4 דברים חשובים שמומחים עושים בתיק ההשקעות

ניהול תיק השקעות הפך למשימה מורכבת. הריבית הנמוכה מקשה על השגת תשואה מבלי להגדיל את הסיכונים והתחזקות הדולר מול השקל דורשת אף היא התייחסות. מהם אותם דברים המבדילים בין ניהול תיק השקעות לניהול תיק השקעות מקצועי, המותאם לצרכים ולמטרות של החוסך/ת, תוך שמירה על רמת סיכון רצויה? הנה ארבעה דברים שעושים מנהלי השקעות בכירים ב- IBI ניהול תיקים, המנהלים נכסים בהיקף של כ-28 מיליארד שקל*:

1. לא מנסים לתזמן את השוק או מניה בודדת

האם מנהל השקעות טוב אמור לחזות את כיוון השוק או לתזמן כניסה ויציאה מוצלחת ממנו? והאם מנהלת השקעות יכולה “לקלוע” בתזמון של מניה בודדת? רבים ישיבו “כן” על שתי השאלות, אבל המציאות שונה. אף אחד אינו יכול לדעת מהי נקודת זמן טובה לכניסה לבורסה. נקודה.

אז מה עושים? מתאימים את תיק ההשקעות לצרכים ולמטרות שלכם, בכל נקודת זמן. כדי לעשות זאת, עליכם לשאול את עצמכם מה ייעודו של הכסף הנצבר בתיק ההשקעות ומתי צפוי שימוש בו, מהו חלקו של תיק ההשקעות מתוך כלל הנכסים הפיננסיים שלכם? אילו נכסים נוספים עומדים לרשותכם (נדל”ן?), מהו יחסכם לסיכון? אלו חלק מהשאלות עליהן לקוחות מתבקשים לענות בתהליך המכונה “ליבון צרכים” המבוצע על ידי מנהל השקעות מקצועי, מתוך מטרה להתאים טוב ככל שאפשר את התיק לצרכים ולמטרות שלכם. עוד על כך – גם בסעיפים הבאים.

2. מתמקדים בפיזור ואלוקציה

אם הסכמנו על כך שהנסיון לתזמן את השווקים עקר מיסודו, אז כדאי להעביר את תשומת הלב לפיזור תיק ההשקעות ולאלוקציה, כלומר להקצאת חלקי התיק לנכסים מסוגים שונים, בהם מניות, אגרות חוב מסוגים שונים, מטבע חוץ ומזומן. אלוקציה אינה מתמצה בכך שתחליטו כי 30% מתיק ההשקעות שלכם יוקצו למניות ו- 70% יוקצו להשקעה באגרות חוב, אלא היא דורשת העמקה. באילו מניות יושקעו אותם 30%? כמה בארץ וכמה בחו”ל, כמה במכשירים אקטיביים (למשל, קרנות נאמנות מסורתיות) וכמה במכשירים פאסיביים (למשל קרנות סל).

מעל 50% מתיק המניות של לקוחות IBI ניהול תיקים נמצא כיום הוא מחוץ לישראל. אבל, צריך לקחת בחשבון גם רמת סיכון. כשאתם בונים לעצמכם תיק השקעות לבד, בהחלט תוכלו להגיע לתשואה כמו בתיק מנוהל, אבל האם אתם יודעים מהי רמת הסיכון אותה לקחתם בתיק? רמת סיכון נגזרת בראש וראשונה מפיזור, שיכול “להגן” עליכם מטעויות, כי אלו הרי מתרחשות מעת לעת.

3. משקיעים גם בפאסיבי וגם באקטיבי

בשנים האחרונות גוברת זרימת הון לקרנות ותעודות סל – מכשירי חסכון “פאסיביים” הנצמדים לביצועיהם של מדדים שונים. יש סיבות רבות וטובות להיצמד למגמה הגואה של השקעות פאסיביות, ובמיוחד בהסתכלות לטווח ארוך. ואנגרד, חברת ההשקעות האמריקאית שהחלה את הגל, פרסמה מחקרים רבים הממחישים עד כמה קשה למנהל השקעות “לנצח” את המדדים. רק כ- 20% ממנהלי ההשקעות מצליחים להציג ביצועי יתר מול מדד הייחוס. אבל, גם בעולם פאסיבי צריך להיות אקטיביים. למשל, להחליט האם לבחור במכשיר פאסיבי בשוק האג”ח או בשוק המניות. מניות זרות או ישראליות וכו’. בנוסף, כדאי להתאים את הבחירה בין אקטיבי לפאסיבי לתנאים בשווקים.

מנהלי ההשקעות של IBI סבורים כי בעת הנוכחית, מדדים מגלמים מחירים פחות נוחים. הסיבות לכך הן שהשווקים מאוד תנודתיים ונתונים לחסדיהם של הבנקים המרכזיים בעולם. בסביבת המחירים הנוכחית נכון יותר לעבוד ברמת מניות בודדות ברחבי העולם. ב- IBI מתרגמים זאת לחיפוש אחר חברות הנמצאות מתחת לשוויין הכלכלי.

4. מסתכלים על כל החסכונות כמכלול

לחוסכ/ת ממוצע/ת יש גם תיק השקעות או “כסף בצד”, גם חסכון פנסיוני ואולי גם נכסים נוספים, כמו קרן השתלמות ונדל”ן. כדאי להסתכל על כל החסכונות שיש לכם באופן הוליסטי ולא בנפרד. הסיבה לכך היא שפעמים רבות אנו לא מנצלים באופן מיטבי את הטבות המס שהמדינה מעניקה לנו על חסכון לטווח בינוני-ארוך, למשל בקרן השתלמות, הפטורה ממס רווחי הון. מאידך, אנחנו מחזיקים פעמים רבות יותר מדי כסף נזיל, עליו אנו משלמים מס גבוה בעת מימוש רווחים.

פתרון אחד אפשרי הוא הפקדה חד פעמית לקופת גמל (רגילה או בניהול אישי IRA). בנוסף, יש צורך בהתאמת אפיקי החסכונות לסיכון המתאים. למשל, את הכספים הנחסכים לפנסיה כדאי לחשוף יותר לאפיקים בסיכון (מניות, למשל) אבל לכסף המיועד לשימוש בשנה הקרובה אסור להיות בשוק – לא במניות וגם לא באג”ח קונצרניות.