נובמבר 2017

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

לא בדקנו את זה סטטיסטית, אבל אם תדברו עם מנהלי השקעות, או באופן כללי אנשים ש"מסתובבים" בבורסה, ותשאלו אותם באיזה חודש הבורסה עולה, נראה לנו שרבים מהם יגידו לכם – בינואר!

"אפקט ינואר" הוא אחת מהאגדות הבורסאיות המושרשות ביותר, בארץ ובעולם. לפי האמונה או ההערכה העומדת בבסיסו, בחודש ינואר נרשמות בבורסה תשואות גבוהות בהשוואה לשאר חודשי השנה. לרוב אפקט זה מתקשר בעיקר למניות קטנות.

אז האם "אפקט ינואר" הוא אגדה או מציאות?

ספוילר: מציאות.

בדקנו עם רו"ח אורי גלאור (שכותב כאן במגזין גם את "מה עשה הכסף שלנו"). אורי ערך מחקר מקיף בנושא "אנומליות" בבורסה בתל אביב, בהנחיית ד"ר רוני מנוס. אם אתם זוכרים, בחודשים האחרונים כתבנו כאן במגזין כתבות שמנפצות או מחזקות מיתוסים פופולריים בשוק ההון. הנה, אפשר לקרוא כאן וכאן.

אז קודם כל, קצת (ממש קצת) הסטוריה.

המחקר הראשון שבדק את קיום אפקט ינואר פורסם כבר ב-1976 על ידי Rozeff & Kinney והוא בדק נתונים בין השנים 1904-1974.

זו חתיכת תקופת זמן! ומה מצאו? שבתקופה זו מדד כלל המניות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק הניב בינואר תשואה ממוצעת של 3.48%, בהשוואה ל-0.42% בלבד בכל אחד מאחד עשר חודשי השנה האחרים.

וואו!...!

כצפוי, מחקר זה משך תשומת לב רבה וחוקרים רבים ניסו לבחון מה בדיוק קורה פה.

בשני מחקרים שבוצעו, ב-1983 ולאחר מכן ב-2006, ובדקו נתונים לאורך שנים רבות, במדינות רבות, נמצא שאכן יש כזה דבר "אפקט ינואר", ובמיוחד במניות קטנות (כלומר, כשלחברה הנסחרת יש שווי שוק קטן).

עוד משהו מעניין: השיא בהיקף של אפקט ינואר היה בסבנטיז, ולאחר מכן חלה ירידה חדה ובשנות ה-80 העליזות  כבר הצטמצמה תשואת היתר של המניות הקטנות בשני השבועות הראשונים של ינואר ל-4.4%.

אבל, בשנות ה-80 התפרסמו מאמרים וספרים על התופעה ורבים ניסו את כוחם במימוש אסטרטגיית השקעות של קניית מניות קטנות בסוף השנה ומכירתן לאחר שבועיים או חודש.

ומה קרה? האפקט אפילו התחזק בשנות ה-90 ופער התשואה הגיע ל-5.8%.

אז זה יפה בארה"ב, ומה בישראל?

המחקר של אורי מצא שאפקט ינואר לא מתקיים במדד ת"א 25 ובמדד ת"א 100.

יותר מזה, נמצא שבין השנים 1992-2014 מדד ת"א 25 הניב בממוצע תשואה שלילית ונמוכה בינואר בהשוואה לתשואות הממוצעות בשאר חודשי השנה.

ומה עם המניות הקטנות?

מדהים. נמצא שאפקט ינואר אכן מתקיים (באופן מובהק, לסטטיסטיקאים שביננו) במדד היתר, שמייצג את המניות הקטנות.

משנת 1999 עד 2014 במדד היתר התשואה החודשית הממוצעת בינואר היתה 4.18%, לעומת 0.712% בשאר החודשים.

והנה בונוס: המחקר שאורי ערך התפרסם במספר עיתונים הכלכליים בישראל במהלך 2016.

ומה קרה ב-2017?

מדד ת"א צמיחה (פעם שמו היה מדד היתר) עלה בחודש ינואר ב-4%, בעוד שהממוצע החודשי בשאר חודשי השנה במדד עמד על 0.63%.

אז לסיכום: אפקט ינואר ממשיך להתקיים עבור המניות הקטנות.

קריאה למתקדמים/חפרנים - למה זה קורה?

חוקרים בעולם העלו מספר סיבות, ביניהן:

השפעת המס. משקיעים שחשופים לשיקולי מס רווחי הון וספגו הפסדים במניות במניות לאורך השנה ישאפו למכור אותן בדצמבר כדי ליהנות מהחזרי מס, ולאחר מכן יקנו אותן בינואר, ולכן בינואר יש עליות שערים בבורסה.

תקופת הדיווח של גופים מוסדיים על הרכב השקעותיהם. תופעה זו נקראת "קישוט חלונות" (Window Dressing). גופים מוסדיים צריכים לדווח לציבור על הרכב השקעותיהם בסוף השנה, ולכן ההשערה היא שהם נוטים למכור מתיקיהם את המניות הקטנות שהפסידו במהלך השנה.

אופטימיות של תחילת שנה. הסבר זה לקוח מתחום הפסיכולוגיה והוא מניח שאנשים נוטים להיות אופטימיים יותר בתחילת כל שנה, אחרי חופשת כריסמס וכאלה. זה מביא להשקעה בניירות ערך מסוכנים (בעיקר במניות קטנות) בינואר. טענה נוספת דומה היא סיום החגיגות של קניות חג המולד בהם משקיעים שסיימו את מסע הקניות של חג המולד, מפנים את יתרת כספם להשקעות  ובין היתר למניות, תופעה זו גורמת לעודפי ביקושים, ולעליית מחירי המניות בחודש ינואר.

בונוסים ומשכורות 13. לפי הסבר זה, קיים בשוק כסף פנוי בשל בונוסים ומשכורת 13 הנהוגה בחלק ממקומות העבודה. אז כסף זורם להשקעות, וזה גורם לשוק לעלות.

עוד באתר:

מסחר בשוק ההון - קראו על מסחר עצמאי בשוק ההון  באמצעות IBI TRADE.

קופות גמל - חוסכים לפנסיה? ברור. מי לא? בחרו באחת מקופות הגמל שלנו במגוון מסלולים ורמות סיכון או צרו קשר ונבדוק יחד מה מתאים לכם.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.