שבוע ראשון למלחמה: מסכים ירוקים בתל אביב
תל אביב 125 זינק בשבוע שעבר ב-6.3% והוא גבוה כעת בכ-18% מרמתו בתחילת 2026. בורסות אירופה רשמו ירידות חדות עקב החשש כי המלחמה תגרום למחסור בנפט וגז ותלבה את האינפלציה. הניסיון של איראן לסגור את מיצרי הורמוז לתנועת מיכליות הזניק את הנפט ב-36% לרמה של כ-90 דולר לחבית
שבוע המסחר הראשון של חודש מרץ היה דרמטי. זה לא מפתיע במיוחד לאור המלחמה החדשה שמתנהלת במזרח התיכון ואשר כוללת את רוב המדינות ששוכנות לחופי המפרץ הפרסי. זה היה שבוע שהתאפיין בירידות ברוב בורסות העולם, ובעליות חדות לא פחות בבורסת תל אביב.
בארה"ב, שמובילה את ההתקפה באיראן, נטו הבורסות לירידות. מדד נאסד"ק סיים את השבוע עם ירידה של 1.2%, S&P500 איבד 2% ודאו ג'ונס נפל ב-3%. שלושת המדדים האמריקאים נמצאים כעת בטריטוריה שלילית מתחילת השנה.
גם אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שינו כיוון וירדו במהלך השבוע. התשואה עליהן טיפסה עד ל-4.13%. הסיבה לירידה נובעת מהחשש שהזינוק במחירי הנפט שנגרם בעקבות המלחמה יעורר לחצי אינפלציה שירחיקו את מועד הפחתות הריבית שאמורות היו להתרחש, לפי ההערכות, בהמשך השנה.
תנודה חדה במיוחד רשם מדד הפחד (Vix) שמשקלל את מחירן של אופציות על מדד S&P500 ומנסה מתוך כך לתת אינדיקציה מספרית למידת הלחץ של המשקיעים. המדד שהחל את השבוע ברמה של כ-20 נקודות זינק בסיום השבוע לכמעט 30 נקודות. זוהי רמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל 2025. הממוצע ארוך־הטווח של מדד VIX נע סביב 19.5 נקודות.
טראמפ: "לא תהיה עסקה. מצפה לכניעה ללא תנאי"
הנכס שריכז את מרבית העניין בשבוע האחרון הוא נפט כמובן. הסיבה: איראן הפעילה את נשק יום הדין והכריזה כי היא סוגרת את מיצרי הורמוז למעבר מיכליות וכלי שיט. לאורך השבוע התלבטו הסוחרים עד כמה ההכרזה הזו אכן תצא אל הפועל לאור התקיפות העזות של ארה"ב על הצי האיראני.
מחיר הנפט מסוג 'טקסס מתוק' שננעל בסוף השבוע הקודם על כ-67 דולר לחבית טיפס ביום ב', עם חידוש המסחר לרמה של 71 דולר לחבית. ביומיים הבאים הוא נסחר סביב 74-75 דולר לחבית, אבל בימים חמישי ושישי, לאור ההצהרות הלוחמניות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, והירי של איראן לעבר מתקני אנרגיה של שכנותיה למפרץ, מחירו טיפס עד לרמה של 90-91 דולר לחבית. בסיכום שבועי נסק מחיר הנפט בכ-36%.
בסוף השבוע הכריז טראמפ בפוסט שפרסם כי "לא תהיה עסקה עם איראן, רק כניעה ללא תנאי". יום קודם לכן הוא הודיע כי אינו מקבל את הבחירה בבנו של המנהיג הקודם, עלי חמינאי, ליורש והוסיף כי תהיה לו מילה והשפעה על זהות המנהיג הבא של איראן.
אמירותיו של טראמפ התפרשו כסימן לכך שהמערכה הצבאית במפרץ תתארך מעבר למתוכנן מאחר והמטרה היא החלפת המשטר באיראן. מערכה ארוכה היא תרחיש ששוקי ההון חששים ממנו באופן מיוחד.
