Social Finance

“אני מאמין שיום יבוא ויזם חברתי יוכל להתעשר כמו היזמים של פייסבוק או גוגל”. את המשפט הזה אמר סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס, מחלוצי תעשיית ההון סיכון ומי שעומד בראש כוח המשימה של מדינות ה G8 לקידום השקעות ליצירת ערך חברתי – או בשמן המוכר בעולם Social Impact Investments. החזון השאפתני של כהן כולל השקעות הון כדי ליצור ערך חברתי, כאשר הגשמת הערך החברתי מייצרת למשקיעים תשואה על ההשקעה” (מתוך מאמר בכלכליסט, גיל קליאן 21.10.2014). עד כה הושקו בעולם כ-44 מכשירים פיננסים המכונים אג”ח חברתי (SIB) למגוון מטרות חברתיות, במגוון מקורות מימון ובמגוון מדינות.

Social Finance Israel הוקם ומנוהל על-ידי ירון נוידרפר, לשעבר סמנכ”ל הכספים של הסוכנות היהודית ובעל רקע של 12 שנים בשרות הציבורי במשרד האוצר. לדבריו, 2015 היתה ללא ספק שנה של עליית מדרגה מבחינת ההישגים של הארגון ובניית תשתיות להמשך הצמיחה ב-2016. בין ההישגים הבולטים של הארגון בשנה זו: השקת האג”ח החברתי הראשון בישראל בתחילת נובמבר בתחום של מניעת נשירה של סטודנטים בתחום מדעי המחשב במוסדות השכלה גבוהה, בניית התשתית להשקת אג”ח למניעת סכרת והצטרפות לכח המשימה הרב לאומי של ה G8 בתחום.

בראיון לגלובס הסביר נוידרפר את ההיסטוריה והמהות של האג”ח החברתי: “האג”ח החברתי הוא מכשיר פיננסי שמגייס כסף ממשקיעים, ומשקיע בעמותות שעוסקות בטיפול בבעיות חברתיות. פתרון הבעיה החברתית מייצר לממשלה חיסכון שחלקו נשאר בידיה וחלקו חוזר למשקיעים, כהחזר על השקעתם. האג”ח החברתי הראשון יצא לדרך ב-2010 בבריטניה ועסק בשיקום אסירים בכלא שנבחר כפיילוט. באמצעות האג”ח גוייסו חמישה מיליון פאונד ונבחרו ארבע עמותות שעוסקות בצדדים שונים של שיקום אסירים, וכך נבנתה חבילת שיקום שיצרה רצף טיפולי במטרה להעניק לכל אסיר חליפת שיקום המתאימה לו. סוכם עם ממשלת בריטניה כי במידה והטיפול יפחית מהותית את שיעור החזרה לכלא הרי שייווצר חיסכון כספי לממשלה, אשר חלקו ישאר בידיה וחלקו יחזור למשקיעים. זה הכלי הפיננסי הראשון בעולם שמחבר בין עשייה חברתית לתשואה פיננסית”.

בנובמבר, עם השקת ה SIB הראשונה בישראל תיאר TheMarker בהרחבה את התוכנית: “התוכנית תיושם בחוגי מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית תל אביב־יפו במשך שמונה שנים על ידי עמותת אלומה – הפועלת, בין היתר, להנגשת ההשכלה הגבוהה לצעירים – שנבחרה להיות מפעילת התוכנית. התקציב לתוכנית ישמש לצורך מימונה במשך שלושה מחזורי לימוד וסיוע לכ-300 סטודנטים. עלות התוכנית מסתכמת בכ- 8 מיליון שקל, והיא תמומן על ידי קרן רוטשילד-קיסריה, ששותפה גם לתכנון הפרויקט, בנק לאומי, חברת ההשקעות אימפקט וגוף ההשקעות Beyond Family. לפי הערכות, המשקיעים יקבלו תשואה פנימית של 5%-10% בכפוף להצלחת התוכנית, כך שכישלון צמצום היקפי הנשירה באופן משמעותי יגרום להפסד כספם של המשקיעים.

