IBIמגזין

מה עשה הכסף בינואר 2021

022-2021
הלית ימאל
אנליסטית, IBI ניהול תיקים
2 פברואר 2021 ב-12:35

החודש התפרסמו תחזיות הצמיחה המעודכנות של ישראל, לשנת 2021, על ידי משרד האוצר וקרן המטבע העולמית. בתרחיש האופטימי, קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 4.1%, לעומתה, משרד האוצר צופה שיעור צמיחה של כ-4.6%. נזכיר כי בנק ישראל, פרסם בתחילת ינואר  תרחיש צמיחה אופטימי של כ-6.5% בשנת 2021, וכ-5.8% בשנת 2022, תרחישים חיוביים למדי, לעומת שני האחרים.

בתחילת חודש ינואר הוטל על המשק הישראלי סגר מלא, שלישי במספרו במהלך השנה האחרונה. מטרת הסגר השלישי, הפחתת שיעור הנדבקים בקורונה בכלל ובמוטציה הבריטית בפרט, שככל הנראה מהווה את מרכז המגפה החדשה, בסבב הנוכחי.

בת בבת, שיעור המתחסנים בישראל, ממשיך לגדול בקצב גבוה, כך שנכון לסוף חודש ינואר, כ-3 מיליון אזרחים קיבלו את המנה הראשונה של החיסון, וכ-1.7 מיליון קיבלו גם את המנה השנייה. ישראל עדיין מוגדרת שיאנית בכל הקשור לקצב החיסונים, וכפי הנראה תישאר כך גם, לאור עיכובים במשלוחי מנות חיסון לאירופה, על ידי חברות פייזר ומודרנה.

תוצאות הסגר, שטרם נרשמו כסופיות, באות לידי ביטוי בעלייה חוזרת ומחודשת של שיעור האבטלה בישראל לכ-14.1%. עם זאת, קיימת השפעה פוחתת על שיעור האבטלה, כשבסגר הראשון שיעור האבטלה היה גבוה בהרבה ונאמד בכ-26.6%, וכ-22.7% בסגר השני. ניתן להסביר זאת באמצעות מגמת הניידות של המשק. בעוד שבסגר הראשון מדד הניידות בישראל הציג ירידה דרמטית של כ-70%, בסגר השלישי, הנוכחי, רמת הניידות ירדה בכ-30% בלבד. ייתכן ושוק העבודה “למד” את המגפה ואת אפשרויות העבודה במגבלת ההנחיות, או שמא, הציבור “התרגל” ומרגיש יותר בנוח להתנייד מחוץ לבית. אחרים יגידו שקיימת גם השפעה פסיכולוגית, שהחיסון כאן, רואים את האור בקצה המנהרה וה”מחוסנים” מרגישים “חסינים” יותר.

בורסת ת”א: אין תגובה

בסקירות הראשונות, בהן דווחו השפעות הקורונה הראשוניות, דנתי לא מעט על תגובת השוק החריפה למגפה. הירידות החדות שהיו באותם ימים, נבעו מחוסר הוודאות הבריאותית והכלכלית של האוכלוסייה, הממשלה ומשקיעי השוק, שבכל הקשור למגפה העולמית היו כ”טאבולה ראסה”. כך שהידע והניסיון הנצברים, בין גלי התחלואה והסגרים על אודות המגפה, צבעו בהדרגה את ה”לוח החלק”. ועדיין, הידע והניסיון שנצברו, במהלך השנה האחרונה, על הנגיף העיקש COVID-19 אינו מספיק על מנת לסגור את התקופה הזו בדפי ההיסטוריה ולחזור לשגרת החיים הנורמטיבית, לה היינו רגילים.

עם זאת, מעניין לראות את תנודות השוק בגרף מטה המציג את שלושת הסגרים, בשנה האחרונה. בגרף ביצועי המדדים המרכזיים של ת”א מטה, ניתן לראות בכל אחד מהסימונים האדומים, את שבוע הימים טרם הכניסה לסגר, ואת הימים הראשונים לו, בהם מתקיימים דיונים חוזרים ונשנים בממשלה ובתקשורת, על אופן הכניסה למתווה המגבלות שייושם. ניכר כי מסגר לסגר, תגובת השוק הולכת ודועכת, כך שבסגר הראשון, במרץ 2020, תגובת השוק הייתה כה חריפה (ירידה של כ-27% בשבוע ההחלטה), בעוד שבסגר השלישי, הנוכחי, תגובת השוק מוטלת בספק (עלייה של כ-3% בשבוע ההחלטה).

גרף-3-768×446

נראה כי ה”לוח החלק” נצבע. מתחילת חודש ינואר 2021, מדד ת”א 35 עלה כ-6.7% ומדד ת”א 125 עלה כ-5%, חרף הסגר השלישי שטרם הסתיים, כאילו אין לו כל השפעה על הכלכלה ועל מצב העסקים.

חברות הבורסה האמריקאית סוגרות שנה

בשבוע האחרון של חודש ינואר, החלו לפרסם חברות הבורסה בארה”ב את תוצאות הרבעון הרביעי ואת הדוחות הכספיים לשנת 2020.