בניסיון לרסן את הזינוק במחירי הנפט, הודיע טראמפ בתחילת השבוע על תוכנית ביטוח משנה בהיקף של 20 מיליארד דולר המיועדת למכליות נפט ותובלה ימית אחרת. בנוסף, בארה"ב עושים מאמץ ללוות את מיכליות הנפט במפרץ עם ספינות מלחמה במטרה להגן עליהן מפני צי המלחמה האיראני.
שר האנרגיה של קטאר: "מחיר הנפט עלול לנסוק ל-150 דולר לחבית"
שר האנרגיה של קטאר, סעד אל־כעבי, הזהיר בראיון לעיתון "פייננשל טיימס" כי מחיר הנפט הגולמי עלול לנסוק לרמה של 150 דולר לחבית תוך שבועיים־שלושה במקרה שמכליות נפט ואוניית משא אחרות לא יוכלו לעבור דרך מצר הורמוז.
אל־כעבי אמר כי גם אם המלחמה תסתיים באופן מיידי, ייקח לקטאר "שבועות עד חודשים" לחזור לשגרת משלוחי הנפט שלה. "אם המלחמה הזו תימשך כמה שבועות, צמיחת התמ"ג ברחבי העולם תושפע. מחיר האנרגיה של כולם יעלה. יהיה מחסור במוצרים מסוימים ותהיה תגובת שרשרת של מפעלים שלא יוכלו לספק סחורה", אמר השר. הוא הזהיר כי מצב כזה עלול לגרום לפגיעה משמעותית בכלכלה העולמית. דרך מעבר הורמוז עוברות מידי יום כ-80 מיכליות נפט בדרכן מהמפרץ ללקוחות בעולם. מרבית הנפט מיוצא משם ללקוחות באסיה.
כמה מדינות החברות בארגון אופ"ק פלוס הודיעו כי יגדילו את תפוקת הנפט שלהן החל בחודש הבא, כדי לפצות על המחסור אם ייגרם כזה. את המהלך הובילו סעודיה, איחוד האמירויות ורוסיה, והתפוקה תוגדל ב-206 אלף חביות ליום.
גם מחיר הגז הטבעי זינק בעקבות המלחמה במפרץ. חברת קטאר אנרג'י הודיעה ביום ג' על עצירת הפעילות במתקן הפקת הגז בראס לפאן, הגדול מסוגו בעולם, לאחר שנפגע מכטב"מים ששיגרה איראן.
אנליסטים של סיטיגרופ העריכו כי שוקי הנפט הגולמי הגלובליים מאבדים היצע של 7-11 מיליון חביות ביום עקב שיבושים במצר הורמוז שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית.
סימני האטה בשוק התעסוקה האמריקאי
מלבד המלחמה, נראה שהשוק האמריקאי מושפע גם מאיתותים על האטה בקצב הצמיחה. דו"ח התעסוקה שפורסם ביום ו' הראה כי שוק העבודה האמריקאי התכווץ בפברואר בכ-92 אלף משרות. זוהי ירידה שלישית בחמישה החודשים האחרונים. שיעור האבטלה טיפס בחודש שעבר לרמה של 4.4%. עוד פורסם כי המכירות הקמעוניות ירדו בינואר ב-0.2% לעומת דצמבר.
שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, אמר בשבוע שעבר כי תוכניתו של הנשיא טראמפ להעלות את המכסים העולמיים שעליהם הכריז מ-10% ל-15% תיושם כנראה בימים הקרובים. טראמפ הטיל בחודש שעבר מכס אוניברסלי של 10%, לאחר שבית המשפט העליון פסק כי מנגנון הטלת המכסים הקודם שלו לא היה חוקי. בסנט ציין כי הסמכות להטיל את המכסים החדשים היא לפרק זמן של 150 יום בלבד.
בניגוד למגמה הכללית של ירידה, ענף מניות התוכנה רשם דווקא התאוששות מסויימת מהירידות של תחילת השנה. מניות המגזר ירדו בשל חשש כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) תפגע בעסקיהם. מדד מניות התוכנה של S&P טיפס ב-9 ימי המסחר האחרונים ב-10%.
