IBIמגזין

סקטור הטכנולוגיה לאן: התפוצצות של בועה או תחילתו של עידן?

האם הגאות בהייטק תימשך? אילו מגמות צפויות בשווקים ובתחום הטכנולוגיה בפרט? האם תנאי השכר בהייטק עולים מדרגה באופן זמני? מנכ"ל IBI Capital ומנכ"ל ומייסד S Cube, מסכמים את השנה החולפת ומסמנים יעדים לשנת 2022.

קפה עם טל וגידי – סיכום שנת 2021 2
גידי שלום בנדור
מייסד ומנכ"ל S Cube
להמשך קריאה
24 פברואר 2022 ב-10:20

חברת IBI Capital מנהלת כ-50% מתיקי האופציות של עובדי ההייטק בישראל, בסכום כולל של כ-15 מיליארד דולר. חברת הבת, S Cube, מבצעת כ-600 הערכות שווי בשנה, כאשר הרוב המכריע של לקוחותיה פועל במגזר הטכנולוגי, בעיקר חברות סטארט-אפ בשלבים שונים כולל יוניקורנים ומגה-יוניקורנים בשלבים שונים. למעשה, יש ל-IBI Capital ו-S Cube גישה למידע הפיננסי ונגיעה במרבית החברות במגזר הטכנולוגיה בישראל, מה שמעניק לנו פרספקטיבה מאד רחבה על המיקרו-קוסמוס שנקרא ההייטק הישראלי. במבט לאחור, על שנת 2021, במהלכה לקוחותינו ביצעו עסקאות Secondary בהיקף חסר תקדים של כמה מיליארדי דולרים, נראה שהעולם השתנה ולא מדובר בתופעה חולפת כפי שהנחנו בעבר. ישבנו לקפה עם טל דורי, מנכ"ל IBI Capital ועם גידי שלום בנדור, מנכ"ל ומייסד S Cube, לצורך דיון בכמה מהנושאים המרכזיים שליוו אותנו בשנה החולפת ובכדי לנסות להבין לאן ההייטק הישראלי ממשיך מכאן.

תוכן עניינים

שנת 2021 כבר מאחורינו והגאות בהייטק, הן מבחינת היקף סבבי הגיוס והן מבחינת הערכות השווי שמקבלות החברות, נראה חסר תקדים. מהם הגורמים המאקרו-כלכליים המרכזיים שאחראיים למגמה הנוכחית?

שלום בנדור: "במבט לאחור על שנת 2021, התחלף נשיא אמריקאי והנשיא החדש נקט בפעולות הרבה יותר משמעותיות מקודמו לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, ודבר נוסף שהמשיך את פעולותיו של טראמפ, הוא הדפיס כסף בצורה מאסיבית, מה שהשפיע מאד על השווקים, על הבורסות בפרט ועל תחום ההייטק במיוחד. זה בא לידי ביטוי בשוויים מאד גבוהים בהנפקות ובשוויים מאד גבוהים במיזוגים ל-SPACs שראינו במהלך השנה ונעצרו חלקית בחלק השני של השנה וירידת ערך הדולר וכוח הקנייה של הדולר. אלו תהליכים מאקרו-כלכליים שהשפיעו עלינו מאוד, כאשר ניתנה פרמיה ענקית לכל חברה שהמוצר שלה והתחום בו היא פועלת הוא לא פיזי. כמובן שיש לזה השפעה גדולה על חברות שעוסקות בסופטוור, באינטרנט, אי קומרס, זום וכן הלאה".

מה אנחנו יודעים לומר על שווי האופציות הנוכחי של עובדי ההייטק הישראלים ביחס לעבר?

לדברי דורי, "בשנתיים האחרונות שווי האופציות שמחזיקים עובדי ההייטק הישראלים אצלנו יותר מהכפיל את עצמו. צריך לסייג ולומר שיש הרבה מאד לקוחות גדולים שהעבירו את תיק האופציות של העובדים שלהם ל-IBI Capital, כגון Tabula, ironSource, Monday.com, Innoviz, Otonomo ו- eToro, אבל אם מנטרלים את ההשפעה הזאת על שווי תיק האופציות המנוהל שלנו, אז לפני כשנתיים המספרים היו משמעותית נמוכים יותר וגם לזה יש מספר גורמים. ראשית, מחירי המניות של רוב החברות שאנחנו עובדים איתן זינקו בעשרות עד מאות אחוזים ושווי האופציות הוא נגזרת של שווי החברות, כך שעוד לפני שמדברים על היקף האופציות שהוענקו לעובדים, שווי האופציות זינק בעשרות אחוזים".

