אופטימיות היא שם המשחק: השקעות שעושות טוב גם לעולם

נדמה לנו שכל ישראלי וישראלית יסכימו: אנחנו חיים במדינה מלאת ניגודים.

למשל, בקצה המערבי עיר ליברלית, חופשית ותוססת, ובמקומות אחרים, נו…לפעמים קצת פחות.

בקצה הצפוני, הר קר ומושלג בחורף, ורק כמה מאות קילומטרים דרומה, עיר שאפשר להרגיש בה נוח בבגד-ים גם בינואר.

וזוהי רק ההתחלה…

אז הנה ניגוד נוסף: מצד אחד, “סטארט-אפ ניישן”, חדשנות ופיתוחים מדהימים, אקזיטים בסכומים דמיוניים והערכה עד אין קץ בכל העולם ליזמות הישראלית.

מצד שני, הרבה דברים מגיעים לכאן באיחור, ולפעמים זה הרבה יותר מסתם איחור אופנתי.

אחד התחומים שבו אנחנו עדיין קצת מנומנמים (אבל מתחילים להתעורר) הוא “השקעות אחראיות”. באנגלית קוראים לזה SRI – Social Responsible Investing.

הכוונה היא להשקעות בחברות שנסחרות בבורסה, שעומדות ב”תו תקן” של ניתוח קריטריונים בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG תוכלו לקרוא עליו יותר בסוף הכתבה).

או בשלוש מילים: השקעות שעושות טוב.

הרעיון הוא כזה: לכל אחד מההיבטים האלה יש השפעה – גם עקיפה וגם ישירה ומשמעותית – על מחיר מניית החברה.

וגם, יש את הזווית הערכית. בעולם בו הכסף עדיין מדבר בקול רם, השקעה לפי עקרונות כאלה מעניקה לנו את הכוח לחזק חברות שעושות טוב ולהימנע מחברות שמוכנות להרוויח על חשבון העובדים, הספקים, הסביבה, או בקיצור על חשבוננו.

אז, תכלס: זה עובד ומניב תשואה?

ספוילר: כן. לגמרי.

אבל, תיכף נחזור לזה.

לפני כן, קצת על מה קורה בעולם

הנה מספר מרשים: כיום, כ-26% מהנכסים המנוהלים ברחבי העולם מנוהלים בגישת ההשקעות האחראיות. אירופה מובילה בראש, עם כמחצית מהנכסים המנוהלים, וארה”ב אחראית לכ-25% נוספים.

הנה עוד מספר: 82% מהחברות במדד S&P 500 מפרסמות דו”חות לפי אמות מידה המקובלות בתחום, לעומת 20% בלבד רק לפני שש שנים.

בחמש עשרה השנים הקרובות העולם צריך להשקיע 1.4 טריליון דולר בכל שנה בפתרונות לבעיות הגלובאליות – 90% מהכסף אמורים להיות מושקעים במגזר העסקי. זה הופך השקעה בחברות היודעות לתת מענה לבעיות הגלובליות הללו להשקעה עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.

ובישראל, התחלנו…

בשוק ההון הישראלי, תחום ההשקעות החברתיות עושה צעדי תינוק ראשונים, על אף שיש לנו את מדד המניות “ת”א-מעלה SRI” הוותיק.

מדד זה מרכז 35 חברות המדווחות בכל שנה על פעילותן והישגיהן בתחומי השמירה על איכות סביבה, שקיפות, שמירה על זכויות המועסקים בהן, אתיקה וממשל תאגידי.

אבל הנה משהו מוזר: תעודת סל על מדד המניות “ת”א-מעלה SRI” משכה אליה עד היום רק כ-3 מיליון שקל.

למה זה מוזר? כי המדד הזה קיים עוד מעט 13 שנה!

ולמה זה אפילו עוד יותר מוזר? כי המדד מצליח להניב תשואה טובה יותר ממדדי הדגל ה”רגילים” – ת”א 125 ות”א 90.

תראו את הגרף הזה וגם כתבה שהתפרסמה לא מזמן ב”כלכליסט”.

מקור: עיבודי IBI

מרשים, לא?

יכול להיות שהמספרים מפתיעים אותנו כאן בישראל, אבל בחו”ל זה נבדק המון פעמים ומהרבה כיוונים כבר החל משנות ה-70 של המאה הקודמת.

מה מצאו המחקרים? שיש קשר חיובי, ישיר והדוק בין השקעות אחראיות לביצועי מניות

למשל, דויטשה בנק הגרמני פירסם לאחרונה תוצאות מחקר שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת המבורג. המחקר בחן מעל 2,200 “תצפיות”.

התוצאות לא פחות ממדהימות: ב-90% מהמקרים, ציון ESG (תו תקן “אחראי”) גבוה היווה אינדיקציה מקדימה לתוצאות פיננסיות חיוביות, ובהתאמה גם לביצועי יתר של המניה.

בכל מקרה, ממש לאחרונה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב השיקה גם שני מדדי אג”ח של חברות שבחרו בדרך של אחריות תאגידית: תל בונד-צמודות מעלה ותל בונד-שקלי מעלה.

אז איך עושים השקעות שעושות טוב?

נדבר על שתי דרכים עיקריות: לבד ויחד איתנו ב-IBI.

