ספטמבר 2016
סקר שנערך באחרונה בארה”ב בקרב למעלה מאלפיים מבוגרים וילדים מצא כי ל-71% מההורים לא נוח לדבר עם ילדיהם על כסף – בערך כמו שלא נוח להם לדבר איתם על סקס.
רק 22% מהילדים אמרו שהם מדברים עם הוריהם על כסף לעתים קרובות.
אנחנו לא מכירים סקר דומה שנערך בישראל, אז נשאל אתכם/ן: האם אתם/ן מדברים/ות עם ילדיכם/ן על כסף? נוח לכם/ן? על אילו נושאים?
הרי הילדים ילמדו בסופו של דבר על כסף ממישהו, אז לא תעדיפו שזה יהיה מכם/ן?
אם אתם/ן סומכים/ות על מערכת החינוך בישראל, כדאי להתפכח: במקרה הטוב, בני נוער לומדים כיום חינוך פיננסי במשך 30 שעות בלבד, בפרק זמן של סימסטר בודד. כמה כבר אפשר להספיק ללמוד ולתרגל בכל כך מעט שעות?
קשה להפריז בחשיבותו של ידע פיננסי, ו…כן, בארץ יש בעיה קשה של השכלה פיננסית. גם הסוציולוג והחוקר, פרופ’ עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה אומר זאת: “לא לומדים אצלנו מושגי יסוד”, הוא אומר, כאן, לקראת סוף הראיון ב”גלובס”.
מושגי יסוד זה נחמד, אבל בואו נשים את זה על שולחן: העולם הפיננסי של המאה ה-21 רחב, מורכב ויש לו השלכות קריטיות על איכות החיים שלנו לאורך כל הדרך. אם אני לא יודע/ת את ההבדל בין קרן פנסיה לקרן נאמנות או השתלמות – אני בבעיה. נקודה.
<span class="show-ltr">Table of Content: Simply click on the desired link</span> <span class="show-rtl">תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלוונטי</span>
בכנס שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנושא אוריינות פיננסית, בהשתתפותם של חוקרים מובילים בעולם, עלו שתי תובנות מעניינות:
פרופ’ פרד ואן-רוי, פסיכולוג כלכלי מוביל באירופה וחוקר באוניברסיטת טילבורג שבהולנד הגדיר אותם כך:
יש לו אבחנה מעניינת בין ידע לכישורים פיננסיים. ידע, כמו הרבה דברים שאנחנו לומדים, נשכח בסופו של דבר. לעומת זאת, כישורים הם אבן יסוד חזקה יותר. הם נשארים איתנו.
מסקנה מעניינת נוספת: אופי הוא עניין חשוב בהתנהגות פיננסית. אם יש לנו אופי שמרן, ניטה יותר להתנהלות פיננסית מבוקרת ונכונה.
אז אופי, גם של ילדים, קשה לשנות, אבל אפשר לכוון, להדגיש סוגיות מסוימות. למשל, אפשר לפתור יחד עם הילדים מצבים פיננסיים שעולים באופן שוטף, כי באיזו משפחה בישראל אין היום כאלה?
הגרמנים ידועים כעם חרוץ, חסכן ומאורגן, ופרופ’ כרמלה אפריאה, ראש המחלקה לחינוך פיננסי באוניברסיטת פרידריך שילר בגרמניה אומרת ש: “בטווח הקצר, אנו צריכים לדעת להתמודד עם כסף בחיי היומיום. למשל, לנהל תקציב, לעמוד בו, לנהל את ההוצאות שלנו וכו’. בטווח הארוך, התנהגות פיננסית נכונה מבוססת על תכנון קדימה של מטרות פיננסיות, של חסכון לטווח ארוך, של ההשקעות שלנו”, היא אומרת.
חידה קטנה, לדוגמא: יש לכם 200 ש”ח ואתם מקבלים עבורם ריבית של 10% בשנה. כמה כסף יהיה לכם לאחר שנתיים?
זו שאלה בסיסית כי היא ממחישה את אפקט הריבית-דריבית, כלומר, הפקת רווח מרווח על השקעה.
ומהי התשובה? 242 ש”ח.
בסוף השנה הראשונה יש לכם/ן כבר 220 ש”ח ואילו בסוף השנה השניה יש בידכם/ן 22 שקלים נוספים (10% מ-220) נוספים, כך שהסכום הסופי הוא 242 ש”ח (ולא 240 ש”ח).
ברור שלתקופה כה קצרה זה חסר משמעות, אבל אנחנו מזמינים אתכם/ן לפתוח (יחד עם הילדים) גיליון אקסל ולעשות את החישוב הזה ל-20 שנה…//
לדייב רמזי, יועץ פיננסי אמריקאי, יש ניוזלטרים מעולים. אפשר ללמוד מהם כמה האמריקאים נואשים לעזרה בהתנהלות פיננסית בסיסית וגם כמה הם מכורים לחובות מכל סוג: משכנתאות ענק, הלוואות מכרטיסי אשראי, תשלומים באשראי ושאר רעות חולות.
רמזי נותן חמישה טיפים על איך מתחילים לדבר עם הילדים:
בהצלחה.
המוטיב החוזר אצל יותר מדי חוסכים וחוסכות הוא: יותר מדי ביטוח, לא מספיק חיסכון. הביטוח הוא אחד הרוצחים השקטים של החיסכון (יחד עם דמי ניהול), אז איך נמלטים ממלכודת זו?.
למד עודהשאיפה של כולנו היא להגיע לגיל פרישה עם הון שיספיק למחיה ברמת חיים סבירה ומעלה. ריכזנו את הנושאים העיקריים בנושא חשוב זה..
למד עודעיתונות כלכלית היא דבר חשוב, בפרט כשהיא חוקרת, מפקחת וחושפת את האמת. אז למה כדאי לפעמים להתעלם ממנה?.
למד עוד