אחת הנפגעות המרכזיות של שנת 2020 הייתה חברת בואינג שחוותה שנה קשה, של עצירה מוחלטת של ענף התעופה וכל הכרוך בכך, וזאת לאחר קרקוע מטוסי הדגם MAX 737 לאחר אי אלו מקרים ותאונות,לפי הדוחות הכספיים שפירסמה, בואינג רשמה ברבעון הרביעי הפסד של 8.4 מיליארד דולר ומחיקת ענק בסך 8.3 מיליארד (לפני מס). את השנה כולה בואינג סגרה עם הפסד של כ-12 מיליארד דולר. המחיקה העיקרית נובעת מהפסדים בתוכנית המטוס רחב הגוף החדש של החברה, X-777 שהסתכמה בכ-6.5 מיליארד דולר רק לטובת זה. הצפי האחרון של החברה להוצאת צי המטוסים הראשון היה למחצית שנת 2022, וכעת החברה דוחה את מועד השקת הצי לסוף שנת 2023. מדובר על דחייה רביעית וחריגה מהצפי המקורי שהיה עד לתום ההשקעה עוד בשנת 2021.

לעומת זאת, חברת מייקרוסופט דיווחה תוצאות שהכו את תחזיות האנליסטים ביתר שאת, גם ברבעון האחרון של 2020. רבות דובר בשנה האחרונה על עצם השאלה האם מניות הטכנולוגיה מהוות בועה, על רקע מחירי מניות הענף שהרקיעו שחקים. עובדה נחמדה אגב, זה מספר החיפושים של צמד המילים “Stock bubble” בגוגל, ששברו שיאים בחודש ינואר האחרון מאז ינואר 2004. אולם, עושה רושם שמייקרוסופט מתקפת את מחירה הגבוה הנוכחי, בצמיחה המואצת של פעילות הענן ושל שירותי העבודה מרחוק של החברה. מכירות Azure – פלטפורמת הענן של מייקרוסופט, עלו ב־50% ברבעון האחרון של 2020, וברבעון לפניו ב-48%, בעוד שתחזיות האנליסטים לרבעון הרביעי של 2020 נעו סביב כ-42% בלבד. הכנסות החברה נאמדו בכ-43 מיליארד דולר לרבעון האחרון של 2020, לעומת תחזיות של כ-40 מיליארד דולר בלבד. הרווח הנקי עקף באופן משמעותי את ציפיות השוק והסתכם בכ-2 דולר למניה, לעומת צפי צנוע של 1.64 דולר למניה, זה מגלם צמיחה של כ-33% ברווח הנקי וכ-17% בהכנסות החברה.

בנוסף, חברת נטפליקס דיווחה גם היא על תוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2020. הצמיחה המואצת של החברה באה לידי ביטוי בעיקר בשני הרבעונים הראשונים של השנה, עם פרוץ המגפה, הגבלות התנועה ברחבי העולם והסגרים, שהביאו באופן טבעי לגידול במספר משתמשי הפלטפורמה ולגידול במספר המנויים, כחלק מהצורך לצרוך תרבות ופנאי במגבלת האפשרויות הקיימות. בשורת ההכנסות, נטפליקס הציגה סכום של כ-6.64 מיליארד דולר, לעומת תחזית מוקדמת של כ-6.62 מיליארד דולר. תחזיות השוק לגידול מספר המנויים החדשים היה כ-6 מיליון, בעוד שתוצאות האמת הציגו תוספת של 8.5 מיליון מנויים חדשים. רווחי החברה היו סבירים בסך 1.19 דולר למניה, לעומת 1.39 דולר למניה, על פי תחזיות מוקדמות. אציין, כי הדוח האחרון הציג רוויה מסוימת במספר המנויים החדשים, אולי כסימן למיצוי תקופת המשבר ולקצב צמיחה נורמטיבי במספר המשתמשים בנטפליקס מדי רבעון. בכל אופן, החברה מתכננת להשיק סרט מקור אחד בכל שבוע במהלך השנה הקרובה, מה שיביא לגידול בהוצאות ולקיטון בתזרים, לאור הגידול ב”יצירות מקור”. באופן כללי, חל קיטון משמעותי בתזרים המזומנים בשנת 2020 שנאמד בכ-1.9 מליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד בשנת 2019.

מאקרו ארה”ב

לצד עונת הדוחות שהחלה בארה”ב, בחודש האחרון, התפרסמו מספר נתונים כלכליים, טובים יחסית, למצב המגפה המשתוללת במדינה. בחודש ינואר מדד האמון הצרכני עלה ב-2.2 נקודת ל-89.3, בשל האופטימיות לגבי העתיד. ברבעון הרביעי לשנת 2020, המשק האמריקאי צמח ב-4% והצריכה הפרטית גדלה ב-2.5%, עקב גידול בצריכת שירותים ב-4% וירידה בצריכת סחורות ב-0.4%.

המדיניות בה נקטה ממשלת ארה”ב, שנמנעה מסגרים גורפים בשנת האחרונה, בשונה ממדינות אחרות, כמו ישראל ומדינות באירופה, אולי גבתה קורבנות רבים בנפש, אך מזערה את המחיר הכלכלי המדיני. הייצוא במשק האמריקאי עלה ב-22%, הייבוא עלה ב-29.5%, והגידול במלאים תרם כ-1% לצמיחה. חבילות הסיוע, שניתנו לאורך השנה האחרונה, תרמו גם הן לכלכלה. חבילת סיוע נוספת שעשויה להינתן בתקופה הקרובה, בסך 1.9 טריליון דולר, צפויה גם היא, לתרום לגידול בהכנסה הפנויה ולתמוך בצריכה הפרטית. חשוב לציין, כי חבילת הסיוע המדוברת, טרם אושרה סופית על ידי הקונגרס.

מדדים-מה-עשה-הכסף
דברו איתנו
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו ל- 6212*

    דברו איתנוהשאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו ל- 6212*

      תכנים שיעניינו אתכם

      הירשמו לקבלת עדכונים במייל

        דברו איתנו

        השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או התקשרו ל-03-5193444