עם צמיחה של 5% ב-2021: השפעות הקורונה על שוק ההון

זירת המימון הישראלית מורכבת מכמה שחקנים מרכזיים, ביניהם הקבוצות הבנקאיות, השוק המוסדי וכן גופי אשראי חוץ בנקאיים, שהולכים ותופסים נפח בזירה. מתן האשראי לחברות, תלוי במידה רבה באיכות שדרת הניהול, רווחיות החברה, הצורך לקבלת האשראי וכמובן יכולת ההחזר של החברה.

עם תחילת משבר הקורונה, נצפתה עלייה של קרוב ל-20% בבקשות למתן אשראי. עיקר הגידול הגיע מענפי המסחר והריטייל וכן חברות התעופה והתיירות שסבלו מצניחה דרמטית בפעילות, לאור הסגרים. גם תחום התעשייה ספג נזקים כבדים עם הקפאת פרויקטים שונים וירידה חדה בביקוש ובייצוא מוצרים תוצרת כחול-לבן, מה שהוביל להפחתה משמעותית בייצור ובהכנסות. סיבה נוספת לעלייה בבקשות המימון נובעת גם ממשתנים פוליטיים שונים ועיכובים באישור תקציב המדינה בהיעדר ממשלה עם תמיכה קואליציונית רחבה.

בעוד שחברות בעלות כושר ספיגה נכנסו למשבר כשמצבן הכלכלי טוב, עסקים ששיעור הרווח שלהם נמוך וללא הון עצמי מהותי, פנו בבקשה לתוספת אשראי. כבר בחודשי המגפה הראשונים זיהתה המדינה את הכשל וביצעה התאמות שונות למזעור השלכות כלכליות שליליות. תחילה ההתאמות היו מול מגזר העסקים קטנים-בינוניים, שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה והתעסוקה הבולטים במשק. בהמשך הורחב הסיוע גם לחברות גדולות יותר. אחד הצעדים המשמעותיים ביותר, מלבד המענקים, היה הגדלת היקף האשראי בערבות המדינה, או במילים אחרות מתן הלוואה בתנאים נוחים לעסקים שנפגעו מהמשבר, כאשר המדינה היא הערבה ולמעשה מאפשרת לגורמים המממנים להרחיב את תיאבון הסיכון שלהם לטובת מתן אשראי למגזר העסקי.

העלייה בכמות המתחסנים בסוף שנת 2020 ובחודשים הראשונים של 2021 העידו באיזשהו אופן על ניצני היציאה ממשבר הקורונה. כמו כן, עם הירידה בשיעור האבטלה, גידול במספר המשרות הפנויות ופתיחתו המחודשת של המסחר, נחשפה גם תמונת מצב מעודדת, לפיה הפגיעה במשק הייתה מתונה יותר מתרחישי הקיצון שציפו להם. נתוני משרד האוצר מעידים גם הם על התאוששות, כך שברבעון השני לשנת 2021, כבר ניתן לראות צמיחה של 15% (במונחים שנתיים) לצד אינפלציה, שמוערכת באחוז בודד בלבד מקום טוב ביחס למדינות אחרות ב-OECD.

תמונת המצב של השוק כיום מעידה גם היא על כיוון אופטימי, עם גל הנפקות משמעותי של חברות הייטק ישראליות והדו"חות הכספיים החזקים שפרסמו חברות הנדל"ן המניב, הבנקים, המזון והמסחר. כל אלה מביאים לידי ביטוי את הגידול בצריכה הפרטית וחזרה לשגרה כמעט מלאה ברמה העסקית. על אף איום וריאנט הדלתא, נראה שהוא מקבל משקל נמוך יחסית בשווקים שאינם מתמחרים בשלב זה את נתוני התחלואה הגואים. אחת הסיבות לכך היא מנת החיסון השלישית שכבר זמינה עבור כלל האוכלוסייה בישראל.