מעבר לכך, ציין דורי כי "במהלך התקופה השוק השתנה מאוד מבחינת כל הנוגע לתגמול הוני לעובדים בתעשיית ההייטק. אמנם זה תמיד היה חלק בלתי נפרד מהתעשייה, אבל הכמות, הדרך, המגוון של סוגי תכניות התגמול וההסתכלות של העובדים על החלק ההוני בתוך תכנית האופציות, לחלוטין השתנו בשנתיים האחרונות. אנחנו יודעים להגיד שיחסית לכמות העובדים, כמות האופציות שמחלקים כיום הכפילה את עצמה, וזה לא מפתיע, כי זה בעצם הכלי היחיד שנותר לחברות ההייטק הקטנות שיכול להשאיר אותן במשחק ברמת משאבי האנוש, מול ענקיות הטכנולוגיה שמסוגלות לשלם משכורות גבוהות בהרבה. אחת האינדיקציות שמעידות על התופעה הינה כמות החברות שמעסיקות כיום עובד ולעיתים אפילו צוות שמוקדש כולו רק למטרה זו".

האם ירידות השערים מתחילת השנה הן חלק מהתפוצצות של בועה פיננסית?

"לא רק שאנחנו לא נמצאים בבועה, אלא אנחנו נמצאים בתוך התחלה של תהליך", מעריך דורי. "תיקונים בשווי המניות יהיו, זה חלק מהמחזוריות של השוק, ומי שנמצא בשוק לאורך זמן מכיר את המחזוריות הזאת היטב. בועה נוצרת כאשר יש התנפחות מחירים שאין מאחוריה משהו ששווה את הערך שאליו הגיעו מחירי המניות. זה ממש לא המצב בו השוק נמצא כרגע. העולם עובר מהפכה טכנולוגית, בטח מאז התפרצות נגיף הקורונה שהאיצה את התהליך, השינוי שחל בעולם ובהעדפות הצרכנים מייצר ערך שתומך במחירי המניות, רוב החברות הללו הן חברות מוכוונות צמיחה שמראות קצב צמיחה מואץ. צריך להסתכל על התכנית העסקית של החברות הללו ולבחון האם בסופו של דבר ניתן לתרגם את הצמיחה לרווח. למשל, אם החברות צומחות אבל עולה להן דולר לגייס לקוח שמכניס להן חצי דולר, אז אכן מדובר בבועה, אבל להערכתי, כרגע רוב החברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק מסוגלות להפוך את הצמיחה לרווחים על ידי שינוי מדיניות בלבד, ממוכוונות צמיחה למוכוונות יצירת רווחים. אגב, אני מכיר באופן אישי מספר רב של חברות שהן לגמרי שם ועוד חברות רבות נוספות שאם בוחנים את התוצאות העסקיות שלהן, ניתן לראות שבעניין של החלטה הן יכולות להכניס סכומים מהותיים של כסף שיצדיקו את המכפילים הגבוהים שהן נסחרות בהם. אז לא רק שלדעתי אין כאן פיצוץ של בועה אלא שחברות הטכנולוגיה נמצאות בתהליך של צמיחה וכנראה שלמרות התיקונים במחירי המניות, השיאים עוד ימשיכו להישבר בעתיד".

הטריגר לכל התהליכים הללו הינו השפעות נגיף הקורונה. לפני שנה ההנחה הרווחת בשווקים הייתה שהקורונה היא תופעה שתוך חודשים ספורים נתגבר עליה, וכעת אמנם ההשפעות עדיין כאן, אבל רמת ההיסטריה סביב הנושא פחתה. האם העולם למד לחיות עם הנגיף?