התקפת טילים וכטב"מים על קפריסין
שוקי המניות של אירופה רשמו ירידות חדות יותר בהשוואה לוול סטריט, בין השאר משום שמדינות אירופה חשופות יותר למשבר אנרגיה, אם אכן יתפתח כזה. המדדים המובילים של גרמניה, צרפת, איטליה וספרד נפלו כולם בשיעור של 6%-7% ומחקו את כל העליות שלהם מתחילת 2026.
החשש באירופה מפני המלחמה משתלב עם החששות מהתמשכות המלחמה באוקראינה. בנוסף, מחירי הנפט שמזנקים עלולים לאושש את הכלכלה של רוסיה ולהקשיח את עמדותיה. לכך יש להוסיף את הניסיונות לשגר כטב"מים על קפריסין, מכיוון ארגון חיזבאללה בלבנון שהצטרף למערכה לצד איראן. מדובר כנראה בכטב"ם מתאבד מסוג "שאהד" שפגע בבסיס חיל האוויר הבריטי באי. שר ההגנה הבריטי אישר כי איראן שיגרה לפחות שני טילים לעבר קפריסין. קפריסין היא חלק מהאיחוד האירופי וכמה מדינות אירופיות הודיעו כי הן שולחות לה סיוע צבאי כדי להגן עליה.
הנציבות האירופית פירסמה כי התמ"ג בגוש היורו גדל ב-0.2% ברבעון האחרון של 2025, ובשיעור דומה ברחבי האיחוד האירופי כולו. הצמיחה בגוש היורו בשנת 2025 הסתכמה ב-1.4% ובאיחוד כולו ב-1.5%.
סין הפחיתה את יעד הצמיחה ל-2026
שוקי המניות של אסיה רשמו גם הם ירידות חדות יחסית. מדד ניקיי של בורסת טוקיו נפל ב-5.5%, אך עדיין גבוה בכ-10% מרמתו בתחילת השנה. מדד האנג סנג בבורסת הונג קונג איבד 3.3% מערכו ומדד ניפטי ההודי ירד ב-2.9%. רבות ממדינות אסיה הן יבואניות נפט, ועליה במחירו עלולה לעורר אצלן לחצי אינפלציה לא רצויים.
הממשל הסיני הכריז בשבוע שעבר כי יעד צמיחת התמ"ג של סין ל-2026 יעמוד על 4.5% עד 5%. זהו נתון שמסמן ירידה מרמה של "כ-5%" שנקבעה בשלוש השנים האחרונות. זהו יעד הצמיחה הנמוך ביותר של הכלכלה הסינית מאז החלו הרשומות בתחילת שנות ה-90 (למעט 2020 שבה לא נקבע יעד צמיחה עקב מגיפת הקורונה). ההחלטה מגיעה בשעה שסין מתמודדת עם לחצים דפלציוניים מתמשכים, משבר בשוק הנדל"ן ומתחים מסחריים עם ארה"ב.
באופן שנראה מפתיע מעט, מחיר הזהב שנחשב למקלט בימי משבר ירד בשבוע שעבר בכ-2%. הזהב נעל את השבוע סביב רמה של 5,150 דולר לאונקיה. מחיר הכסף שהגיע בסוף השבוע שעבר לכ-93 דולר לאונקיה צנח במהלך השבוע ל-84 דולר לאונקיה. הזהב והכסף עלו בתקופת ההמתנה למלחמה, וייתכן שחלק מהסוחרים העדיפו לנצל את המחירים הגבוהים למימוש רווחים.
ישראל: ירידה בפרמיית הסיכון והזדמנויות כלכליות חדשות
המשקיעים בבורסת תל אביב, בניגוד לשאר העולם, רואים את התקיפה באיראן דווקא בצורה חיובית. הם רואים אפשרות להסרת איום קיומי על מדינת ישראל, ובתרחישים מסויימים גם התפתחות של קשרים כלכליים ומדיניים עם המרחב הערבי. כתוצאה מכך זינק מדד תל אביב 125 במהלך השבוע ב-6.3%, והשלים קפיצה של כ-18% מתחילת השנה. תל אביב 35 שניתר ב-5.5% גבוה כעת ב-20% מרמתו בתחילת ינואר.
