להעביר את זה הלאה ולמנף את ההצלחה

גל ההנפקות והאקזיטים הענקיים של חברות סטארטאפ ישראליות הוא הצלחה מסחררת, אך השאלה היא עד כמה אפשר להפוך את ההצלחה הכלכלית גם למנוף חברתי? הכירו את הקרן שמעודדת את מי שעשה אקזיט לתרום לאחרים ובכך לייצר מנוף חברתי משמעותי

ההנפקות והאקזיטים הענקיים של חברות ההי-טק הישראליות, אליהם אנחנו נחשפים המון בשנים האחרונות, הם קטליזטור חברתי מדהים. כולם רוצים להגיע לשם ולכן מוכנים לעבוד מאוד קשה כדי להתקבל ולהיות חלק מהמועדון היוקרתי. הכסף הגדול כבר הפך לענק, בשלוש השנים האחרונות עברו דרך IBI קפיטל כ- 100 מיליארד ש"ח , מתוכם סכומים משמעותיים מאוד עברו ליזמים, עובדים ומשקיעים ישראליים. מתחילת שנת 2020 הועברו כ- 6.5 מיליארד שקלים רק ממימוש אופציות ומניות לעובדים בחברות נסחרות (בעיקר חברות טכנולוגיה). נכון להיום, יש כ- 45 מיליארד ₪ באופציות של עובדים, הניתנות למימוש בתוכניות המתופעלות ב- IBI קפיטל. לשם השוואה , תקציב הביטוח הלאומי של מדינת ישראל לשנת 2019 עמד על 44 מיליארד ₪ בלבד (כך על פי (Ynet.

ברור לכולנו שההי-טק הישראלי הוא הצלחה מסחררת, אך השאלה היא עד כמה אפשר להפוך את ההצלחה הכלכלית גם למנוף חברתי? בשנת 2000 יצא שובר הקופות האמריקאי "תעביר את זה הלאה". הסרט, המבוסס על הרומן המצליח של קתרין ריאן הייד, נפתח  במשימה לימודית – לנסות למצוא דרך שתשנה את העולם לטובה. גיבור הסרט, ילד בכתה ז', ייסד שיטה חברתית, לפיה אדם שקיבל טובה, מחזיר טובה לשלושה אנשים אחרים, מוכרים או זרים. כמו כל מלודרמה אמריקאית, יש מי שאוהבים ויש מי ששונאים את זה, אבל "תעביר את זה הלאה" הוא רעיון מעולה שיושם ועדיין מיושם גם בחיים האמתיים שמחוץ לקולנוע.

האמריקאים והאנגלים מעבירים את זה הלאה דרך מנגנון המכונהDonor Advised Fund (DAF), שלאחרונה יובא לישראל, ותורגם לקש"ת, כלומר קרן שיתוף תורמים ותורמות. הרעיון הוא לעודד את מי שעשה אקזיט להעביר את זה הלאה לאנשים אחרים, ובכך לייצר מנוף חברתי משמעותי. המטרה היא לעודד את הכסף הרב שנוצר בתהליך הצמיחה של הטכנולוגיה ושל המשק להשפיע לטובה על החברה הישראלית האזרחית, ולא רק על הכלכלה הישראלית. בחו"ל מתייחסים לארגון DAF כאל מס מכוון למטרה חברתית. במקום לשלם מס לקופת המדינה, התורמים יכולים לכוון את המס שלהם למטרה חברתית ספציפית הקרובה לליבם. המדינה היא זו שבוחרת תחומים ושירותים חברתיים אותם היא מעדיפה לקדם, באמצעות רשימת עמותות בעבורן ניתן לתורמים זיכוי מס, על מנת למשוך אליהן כספי תרומות. הזיכוי ממס הוא על חלק מהסכום המועבר לעמותות, כשבישראל מקבלים זיכוי ממס בשיעור של 35% מגובה התרומה.