לדברי שלום בנדור, "אם היינו מנהלים את השיחה הזאת עד נובמבר 2021 הייתי אומר לך 'למדנו לחיות עם הקורונה.. אני לא רואה תגובות היסטריות..', אבל אז בא האומיקרון והפך את הדברים. אז נכון שכל כמה חודשים אנחנו מקבלים דיווח על וריאנט חדש, אבל הווריאנט הוא לא הבעיה, אלא השאלה היא איך השווקים, הבורסות, האנשים והמנהיגים שלנו מגיבים. אני לא חושב שתופעת הקורונה זה משהו שיעבור בשנה הקרובה, אלא בשנת 2023 ואפילו יותר מאוחר".

מה לגבי ההמשך? מה הצפי עבור השווקים ובמיוחד לסקטור ההייטק? לאן אנחנו הולכים בחודשים הקרובים?

"מצד אחד, אנחנו בתחילתו של עידן, והעידן הזה יימשך. מצד שני, הריבית האפסית והכסף הזול תדלקו את השווקים וניפחו את המחירים", מציין דורי. לדבריו, "נכון להיום, בארה"ב התחילו לדבר על העלאת הריבית וצריך לזכור שהשוק מונע מציפיות. אז במבט לעתיד לשנת 2022, ככל שהציפיות להעלאת ריבית יתגברו, זה ירגיע את השוק, ואני לא חושב שהעליות שראינו בשנת 2021 יימשכו בקצב דומה, אבל מצד שני גם לא תהיה התרסקות, כי הכלכלות המובילות בעולם צומחות בקצב טוב וגם ישראל שהיא כלכלה מובילה בכל מה שקשור להייטק. אז אני חושב ששנת 2022 צפויה להיות שנה טובה, אם כי מבחינת תשואות הייתי מצפה שהיא תהיה שנה פחות טובה מקודמתה".

לדברי שלום בנדור, "הגאות בתחום הטכנולוגיה לכאורה מוזנת מתופעות שלא הולכות להיפסק. הכסף זול, הריביות נמוכות, הדפסת הכסף נמשכת והשפעת הקורונה כנראה באיזשהו שלב תיחלש או תיעלם אומנם, אבל גם זה להערכתי לא יקרה בשנה הקרובה וגם הצפי בשוק הוא שזה לא יעלם בשנה הקרובה. כידוע, הציפיות משפיעות מהותית על השוק ולכן אני עדיין לא רואה מה יעצור את זה. אם במשברים קודמים היה איזשהו גורם למשבר כמו בדוט.קום שאנשים מכרו דולר ב-90 סנט או אם במשבר הסאב-פריים שנתנו הלוואות בלי בטוחה לאנשים שלא יכולים להחזיר אותן, כרגע קשה לי להצביע על איזשהו גורם לניפוח זמני שיתקנו אותו וכתוצאה מזה השווקים יתהפכו". בנדור סייג והוסיף, "אני אמנם לא בטוח שהשווים ימשיכו לעלות אבל אני לא חושב שיהיה משבר. זאת אומרת, אני יותר מוטרד מזה שהשווי גבוה. אני קונה מניות… איך בדיוק אני עושה תשואה על ההשקעה הזאת? כמה זמן זה יכול להמשיך לעלות? אני לא חושב שמגמת העלייה תימשך, אבל להערכתי זה לא יהפוך למגמת ירידה".

בעיתונות הכלכלית דובר רבות על עסקאות ה-Secondary שבוצעו בתקופה האחרונה בהיקפים חסרי תקדים. האם זכורה לך תקופה דומה בעבר?

"לא. והבעיה היא לא בזיכרון שלי", אומר שלום בנדור, "אלא פשוט בגלל שמעולם (גם לא בשיא בועת הדוט.קום) לא היה כזה דבר. לפי היקף עסקאות הSecondary שבוצעו על ידי לקוחות S-Cube, אני מעריך שסדרי הגודל הנוכחיים הם פי 20 מהרמה שהתרגלנו אליה בשנים קודמות".

בנטרול עסקאות ה-Secondary – האם קצב המימושים גדל ביחס לעבר?