להשקיע לבד: בחירה פרטנית של מניות או אגרות חוב “אחראיות” דורשת אנליזה מעמיקה ויסודית. זה נכון שאפשר לרכוש נגישות למאגרי מידע וכלי ניתוח אבל אלו בדרך כלל יקרים מדי למשקיעים פרטיים.

אז אפשר להסתמך במידה מסויימת על מדד “ת”א-מעלה”, אותו הזכרנו. החיסרון העיקרי של מדד זה הוא שמרבית הפרטים חסויים ואפשר לראות רק את הדירוג הסופי היחסי בכל תחום.

אתם יכולים לקרוא עוד בכתבה (שכתבתי) בנושא השקעות אחראיות שהתפרסמה ב”גלובס” בנובמבר. היא נמצאת כאן.

להשקיע יחד: כאן ב-IBI אנחנו מנהלים “תיק השקעות אחראי”. לא מזמן הענקנו לו שם חדש: IBI Impact.

התיק הזה מנוהל כמו כל תיק השקעות אחר, כלומר מבוסס על היכרות שלנו איתכם ואיתכן ועל הצרכים והעדפות ההשקעה שלכם ושלכן.

לאחר מכן, אנחנו בוחנים את סביבת ההשקעות, הסביבה הכלכלית וכו’, והשלב האחרון הוא סינון ההשקעות לאחר בחינה של חברת Greeneye איתה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. Greeneye מייצגת בארץ את חברת VE האוספת ומנתחת מידע על כ-4,000 חברות מובילות בעולם ויש לה גם מאגר מידע על חברות ישראליות. Greeneye מסייעת לנו למצוא רעיונות השקעה של חברות בעלות השפעה חיובית ואז אנחנו ב-IBI מוודאים את הכדאיות הפיננסית של ההשקעה.

כל זה בסוף מביא לכך שאנחנו מבצעים השקעה אחראית, ולא פחות חשוב, בדרך אנחנו גם מעניקים לכם מוצר ושירות שמתאימים לכם ולכן באופן אישי.

אז צרו איתי קשר, או צרו קשר עם הנציגים והנציגות של IBI ב- 6212*.

זה לא מחייב, נבדוק יחד וכו’ ואם זה מתאים, נוכל להתקדם.

קריאה למתקדמות ומתקדמים:

איך עובדות “השקעות אחראיות”?

כיום יש 38 פרמטרים שמקובל לבחון משלושה תחומים: מתחומי הממשל תאגידי ,(Governance) איכות סביבה (Environmental)  והחברה (Social), וביחד – ESG. בין הפרמטרים הנבחנים הבולטים: פעילות החברה ביחס להתנהלות עסקית תקינה, מדיניות ממשל תאגידי, איכות המוצר והגנת הצרכן, שמירה על זכויות אדם, ניהול משאבי אנוש והשפעת החברה על איכות הסביבה.

קצת על הזווית הערכית

אנחנו רואים בחדשות ובעיתונים בכל יום את העוולות הרבות, מקרי ניצול ופגיעה מתמשכים באוכלוסיות חלשות על ידי חברות מונופוליסטיות דורסניות. גם העולם התעשייתי, שמספק לנו את כל אותם גאדג’טים ומכשירים שאנו כה אוהבים בחיי היומיום, אחראי במידה רבה גם לפגיעה מתמשכת באיכות הסביבה שלנו.

ההתחממות הגלובלית היא כנראה, בסופו של דבר, לא רק מזימה סינית, כפי שטוען הנשיא טראמפ, וההכרה בזכויות אדם ובשוויון הזדמנויות כבר מזמן הפכה לתפיסה הרווחת במרבית חלקי העולם.

כשאנחנו מבצעים השקעה אחראית, כל הדברים האלה נלקחים בחשבון. גם אם לא תמיד זו תהיה השקעה בחברה בדמות “אמא תרזה”, עדיין תשומת הלב ושאלת השאלות הללו מסייעות לחברות לפעול פחות רע ובוודאי תסכימו שזה הרבה יותר טוב מכלום!

קצת על הזווית העסקית

ככל שחברה עסקית פועלת לטובת הגנת הצרכן ודואגת לתקינות מוצריה ולאיכותם – סביר שתקבל קהל לקוחות נאמן וחוזר, תאלץ להשקיע פחות בשיווק ותבזבז פחות משאבים על תלונות ותביעות.

מהזווית הסביבתית, חברה לא מזהמת, שדואגת לשמירה על איכות הסביבה, סביר שתימנע מכותרות שליליות ולא תהיה חשופה לקנסות ולסנקציות מהמדינה (לדוגמא, בזן ומיכל האמוניה במפרץ חיפה).

גם לשוויון מגדרי, שילוב בעלי מוגבלויות, תרומה לקהילה ושמירה על זכויות העובדים יש השפעה עסקית חיובית. הם יוצרים סביבת עבודה תקינה וחיובית, שצפויה לסייע לחברה מבחוץ ומבפנים. מבחוץ, בעזרת סיקור תקשורתי חיובי ומשיכת לקוחות חדשים. מבית, בעזרת עובדים מרוצים שעובדים טוב יותר ונוטים פחות להתארגנויות מול המעסיק.

לכל אחד מההיבטים הללו יש השפעה עקיפה, ולעיתים גם ישירה ומשמעותית, על מחיר המניה.