הלוואות לחברות ולעסקים
זה קורה יותר ויותר - הבנקים מסרבים לאשראי נוסף או מוגדל לעסק או חברה. וגם אם הבנק עדיין לא סירב לכם, כדאי להכיר פתרונות מימון אחרים הקיימים בשוק, גמישים ונוחים. ולא, לא מדובר בשוק האפור
מכירים את המילה “סייבר”?
אנחנו מניחים שאין מצב שלא, כי היא נזרקת לחלל האוויר פעמים רבות בשנים אחרונות, נכון?
בישראל, “סייבר” הוא בעצם כינוי לתעשיית ההייטק הישראלית, אחת המוצלחות והחדשניות בעולם.
אבל, מה לעשות שלא כל הכלכלה הישראלית היא הייטק (למעשה רק 8% ממנה) ומה לעשות גם שרובנו המוחלט לא עובד בהייטק.
למעשה, רוב הכלכלה הישראלית, כמו כל כלכלה בריאה במדינה מפותחת, נשענת דווקא על עסקים קטנים וחברות קטנות.
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (2016), עסקים וחברות קטנות מעסיקים מעל ל-60% מהעובדים במגזר העסקי ומייצרים קצת יותר ממחצית מהתוצר של המגזר העסקי.
משמעותי, לא?
אז סביר להניח שלרבים מאלה שקוראים את הכתבה הזו יש עסק או חברה קטנה, ואם לא, כולנו מכירים חברים, מכרים, בני משפחה שיש להם עסק קטן או חברה קטנה.
ואם כך, אנחנו יודעים שאחד האתגרים המשמעותיים בניהול של כל עסק או חברה קטנים, הוא…
נכון, מימון!
הנה סיפור אמיתי שקרה.
לפני כשנה פנה אלינו ל-IBI מימון, עמי, בעלים של חברת פרויקטים ותיקה, המקימה אולמות ספורט עבור בתי ספר ומועדוני ספורט. עמי מנהל את החברה שלו כבר כ-30 שנה והגיע אלינו מתוסכל ופגוע מהבנק עמו הוא עובד מזה כ-20 שנה.
“הבנק סירב לבקשתי להלוואה נוספת, על אף שההתנהלות שלי מולו היתה תמיד ללא דופי”, סיפר. “ללא בטוחות נוספות, לא תקבל אשראי”, נמסר לו על ידי מנהל הסניף. לעמי לא היו בטוחות נוספות.
הפרדוקס בסיטואציה זו היה נעוץ בעובדה שהמימון שעמי ביקש מהבנק היה מיועד לגשר על פערי תזרים שנבעו מפרויקט רווחי ביותר מול עירייה של עיר בינונית במרכז הארץ. פרויקט זה אמור היה להקפיץ את החברה קדימה ולא להציב אותה על סף סגירה או מכירה, כפי שקרה.
ולמה נוצר פער תזרים? כי במקרה ההוא העירייה משלמת בתנאי שוטף + 120, בעוד שעמי נדרש לשלם לספקים במזומן ולעובדים עד ה-10 בכל חודש, כנדרש בחוק.
אוקי, הבנק אומר “לא”. מה עושים?
בעלי עסקים רבים לא מודעים לעובדה שקיימים היום פתרונות מימון רבים, שלא במסגרת הבנק, שמיועדים בדיוק למקרים כאלה.
נקצר את הסיפור ונגיע לנקודה בה עמי הגיע לפגישה איתנו, ב-IBI מימון.
מה עשינו ומה הצענו?
ישבנו עם עמי על הדוחות הכספיים והבנקאיים של החברה.
ביצענו ניתוח של הנתונים.
הסברנו לעמי בפשטות ובבהירות על מגוון פתרונות מימון, גם חוץ בנקאיים, שעשויים להתאים לסיטואציה בה הוא נמצא.
רגע, גם אתם חושבים שאשראי “חוץ בנקאי” הוא שם נרדף ל”שוק אפור”?
אז לא. רבים מנותני האשראי החוץ בנקאי מוחזקים על ידי תאגידי עזר בנקאיים ומוסדיים.
מה עמי, בעל החברה, חשב בעת התהליך?
אם נקפוץ לרגע לפני הסוף הטוב של הסיפור, אז תרשו לנו לכתוב (בצניעות) כמה מלים טובות על עצמנו: עמי סיפר לנו שכבר במהלך בחינת הנתונים של העסק, עוד לפני הכניסה לתהליך בקשת המימון, הוא הרגיש שהוא “בידיים טובות”. הוא הוסיף שהוא הבין שגוף מקצועי מלווה אותך בתהליך, מכיר את הפתרונות השונים ויהפוך כל אבן כדי להביא את הפתרון המתאים.
לאחר תהליך בדיקה מעמיק יותר, החלטנו להיכנס לתהליך לגיוס מימון לטובת הפרויקט. התהליך כלל הגשת תכנית עסקית ובקשת אשראי מסודרת משלושה גופים שונים בהיקף כולל של 2 מיליון שקל. כל ההתעסקות באיסוף החומרים, במתן מענה לשאלות מקצועיות ,התנהלות ביורוקרטית, חלוקת האשראי בין צרכי ההשקעה לזמן קצר ירד מעמי, ובזמן שהתפנה לו התאפשר לו להמשיך לנהל פרויקטים אחרים בחברה שלו.
התוצאה: יש מימון להמשך הפעילות
סוף טוב. תהליך הליווי נמשך כחודש וחצי וכלל פגישות עם נציגים משלושת הגופים. בסופו של דבר, אושרו בקשות משני גופים, ביניהם בנק אחר וקרן חוץ בנקאית, בסכום של 1.8 מיליון ש”ח מתוך 2 מיליון ש”ח שביקשנו. לאחר מחשבה משותפת, הוחלט להקצות חלק מסכום הגיוס לטובת תשלום במזומן לספקים, מהלך שחסך 200 אלף ש”ח (“הנחת מזומן”).
לאחר החתימה על מסגרות המימון השונות, אושר הפרויקט. מאז הוא כבר הסתיים והחלו שני פרויקטים נוספים מול אותה עירייה.
אז לסיכום
קיימים פתרונות מימון רבים שבעלי עסקים וחברות לא מודעים אליהם, כי התרגלנו במשך שנים רבות לעבוד רק מול הבנק שלנו.
שווה לבחון את כל האופציות, בבנקים וגם מחוצה להם.
אם יש לכם חברה או עסק, או אם אתם מכירים חברים או בני משפחה ששוברים את הראש בכל מה שקשור לתזרים מזומנים, מימון ובכלל ניהול פיננסי נכון של העסק, צרו קשר (אנחנו גם די נחמדים!).
נקבע פגישה, נעבור על הנתונים הכספיים ומכאן אפשר להגיע לדרכים חדשות וטובות.