החודש התפרסמו תחזיות הצמיחה המעודכנות של ישראל, לשנת 2021, על ידי משרד האוצר וקרן המטבע העולמית. בתרחיש האופטימי, קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 4.1%, לעומתה, משרד האוצר צופה שיעור צמיחה של כ-4.6%. נזכיר כי בנק ישראל, פרסם בתחילת ינואר תרחיש צמיחה אופטימי של כ-6.5% בשנת 2021, וכ-5.8% בשנת 2022, תרחישים חיוביים למדי, לעומת שני האחרים.
בתחילת חודש ינואר הוטל על המשק הישראלי סגר מלא, שלישי במספרו במהלך השנה האחרונה. מטרת הסגר השלישי, הפחתת שיעור הנדבקים בקורונה בכלל ובמוטציה הבריטית בפרט, שככל הנראה מהווה את מרכז המגפה החדשה, בסבב הנוכחי.
בת בבת, שיעור המתחסנים בישראל, ממשיך לגדול בקצב גבוה, כך שנכון לסוף חודש ינואר, כ-3 מיליון אזרחים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון, וכ-1.7 מיליון קיבלו גם את המנה השנייה. ישראל עדיין מוגדרת שיאנית בכל הקשור לקצב החיסונים, וכפי הנראה תישאר כך גם, לאור עיכובים במשלוחי מנות חיסון לאירופה, על ידי חברות פייזר ומודרנה.
תוצאות הסגר, שטרם נרשמו כסופיות, באות לידי ביטוי בעלייה חוזרת ומחודשת של שיעור האבטלה בישראל לכ-14.1%. עם זאת, קיימת השפעה פוחתת על שיעור האבטלה, כשבסגר הראשון שיעור האבטלה היה גבוה בהרבה ונאמד בכ-26.6%, וכ-22.7% בסגר השני. ניתן להסביר זאת באמצעות מגמת הניידות של המשק. בעוד שבסגר הראשון מדד הניידות בישראל הציג ירידה דרמטית של כ-70%, בסגר השלישי, הנוכחי, רמת הניידות ירדה בכ-30% בלבד. ייתכן ושוק העבודה “למד” את המגפה ואת אפשרויות העבודה במגבלת ההנחיות, או שמא, הציבור “התרגל” ומרגיש יותר בנוח להתנייד מחוץ לבית. אחרים יגידו שקיימת גם השפעה פסיכולוגית, שהחיסון כאן, רואים את האור בקצה המנהרה וה”מחוסנים” מרגישים “חסינים” יותר.
בורסת ת”א: אין תגובה
בסקירות הראשונות, בהן דווחו השפעות הקורונה הראשוניות, דנתי לא מעט על תגובת השוק החריפה למגפה. הירידות החדות שהיו באותם ימים, נבעו מחוסר הוודאות הבריאותית והכלכלית של האוכלוסייה, הממשלה ומשקיעי השוק, שבכל הקשור למגפה העולמית היו כ”טאבולה ראסה”. כך שהידע והניסיון הנצברים, בין גלי התחלואה והסגרים על אודות המגפה, צבעו בהדרגה את ה”לוח החלק”. ועדיין, הידע והניסיון שנצברו, במהלך השנה האחרונה, על הנגיף העיקש COVID-19 אינו מספיק על מנת לסגור את התקופה הזו בדפי ההיסטוריה ולחזור לשגרת החיים הנורמטיבית, לה היינו רגילים.
עם זאת, מעניין לראות את תנודות השוק בגרף מטה המציג את שלושת הסגרים, בשנה האחרונה. בגרף ביצועי המדדים המרכזיים של ת”א מטה, ניתן לראות בכל אחד מהסימונים האדומים, את שבוע הימים טרם הכניסה לסגר, ואת הימים הראשונים לו, בהם מתקיימים דיונים חוזרים ונשנים בממשלה ובתקשורת, על אופן הכניסה למתווה המגבלות שייושם. ניכר כי מסגר לסגר, תגובת השוק הולכת ודועכת, כך שבסגר הראשון, במרץ 2020, תגובת השוק הייתה כה חריפה (ירידה של כ-27% בשבוע ההחלטה), בעוד שבסגר השלישי, הנוכחי, תגובת השוק מוטלת בספק (עלייה של כ-3% בשבוע ההחלטה).