כל התקשרות בין מזמין עבודה לקבלן או לספק ביצוע מעוגנת בחוזה, במסגרתו נדרש מבצע העבודה להמציא את אחד מהדברים הבאים: ערבות מכרז, ערבויות ביצוע, טיב או מקדמה, שיהיו לרוב בשיעורים שנעים בין 5-15% מהיקף הפרויקט.
סוגיית המצאת כתב ערבות מהווה עבור חברות רבות חסם צמיחה מהותי, שכן המגזר הבנקאי רואה בענף קבלנות הביצוע סיכון ולכן, לעיתים מגביל את היקף המסגרת לערבויות בסכומים נמוכים, כאלה שאינם תומכים בפעילותן של החברות ורצונן להגדיל את צבר העבודות אותו הן מבצעות.
בנוסף, בחלק רחב מהמקרים דורשים הבנקים שעבוד פיקדונות בשיעורים גבוהים מסכום הערבות (20-30% ואף יותר) וכן שעבודים נוספים, לרבות שעבוד ההסכמים מול מזמין העבודה, כתנאי להוצאת הערבות. אפילו אם הקבלן לא מבקש מימון כספי בגין ביצוע הפרויקט. חשוב להסביר שחלק מערבויות הביצוע או המכרז שניתנות לקבלנים נשענות על בטוחות שאינם בקשר ישיר עם הפתרון המבוקש כגון, שש"כ (שעבוד שוטף), שעבודים קשיחים ועוד.
כאמור, דרישות אלה מגבילות את יכולתן של החברות בתחום לצמוח ואף פוגעות בנזילותן. בשעה שתנאי התשלום בענף הם ממילא ארוכים והקבלן נדרש לשלם לספקים את מלוא התמורה תוך זמן קצר. לצד זה, מזמיני העבודות הם לרוב משרדי ממשלה, חברות כלכליות ורשויות מוניציפאליות.