חשוב לציין כי לאור הירידה בזמינות אמצעי התובלה והשינוע השונים – בעיקר בסגמנט האווירי עסקים רבים נאלצים לצמצם את תדירות המשלוחים מחד, ולהגדיל את כמות הסחורה בכל הזמנה מאידך. דבר שיוצר התמודדות תזרימית רבת משקל ומצריך פתרונות אשראי שונים על מנת לגשר על הפער שנוצר עד קבלת התשלום מהלקוח בגין מכירת המוצר לאחר זמן. בנוסף, בזמנים אלו וכחלק מהמסקנות שהועלו במהלך משבר הקורונה, חברות רבות בוחנות את האפשרות לבזר את החשיפה מתחום פעילות אחד למספר תחומים בעלי סינרגיה והצפת ערך ללקוח וזאת דרך מיזוג או רכישה עם חברות אחרות.

מבחינת גופי האשראי השונים, ככל שלא יתגלו מוטציות חדשות שיאיימו על התאוששות המשק, ניכר שהם ממשיכים בהתנהלותם כבשגרה. על אף הגידול בבקשות למתן אשראי בעתות משבר כפי שתיארתי לעיל, ההעדפה של הגופים המממנים היא דווקא שוק בצמיחה.

מעוניינים להפגש עם יועץ אשראי? דברו איתנו

התנאים לקבלת אשראי משתנים בין התאגידים השונים, אם כי יש משקל רב לזהות מייסדי החברה והנהלתה, ותק החברה, האיכות הניהולית, תחום הפעילות וכמובן תוצאותיה העסקיות של החברה לאורך זמן. לשם עריכת בקשת מימון יש לבחון בצורה מעמיקה של הצורך שלשמו מוגשת בקשת האשראי ויכולת ההחזר העתידית, כולל ניתוחי רגישות, כדי לחזות את כושר הפירעון במציאות משתנה.

גופי המימון כיום נחלקים לקבוצות שונות, כאשר העיקריות הן הבנקים, המוסדיים, גופים חוץ בנקאיים וקרנות מתמחות. בין אפיקי המימון הקיימים כיום, ניתן למצוא:

אשראי לפעילות שוטפת (לרוב מוגדר כמימון לזמן קצר) – מימון הון חוזר, הקדמת תשלומים מלקוחות, מסגרות להקדמת תשלומים לספקים, ניכיון שיקים, מסגרת ערבויות מכרז/ ביצוע/ טיב ומקדמה וכיוצ"ב

אשראי לפעילות השקעה/ קפיטלית (לרוב מוגדר כמימון לזמן ארוך) – מימון ציוד ורכב, ליווי ומימון נדל"ן לסוגיו, מימון מיזוגים ורכישות, מימון עסקאות והלוואות פרטיות לטובת מימון החברה ועוד.

הגשת בקשת האשראי לחברות, מתחילה בהכנת הקרקע ואפיון העסק. לאחר מכן יוגדר הצורך המדויק בקבלת האשראי והערך שיתקבל בהגדלת המינוף. מן הטעם הזה, ישנה חשיבות בהתאמה של ההלוואה לצורך ולעיתים פריסת האשראי לתקופה ממושכת, על מנת שלא שפעילותה השוטפת של החברה לא תיפגע.

עם סיום שלב זה תתבצע פניה למספר גופים מתאימים למימון הפעילות שעל הפרק, תוך ביצוע מו"מ לטובת מקסום תנאי האשראי. כך שבעל העסק יקבל מענה למלוא הצורך שהציג ואילו הגורם המממן יחוש נוחות באישור מתן האשראי. כך שמערכת היחסים תהיה חיובית לאורך זמן.

ובנימה אישית, לאחר 15 שנים בשוק ההון אני עדיין רואה עסקים רבים ואיכותיים, שמתקשים לקבל אשראי, למרות שאלו נמצאים בצמיחה. לרוב, הסיבה היא בחירה בתמהיל אשראי שאינו בהלימה לצורך הרלוונטי וכן היכרות מוגבלת עם גורמי המימון הרבים באופן שפתרונות האשראי המגוונים אינם ידועים לבעלי העסקים. לכן, הפתרון האופטימלי במקרה הזה, הוא פנייה ליועץ אשראי כמו IBI מימון שממפה את האפשרויות הפיננסיות הקיימות ומשפר את סיכויי קבלת המימון ותנאי ההלוואה.