קש"ת הוקמה כחברה לתועלת הציבור, ששמה לה למטרה להגדיל את היקף התרומות בארץ, וליצור קהילה של תורמים הפועלים מתוך חשיבה חברתית ואסטרטגית ארוכת טווח. למנגנון של קש"ת יש יתרונות רבים, שהבסיסי שבהם נגזר מאלמנט הזמן. בשנה מרובת הכנסות ניתן לייחד תרומות לטווח ארוך, תוך ניצול הטבת מס מיידית על מלוא התרומה. התרומה (בכסף, מניות סחירות, נדל"ן ועוד) עוברת לקש"ת, והתורמים רשאים לבחור את עיתוי מעבר הכספים לעמותות שהם חפצים בהן. כספי התרומה מנוהלים בתיק השקעות, שמשמעותו הפוטנציאל לצבירת תשואה (פטורה ממס) ויצירת ערך רב יותר לחברה, כמו גם היכולת להתחייב למענק לאורך זמן, במקום סכום חד פעמי גדול. אחת הבעיות המהותיות ביותר של ארגונים חברתיים הוא כמובן חוסר הוודאות התקציבית שלהם ולכן היכולת להבטיח תזרים חשובה מאין כמותה. יתרון נוסף במנגנון הזה הוא שהוא מעודד מעורבות של התורמים והתורמות בעמותות ובמשימות החברתיות, כך שהרווח עשוי להיות כפול, לא רק כסף אלא גם עבודה.

בשנה וחצי שחלפו מהקמת קש"ת, הארגון גייס מעל ל- 100 מיליון ₪ שלא גויסו בעבר בהתארגנויות השונות שכבר נמצאות בשוק. התרומות הללו יעברו בהדרגה בשנים הקרובות לעמותות ובינתיים יצברו תשואה בתיק השקעות. כבר במחצית הראשונה של 2021 עברו כ- 11 מיליון ₪ חדשים מכספי ההי-טק הישראלי לעמותות. זה הרבה מאוד כסף חדש שהגיע לחברה האזרחית, אבל בשנה כמו 2021, בה ההון החייב במס נאמד במיליארדים, חבל שהנדיבות והאחריות החברתית של הסטארטפיסטים המשקיעות והמשקיעים תוגבל מתוקף תקנות רשות המיסים למיליונים בודדים.

כפי שפתחנו ואמרנו, בהינתן שהיקף ההון הניתן למימוש כיום דומה לתקציב הביטוח הלאומי, מדינת ישראל הייתה יכולה למנף את ההצלחה של ההי-טק הישראלי בעשרות מונים, אבל המנגנון הנפלא הזה נדחק הצידה ברעש הכללי, ובמבחן התוצאה מעטים מאוד מכירים אותו. אנחנו משוכנעות שאפילו ראש הממשלה בנט, שעל פי העיתונות, קיבל השנה כחמישה מיליון דולר על השקעה שעשה בחברת פיוניר, לא מכיר את קש"ת ואת המנגנונים העומדים לרשותו להעביר את זה הלאה.

השאלה המעניינת באמת במנגנון המינוף היא היקף הזיכוי ממס או היחס בין העלות לתועלת. בישראל, המנגנון לעידוד תרומות מוגבל בשלוש צלעות: תקרה על היקף התרומות שהינה הנמוך מבין תשעה מיליון ₪ או עד 30% מההכנסה החייבת בשנת התרומה, וגובה הזיכוי ממס הינו רק 35% מגובה התרומה. כאשר רואים את סכומי האקזיטים של השנים האחרונות מחד, ואת קריסת המגזר האזרחי בעקבות משבר הקורונה מאידך, נראה כי לכל הפחות העלאת תקרת הסכום מתשעה מיליון ₪ לסכום גבוה בהרבה הוא דבר פשוט ומתבקש, שיהיה בו כדי לעודד את העלאת גובה התרומות בישראל לרווחת כולנו.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.