ההחזר הכספי למשקיעים יתבסס על ההכנסות הנוספות של מוסדות ההשכלה הגבוהה כתוצאה ממניעת הנשירה. במידה וסטודנט פורש מלימודים במהלך השנה, מוסדות ההשכלה הגבוהה מפסידים למעשה את שכר הלימוד שלו וגם את הסבסוד עבורו מהמדינה. לפיכך, המשקיעים בתוכנית צפויים לקבל את ההחזר להשקעה מההכנסות הנוספות שייווצרו למוסדות על ידי צמצום הנשירה, בתוספת תשואה פנימית שלא תעלה על 10%. שאר ההכנסות הנוספות יישארו בידי המוסדות שישתתפו בתוכנית. במסגרת התוכנית נקבע כי הכסף יוחזר למשקיעים רק במידה שנשירת הסטודנטים מהמוסדות תצומצם ביותר מ- 35%, לפי נתוני המוסדות האקדמיים.”

עם הצטברות העדויות מהעולם על הצלחת התוכניות, חברתית ועסקית, גדל העניין והנכונות מצד שלושת המגזרים השותפים בכל מיזם: המדינה, עמותות והסקטור העסקי. לשנה הקרובה SFI בוחנת מגוון רחב של תחומים ושותפים כגון דיור בר השגה, נוער בסיכון, שיקום אסירים וכן הלאה הרשימה ארוכה.

המוצר המתקדם ביותר שיושק כבר בתחילת 2016 ומעורר עניין רב בארץ ובעולם הינו מכשיר פיננסי לטיפול מונע בסוכרת מסוג II ו- SFI צפויה להשיק בחודש הקרוב את האג”ח החברתית השנייה בישראל.

מחלת הסוכרת היא מגפה עולמית והיא מטופלת בחסר, הרבה בגלל אופי המחלה והעובדה שמניעתה כרוכה בהתערבות אינטנסיבית בחייהם של אנשים שהם טרום-סוכרתיים. מחלת הסוכרת הופכת למגפה של ממש, כאשר בין 7%-10% מהאוכלוסיה לוקים בה, ואותו שיעור באוכלוסיה, של קהל טרום-סוכרתי, נמצא בסיכון גבוה. SFI נמצאת בתהליך ארוך ומורכב בשיתוף שירותי בריאות כללית, קופת חולים לאומית והמוסד לביטוח לאומי במטרה להשיק פרויקט לצמצום הישנות הסוכרת בקרב טרום סוכרתיים, הנמצאים בסיכון גבוהה ושללא התערבות, כ- 60% מהם לפחות יחלו במחלה.  ההון שיגויס על ידי SFI יממן את הפרויקט, המשלב שיטות התערבות שונות ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות למעקב וליווי המשתתפים. ההחזר למשקיעים יתקבל מתשלומים של קופות החולים והביטוח הלאומי בגין מידת ההצלחה ובאופן יחסי לחיסכון שנוצר להן מצמצום חולי הסוכרת הנדרשים לטיפול ושירותים, לרבות קצבאות.

החזון המעניין באמת הינו להצליח להפוך את המכשיר הפיננסי הזה לנחלת הכלל. כיום, המימון של אג”ח חברתית תלוי בעיקר בתורמים או בגופים היכולים להרשות לעצמם את רמות הסיכון שחדשנות דורשת ברמות התשואה שפרויקטים חברתיים יכולים לאפשר. ישראל יכולה להפוך לפורצת דרך אם היא תאפשר גיוס ציבורי לאג”ח חברתי. בעולם של ריבית אפסית ומחסור מתמשך במימון ממשלתי לפרויקטים חברתיים, הצורך עבור הציבור, הן בכובע של חוסך והן בכובע של צרכן של שירותים חברתיים, נהיה ברור מיום ליום. זה כנראה לא יקרה השנה, אבל עם שר אוצר חברתי כמו כחלון עשויות להיות הפתעות.

Socialfinance.org.il