IBIמגזין

סקטור הקנאביס בפריחה: האם הוא כאן כדי להישאר?

העלייה החדה במספר הרישיונות לשימוש בקנאביס רפואי, בשנים האחרונות, שינתה את פני השוק בישראל. על אף כל המגבלות המוטלות על שוק הקנאביס, בארץ ובעולם, יש ציפייה להמשך צמיחה. הבורסה אף פרסמה מדד שעוקב אחרי ביצועי המניות של חברות הקנאביס המובילות. האם הקנאביס הפך למנוע לצמיחה במשק?

011-2021
אלה אלקלעי
סמנכ"ל פיתוח עסקי
30 ינואר 2021 ב-12:56

לפני כשבוע הושק לראשונה מדד ת”א קנאביס, שעוקב אחרי ביצועי המניות של חברות הקנאביס המובילות. במדד החדש ייכללו החברות: אינטרקיורפנאקסיה ישראל , שיח מדיקל, תיקון עולם, טוגדר, פארמוקן, אינטליקנה, קנאשור ויוניבו, בשווי שוק מצרפי של כ-1.7 מליארד שקל, כשהמשקל של כל מניה במדד מוגבלת לתקרה של 15%. מלבד IBI בית השקעות, המחזיקה בקרן פאסיבית בתחום הקנאביס בישראל, אין עדיין קרנות העוקבות אחר מדד זה. ככל שהחברות יגדלו והסחירות במניות תגדל יש להניח שנראה גם הגעה לשוק של מוצרי השקעה שיעקבו אחר המדד הזה. עם זאת, השקת המדד עשויה להצביע על הצפייה להמשך צמיחה בשוק הקנאביס ולכך שהסקטור יהפוך ליותר ויותר משמעותי.

ביולי 2016, ערב החלטת הממשלה על הרפורמה בקנאביס רפואי (החלטה 1587) היו בישראל כ – 18 אלף מטופלים ומטופלות בקנאביס. עד היישום המלא של הרפורמה, ב- 2019, המספרים גדלו בשיפוע מתון יחסית, לאזור ה- 35 אלף רישיונות. העלייה החדה במספר הרישיונות לשימוש בקנאביס נרשמה בשנתיים האחרונות. על פי נתוני משרד הבריאות, בסוף 2020, היו למעלה מ- 80 אלף רישיונות פעילים בתוקף. נכון לסוף 2020, שוק הקנאביס מוערך בכ-750 מיליון דולר.

קצב הגידול המהיר שינה את פני השוק וב- 2020 במקום להתמקד ברישיונות ליצוא, פתאום נוצר ביקוש ליבוא. על פי הסברי החברות הפועלות בתחום ברבעון השלישי, המאפיין הנוסף של הצמיחה בשוק הקנאביס המקומי הוא כי 70% מהמכירות בישראל הם של קנאביס רפואי עם THC (החומר הפעיל והממסטל) גבוה, ורק 30% של זנים עם THC נמוך. היו חברות שמצאו את עצמן עם יבול שלא התאים לטעמי הציבור וחברות שהצליחו לחתום על הסכמים עם חברות קנדיות ולספק בדרך זו את הביקוש הספציפי שנוצר. הבידול ברבעון השלישי הביא לשוק מוצרים באיכות גבוהה, שייתכן שימצא דרך להתקבע על חשבון חברות אחרות שלא הצליחו לשמור על נתח השוק שלהן בתוך הצמיחה.

למרות הביקוש ל- THC, עושה רושם שהפאזה הבאה בפיתוח השוק בישראל היא החרגת מוצרי CBD או בעברית קנאבידיול (אחד מתוך לפחות 85 קנאבינואידים פעילים שזוהו בצמח הקנאביס), מפקודת הסמים המסוכנים, בדומה למהלך שקרה בארה”ב לפני כמה שנים. המהלך הוא הגיוני היות ש- CBD אינו ממכר או גורם להזיות והשפעות אחרות, שאנו מייחסים לסמים. את ה-CBD ניתן להפיק מצמח הקרוי Hemp, שלא ניתן להפיק ממנו את המרכיבים האחרים שאנו מכירים בקנאביס ולכן הוא בטוח לגידול והפקה.

