אחזה בשווקים סופת שלגים מרעידת סיפים. היא הגיעה ממזרח אירופה, מקרבות התופת במזרח אוקראינה, ושיירות הפליטים עקורים מבתיהם. משם היא התפשטה לכל רחבי הגלובוס.

השווקים כצפוי הגיבו בעוצמה. מדדי המניות צללו במהירות, מחירי הזהב והנפט המריאו, הדולר התחזק, ומדד הפחד (VIX) זינק לרמות שאותן לא ראה מאז מפולת הקורונה של מרץ 2020.

אבל החל מהשבוע השלישי של מרץ, למרות שעשן המלחמה המשיך לרחף באוויר, שוקי ההון החלו לטפס בחזרה. מחיר הנפט שקפץ לרגע ל-130 דולר  לחבית, שב לקראת סוף החודש אל מתחת לרמת 100 דולר לחבית. בסיכום חודשי הנפט אמנם טיפס ב-3%, אבל זו עליה שלא מתארת את רכבת ההרים שאפיינה את מחיר הנוזל השחור לאורך רוב החודש. הזהב שטיפס לשיא הסטורי של 2,060 דולר לאונקיה, נסוג עד לרמה של 1,920 דולר לאונקיה. בסיכום חודשי עלה הזהב בפחות מ-1%.

שוקי המניות עשו את הדרך ההפוכה. מדד נאסד"ק, שבשלב מסויים היה רחוק בכ-22% מהשיא ההסטורי של חודש נובמבר, ונגע בשפל של 12,580 נקודות, זינק תוך שבועיים וחצי ב-13% ונעצר בסוף החודש על 14,261 נקודות. בסיכום חודשי רשם נאסד"ק עליה של 3.7%. המדד נמוך כעת ב-8.8% מהרמה בה החל את השנה. מדד S&P500 עשה דרך דומה ובסיכום החודש עלה ב-3.9%. המדד נמוך כעת בכ-4.6% מהרמה בה החל את השנה.

מדד הפחד Vix, שמחושב בהתאם לתנועת האופציות על מדד S&P500 בבורסת שיקאגו, הגיע בתחילת מרץ לרמה של 36 נקודות, שמאפיינת תקופות של משבר קשה בשוק. בסוף החודש חזר Vix אל מתחת לרמה של 20 נקודות, שמאפיינת תקופות של רגיעה ו"עסקים כרגיל".

גם מדדי המניות במדינות הגדולות של אירופה השלימו ירידה ועליה חזרה עד לרמה בה החלו את החודש. בהקשר זה חשוב לציין שלמלחמה בין רוסיה לאוקראינה יש שלל השפעות על המדינות באירופה. החל באספקת נפט וגז וכלה בצורך למצוא פתרון למיליוני הפליטים מאוקראינה. מעניין יהיה לבחון כיצד תשפיע המלחמה על כלכלת אירופה ועל שוקי המניות שלה גם בחודש הקרוב.

מי שבכל זאת מנסה לחפש את הדרמה ברמה החודשית ימצא אותה בשוק האג"ח של ארה"ב בעיקר. מרץ 22' עשוי להתברר בעתיד כנקודת תפנית. זה החודש הראשון שבו הועלתה הריבית בארה"ב מאז  דצמבר 2018. העלאת הריבית לוותה בתחזיות קדימה מצד ה"פד" לפיהן הריבית תעלה עד סוף השנה לרמה של כ-1.9%. ההעלאות יימשכו גם בשנה הבאה ובסוף 2023 מעריכים ראשי ה"פד" שהריבית תגיע ל-2.8%. במקביל לכך ה"פד" מתכוון להתחיל לנקות את המאזנים שלו מהררי אג"ח ממשלתיות שרכש בעשור האחרון.

הטון הניצי שעלה מצד בכירי ה"פד" הבהיל מעט את שחקני האג"ח ובתוך חודש אחד זינקה התשואה על האג"ח ל-10 שנים ב-56 נקודות בסיס מ-1.84% ל-2.38%. התנודה החדה מלמדת שגברו החששות בשוק שהשנים הקרובות כבר לא יהיו נטולות אינפלציה.

בשבוע שעבר התרחש בשוק האג"ח אירוע שנחשב בדרך כלל לדרמטי ומעורר דאגה – היפוך עקום התשואות. במהלך השבוע נסחרו האג"ח ל-30 שנה של ממשלת ארה"ב בתשואה של 2.57%, ואילו האג"ח ל-5 שנים נסחרו בתשואה גבוהה יותר –  2.64%. זהו מצב מיוחד, משום שבאופן טבעי אג"ח לתקופות ארוכות יותר נסחרות בתשואות גבוהות יותר מאחר והסיכון בהן גבוה יותר.