"לא בצורה משמעותית", אומר דורי. "מצד אחד זה לא מפתיע, כי זה אומר שהעובדים מאמינים בחברות האלה ולדעתי כאמור יש במה להאמין. מצד שני, זה קצת מפתיע שהעובדים הללו, שמרביתם לא נולדו עשירים, התעשרו על הנייר ועדיין לא עושים את הצעד של להפוך את ההתעשרות הזאת למזומן. זאת תופעה שמאפיינת שוק שעולה לאורך זמן, המחירים עולים ועולים ובתוך כל האופטימיות הזאת, העובדים (והמשקיעים בכלל) נוטים להאמין שהטוב יהפוך ליותר טוב".

למה בעצם התופעה הזאת קורית? ברור שיש גאות בכל תחום ההייטק בגלל הקורונה, אבל השאלה היא האם כיום מחלקים יותר אופציות ביחס לעבר או שבגלל שיש שפע של מזומנים, החברות פשוט נותנות יותר הטבות לעובדים?

לדברי שלום בנדור, קרו כמה דברים. "ראשית, כמו בהמון תופעות אחרות, גם ב- Secondary יש 'מוטיב העדר'. זה נהיה פתאום לגיטימי, זה פתאום נהיה נפוץ, וזה התפתח להיות ה'דבר הנכון' לעשות. זה היפוך של 180 מעלות! אם לפני 10 שנים הרבה משקיעים וחברי דירקטוריון בישראל חשבו שלעשות Secondary זו בגידה במולדת (בחברה), 'מה פתאום? אתה לא מאמין בחברה שלך? וכן הלאה', פתאום זה הפך למשהו עם הרבה יתרונות. אם אתה רוצה שהחברה לא תימכר ב30, 40 או 50 מיליון דולר, אלא אתה רוצה שהחברה תימכר במאות מיליוני דולרים ומיליארדים ואולי יעשו IPO במיליארדים וכו', זה לוקח זמן. בינתיים העובדים, היזמים והמשקיעים שהשקיעו בתחילת הדרך לא נפגשים עם כסף. לכן ה- Secondary הפך מ'בגידה במולדת' לדרך הנכונה, כי זה מאפשר למשקיעים מתחילת הדרך לקבל את ההחזר להשקעה שלהם. הם לא בהכרח השקיעו כסף כדי להיות בחברה הזאת 20 שנה, אז לפחות זה מאפשר להם למכור את האחזקות שלהם או חלק מהאחזקות שלהם. כנ"ל לגבי עובדים – בן אדם עובד קשה שנה אחרי שנה, פתאום מביאים כסף הביתה אז מבינים למה עובדים. ה-Secondary הופך לכלי של שימור, לכלי שאפשר לתרגם אותו לכסף. כלומר האופציה איננה סתם נייר, אלא ניתן לתרגם אותה לכסף. ולא פחות חשוב, המייסדים נפגשים עם הרבה כסף והמשקיעים החדשים, שרוצים להגדיל את אחזקותיהם, מדללים פחות את המשקיעים ובעלי המניות הקיימים".

מבחינה כלכלית, מדובר כאן בסוג של שיפור בתנאי השכר בהייטק שהם גם ככה יחסית גבוהים – האם להערכתכם זהו שינוי ארוך טווח בתנאי השכר או תופעה שתחלוף כשהגאות בגיוסים תישכח?

"אני חושב שזאת בהחלט נורמה שתישאר לאורך זמן", מעריך דורי. לדבריו, "חברות לא הופכות להיות ציבוריות כל יום וכדי להצליח להחזיק כוח אדם איכותי לאורך זמן, כך שמתכנת בכיר לא ירגיש שהוא חייב לעבוד בחברה כמו Google בשביל לממש אופציות מדי פעם, אז אין סיבה שהתופעה הזאת תיעלם. אולי היקף התופעה ייחלש מעט בעתיד, כי בכל זאת אנחנו בתוך שוק רותח, אבל אני לא חושב שזה יעלם".

לדברי שלום בנדור, "אם אתה חי בבניין ישן ועולה כל יום 3 קומות במדרגות, זה לא ממש מטריד אותך. אבל אם אחר כך התקינו מעלית ועכשיו אתה עולה את ה-3 קומות במעלית ופתאום המעלית מתקלקלת, אתה לא תחשוב שאין שום בעיה כי שנים עלית במדרגות. לא. התרגלת למעלית. אני חושב שזה אותו דבר. לאנשים הגמישות איננה דו כיוונית. כלפי מעלה יש גמישות כלפי מטה היא הרבה יותר קשיחה".