במרבית מדינות העולם מתייחסים ל- CBD כאל שוק משלים לשוק הקנאביס הרפואי, הנותן מענה ליישומים שונים, בהשוואה לאלה שניתן להפיק מצמח הקנאביס בלבד. אם אכן שווקי ה- Hemp וה- CBD יפתחו, הם עשויים להשפיע בעיקר על תעשיית המזון והקוסמטיקה. בימי קורונה אלו, כל תרומה להתפתחות הכלכלה חשובה ולכן יש לקוות כי הממשלה הבאה תצליח לעשות את תיקוני החקיקה באופן מהיר ויעיל. תעשיית הקנאביס כבר נערכת לשימוש ב-CBD

על אף כל המגבלות המוטלות על שוק הקנאביס הישראלי, הוא מסתמן כדינמי. אחת ההתפתחויות שראינו ממש לאחרונה היא הכניסה של “רמי לוי” לפעילות. רשת “גוד פארם”, שבבעלותו של רמי לוי וחברת הקנאביס “טוגדר”, חתמה על מזכר הבנות, למכירה בלעדית של שלושה זנים של קנאביס בבתי המרקחת ברשת “גוד פארם”. אמנם לא בשקל אבל הזנים הללו יימכרו במחירים מוזלים של 120-100 ₪  ל-10 גרם – מחצית מהמחיר של מוצרים מקבילים, שקיימים כיום בשוק. בדומה לקו השיווקי של רשת “רמי לוי”, גם במקרה הזה, הם מתחייבים להמשיך למכור בזול בהשוואה למתחרים. איך זה ישפיע על המרשמים ועל ברירות המחדל של הרופאים? ימים יגידו.

פוטנציאל הצמיחה של השוק הישראלי בתחום הקנאביס הרפואי נשען על כמה זרועות: המשמעותית ביותר היא זרוע המחקר והפיתוח. השאיפה היא שיגיעו לשוק מוצרים שנערכו לגביהם מחקרים קליניים ומוצרים שיקבלו התוויה לטיפולים רפואיים שונים כגון: טיפול בשינה, כאב, סטרס, אפילפסיה, דיכאון ועוד.; הזרוע השנייה היא צמיחת השוק המקומי. ההערכות הן כי בשנים הקרובות השוק המקומי ימשיך לצמוח, גם אם קצב הצמיחה יתמתן. בינתיים, זהו ערוץ הצמיחה המשמעותי ביותר כשהביקוש עולה על ההיצע וממשיך לדחוף את השוק הזה קדימה; הזרוע השלישית היא זרוע היצוא. בהינתן הביקוש המקומי, ערוץ הצמיחה הזה רושם ניצני פעילות. עם זאת, קשיי הרישום והאישור ועודף הביקוש המקומי לא ממש עודדו פיתוח מאסיבי של הפעילות הזו עד כה.

הצמיחה בשוק הקנאביס לא ייחודית לישראל

גם בארה”ב המספרים גדלים, אבל בישראל, כמו בארה”ב, כנראה שנזכה לראות קפיצה משמעותית בביקושים, רק באמצעות שינוי חקיקה. בישראל, שינוי כזה יכול להגיע עם הממשלה הבאה, בארה”ב יש צפייה כי ממשל ביידן יקדם לגליזציה מלאה ויאפשר קפיצה משמעותית בפוטנציאל השוק.

באירופה הצפייה היא לשינוי הדרגתי יותר, כשבשלב הראשון תהיה הרחבה של מספר המטופלים הזכאים למרשם. פוטנציאל היצוא לאירופה מהווה חלק מהחלום הישראלי וקטר צמיחה משמעותי לחברות השונות בתחום. ההערכות הן כי בתקופה הקרובה השוק בגרמניה, לבדו, עשוי להגיע לפי 8 מגודל השוק בישראל, למרות שכרגע גודלו דומה. חברות קנאביס מובילות בישראל הגיעו להסכמות עם משרד הבריאות להוזיל חלק מהמוצרים הנמכרים בארץ ותמורת זאת לקבל אשורי יצוא לגרמניה לתקופה ניסיונית.

בצפון אמריקה המצב הנוכחי נראה כשיא האבסורד, כשלחברות הקנדיות מותר למכור את מרכולתן במדינות בארה”ב, שבהן יש אישור לשימוש רפואי ולשימוש פנאי, בעוד שלחברות האמריקאיות אסור לפעול בתוך ארה”ב, מחוץ למדינה בה הן ממוקמות. לכן, החברות האמריקאיות מוכרות את המוצרים הללו בקנדה, שם יש עודף היצע ומחירים ברצפה. החברות הקנדיות מוכרות בכל העולם כולל, כאמור, בארה”ב וכך החברות הקנדיות מובילות, כיום, את העולם.

קנדה היא כנראה המדינה הכי פחות הגיונית לגידול קנאביס בשל האקלים הקר, אבל דווקא הגידול בחממות מבוקרות, מאפשר לקנדים להגיע לרמת ייצור ובעיקר לאיכות מוצרים גבוהות, בעוד ששאר העולם מתקשה להתחרות בה. פתיחת השוק הישראלי ליבוא מקנדה עשוי לשנות את סביבת הביקוש המקומית ולאפשר פילוח מחירים שונה מזה שהיה מקובל כאן עד היום, ככל שהרגולציה תאפשר לשוק חופשי להתפתח אצלנו.

דברו איתנוהשאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו ל- 6212*

    תכנים שיעניינו אתכם

    הירשמו לקבלת עדכונים במייל

      דברו איתנו

      השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו ל-03-5193444