מצב של היפוך בעקום התשואות מאותת כי המשקיעים מצפים לחולשה כלכלית בהמשך הדרך. הירידה היחסית בתשואת האג"ח הארוכות מלמדת על ציפיות לריביות נמוכות יותר בעתיד הנראה לעין וזאת כדי לתמרץ צמיחה כלכלית חלשה. במילים אחרות – היפוך עקום התשואות נחשב לתמרור אזהרה המבשר על האטה כלכלית בעתיד.

בשוק האג"ח האמריקאי נערכו דיונים סוערים סביב האירוע הלא שכיח. הדעות לגבי משמעותו עדיין חלוקות. ראשית, משום שרוב הפרמטרים המקרו כלכליים מעידים שכלכלת ארה"ב נמצאת כרגע בהאצה. הנתון הקריטי מכולם – שיעור האבטלה – ירד לשפל כמעט חסר תקדים של 3.6% בלבד. המשק האמריקאי יוצא מהקורונה כשהוא משווע לידיים עובדות. התוצאה היא לחצי שכר שתורמים בהמשך ללחצים אינפלציוניים. וכמובן, אינפלציה שנתית של 8% בוודאי לא מבשרת על האטה.

חלק מהמומחים טוענים שהיפוך עקום התשואות אינו מבשר בהכרח על מיתון. בכדי שהאיתות יהיה מהימן היפוך העקום צריך להתפתח למשהו קבוע ולהימשך לפחות 3 חודשים. אם ההיפוך "מתיישר" בזמן קצר יותר, יתכן שיתברר שהאיתות היה איתות סרק.

כך או כך, הדרמה בשוק האג"ח עדיין בעיצומה. כל נתון נוסף שיעיד כי האינפלציה עדיין גבוהה מהרצוי ימשיך לתדלק את העצבנות בשוקי האג"ח.

גם הבורסה של תל אביב נהנתה במחצית השניה של מרץ מרוח גבית וסיימה את החודש בנימה חיובית. מדד תל אביב 125 רשם במהלך החודש האחרון עליה של 2%. זה גם שיעור העלייה שלו מתחילת השנה. מדד תל בונד 20 לעומת זאת נמוך כעת ב-3% מרמתו מתחילת השנה והוא מלמד שעליית תשואות האג"ח (שמשמעותה ירידה במחירן), מתרחשת גם מחוץ לארה"ב.

במהלך החודש האחרון השלימו הבנקים הישראליים את פרסום הדוחות השנתיים שלהם. התמונה הכוללת מעודדת מאוד. חמשת הבנקים הגדולים — הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי — הציגו ב–2021 רווח נקי מצרפי של 18.3 מיליארד שקל. זו קפיצה של 144% לעומת הרווחים ב- 2020. הרווחים הללו גילמו תשואה להון ממוצעת של 14.2%, לעומת 6.8% ב–2020. תשואה להון היא היחס בין הרווח נקי השנתי להון עצמי של הבנק ונחשבת לפרמטר חשוב בבחינת יעילות השימוש של הבנק בהון שלו.

התוצאות הנאות הללו הושגו בעקבות כמה גורמים. ראשית, המשק הישראלי התאושש מהסגרים שהוטלו בעקבות הקורונה. לווים רבים שקיבלו דחייה בתשלומי החוב חזרו לשלם על ההלוואות שנטלו. בעקבות כך, יכלו הבנקים לבטל חלק מהפרשות הענק שרשמו שנה קודם לכן. הבנקים רשמו ב–2021 הכנסות של 3.2 מיליארד שקל בסעיף של הפסדי אשראי, לעומת הוצאות ענק של 7.7 מיליארד שקל שרשמו ב–2020.

איתות מעודד נוסף הוא הגידול בתיקי האשראי של הבנקים. חלק מזה נובע מהאינפלציה הגבוהה יחסית ששררה בשנה האחרונה. נכסים רבים של הבנקים – כלומר הלוואות – הינם צמודים למדד וערכם עולה עם עליית האינפלציה. הבנקים גם נהנו מתרומה לרווח  בהשקעות הריאליות שלהם, ומצעדי ההתייעלות המקיפים שבהם הם נוקטים כבר כמה שנים ומתבטאים בהקטנה משמעותית של כמות העובדים ומספר הסניפים.

בעוד שבעולם מסתמן שהאביב מביא עימו רגיעה, בארץ דווקא נכנסנו לכוננות. בשנים האחרונות המצב הביטחוני בישראל לא השפיע על שוק ההון, וגם השנה אפשר לצפות שההשפעה תהיה שולית. סקטורים רגישים למצב הם התיירות והמזון. הביטחון עשוי להשפיע על גל התיירות שצפוי להגיע לכאן סביב החגים. עליות המחירים עשויות להשפיע על סל הקניות לחג ועל תוצאות רשתות השיווק והיצרנים.