האם הכסף שזרם לעובדי ההייטק הוא באמת גורם מרכזי לעליית מחירי הדיור בת"א?

"בהחלט כן", אומר דורי. "כחלק מהפעילות של IBI Capital אנחנו מנהלים Family Office (תכנון פיננסי למשפחות אמידות) שנותן שירותים ללקוחות שמנהלים אצלנו את תיק האופציות שלהם, כלומר במילים פשוטות – מתעשרי הייטק. בתוך הפעילות הזאת, אנחנו רואים שההון הראשוני מנותב במרבית המקרים לרכישת נדל"ן".

האם אנחנו בעצם עדים לעלייתו של מעמד חדש – עובדי הייטק? או שיש כאן בשורה לכלל המשק?

"כנראה שבזכות הנורמה שנוצרה בעולם ההייטק, אנחנו רואים שהתופעה הזאת של חלוקת אופציות החלה להתפשט לתחומים נוספים", ציין דורי. לדבריו, "צריך לזכור שמתכנתים הם רק חלק קטן מהתעשייה שצומחת בקצב מואץ ומעסיקה מגוון רחב של בעלי מקצוע מסביב לאנשי הפיתוח. בסוף, אנחנו נמצאים בעולם שיש בו תחרות על אנשי מקצוע טובים ואם בהייטק מוכנים לשלם להם יותר, אז המחיר שלהם עולה בכל הסקטורים וכך גם התנאים הנלווים. בשורה התחתונה, אנחנו מנהלים היום אופציות עבור חברות שונות ומגוונות, החל מחברות הייטק ועד ליקבי יין, מסעדות ומוסכים שהחליטו לחלק אופציות לעובדים – הנורמה בשוק העבודה משתנה. היום כל אקדמאי שסיים לימודים ומחפש עבודה שואל, מה עם אופציות?".

האם תוכלו לציין טעות נפוצה שקל למנוע אותה עבור חברה שהחלה לחלק אופציות?

"במיוחד עבור חברות שהחלו לאמץ תכניות תגמול הוניות ואין להן עדיין שגרה קבועה של הענקת אופציות, הייתי מציע למנהלי החברות לזכור שאירוע הענקת אופציות הוא אירוע בתחום משאבי האנוש, הרבה יותר מאירוע כלכלי וצריך לנהל אותו נכון מבחינה זאת", מסביר דורי. "כלומר, צריך לדאוג להדרכה מקצועית של העובדים, כך שהם יבינו ויעריכו את מה שהם קיבלו. צאו מנקודת הנחה שרוב העובדים לא מספיק מבינים בכל מה שנוגע לחלוקת אופציות. אם העובדים לא מבינים מה יש להם ביד, המטרה המקורית של החלוקה – לתמרץ את העובדים להישאר בחברה לאורך זמן אז אם רוצים שהתוכנית תשיג את המטרות שלה, לפני הכל, צריך שהעובדים ירגישו מחוברים, שותפים, ושיבינו שהצלחה של החברה זו הצלחה שלהם".

תוכלו לציין טעויות נפוצות בקרב עובדים שמחזיקים אופציות, שקל להימנע מהן?

"ראשית, לעובדים ותיקים הייתי מציע לשים לב לתאריך פקיעת האופציות", אומר דורי. "לאופציות יש תאריך פקיעה, בדרך כלל 7 או 10 שנים ממועד ההענקה. אם התאריך הזה עבר ולא מימשתם, האופציות מבוטלות. למרות זאת, בחלק מהחברות ההנהלה מחליטה להאריך את חיי האופציות, אז כדאי לבדוק האם זה המצב גם בחברה שלכם לפני המימוש. שנית, לגבי עובדים שעוזבים את חברה ויש להם אופציות שהבשילו, הם צריכים לשים לב שבדרך כלל יש תקופת חסד של כ-90 יום למימוש האופציות, אשר אחריה הן יתבטלו. עובדים רבים חושבים שאם האופציות הבשילו, הן שלהם לתמיד – וזאת טעות".

לקבלת הצעה

    לקבלת הצעה

      זמינים ב -

      דברו איתנו

      השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו ל-03-5193444