כלכלני הבנק האמריקאי ג'יי פי מורגן סבורים כי הפגיעה המיידית של המלחמה עם איראן בכלכלת ישראל תהיה מוגבלת וקצרת־מועד. עם זאת, הגירעון בתקציב הממשלה עתיד לתפוח ובנק ישראל עלול לדחות את הורדות הריבית.
כלכלני הבנק הנמיכו את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הנוכחית מ-4.8% ל-4.5%, אך במקביל העלו את תחזית הצמיחה לשנה הבאה מ-3.5% ל-3.7%.
"אנו מעריכים כי השפעת הסכסוך הנוכחי על הפעילות תהיה פחותה מזו של מלחמת 12 הימים", כתבו כלכלני הבנק. להערכתם, בעקבות עלויות המלחמה, הגירעון בתקציב לשנת 2026 יעלה מ-3.8% מהתמ"ג ל-4.2%.
חשש ממחסור בחמרי גלם הפיל את יצרניות השבבים של דרום קוריאה
המלחמה במזרח התיכון בין ארה"ב וישראל לבין איראן חוללה תגובת שרשרת שהגיעה כמעט לכל מדינה בעולם. אחת המדינות שעלולות להיות מושפעות ממנה לשלילה היא דרום קוריאה. הסיבה: חשש משיבושים בשרשרת האספקה של חומרים הנחוצים לייצור שבבים.
תעשיית השבבים הדרום קוריאנית, מספקת כשני שליש מכלל שבבי הזיכרון בעולם. במדינה חוששים שסכסוך ממושך במזרח התיכון יוביל לעליה חדה בתשומות ובמחירי האנרגיה. דברים ברוח זו אמר קים יאנג-בה, חבר פרלמנט ממפלגת השלטון לאחר שנפגש עם מנהלים בכירים בחברות כמו סמסונג אלקטרוניקס ו-SK הייניקס.
יצרני השבבים חוששים שהייצור של מוליכים למחצה ייפגע אם לא ניתן יהיה לרכוש חומרי גלם חיוניים. כמו למשל הליום, שחיוני לניהול חום בתהליך הייצור של שבבים ואין לו חלופות ריאליות כרגע. הליום מיוצר רק במספר קטן של מדינות, כשקטאר וארה"ב הן בין היצרניות המובילות.
כל זה קורה בשעה שכבר היום קיים מחסור בשבבים עקב הדרישות הגדולות מצד חברות המקימות מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית. כתוצאה מכך נפגעת שרשרת הייצור בתעשיות אחרות כגון סמארטפונים, מחשבים ניידים ומכוניות.
סמסונג ו-SK הייניקס מהוות יחד משקל של כ-40% מ-KOSPI, המדד המוביל של בורסת סיאול. המדד הקוריאני זינק בחודשיים הראשונים של השנה בכ-46%, לאחר שנסק בכ-75% ב-2025. הזינוק יוחס בעיקר לצמיחה המואצת של שתי יצרניות השבבים המובילות. ואולם בשני ימי המסחר הראשונים של מרץ הוא צלל בכ-19%. בהמשך השבוע הוא התאושש מעט וסיים עם נפילה שבועית של כ-10%.
מקורות:
https://www.themarker.com/wallstreet/2026-03-06/ty-article-live/0000019c-a89e-dabd-a1df-ea9e6cc10000
https://finance.yahoo.com/news/south-korea-kospi-just-had-133506380.html
| המדד / תאריך | 31.12.25
סוף 2025 |
28.2.26
שבוע שעבר |
8.3.26
היום |
שינוי שבועי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 3,663 | 4,074 | 4,329 | 6.3% | 18.2% |
| תל אביב 90 | 3,808 | 3,891 | 4,229 | 8.7% | 11.1% |
| תל אביב 35 | 3,631 | 4,128 | 4,356 | 5.5% | 20.0% |
| תל בונד 20 | 425.4 | 424.2 | 428.0 | 0.9% | 0.6% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 23,242 | 22,668 | 22,387 | -1.2% | -3.7% |
| S&P500 | 6,845 | 6,878 | 6,740 | -2.0% | -1.5% |
| דאו ג'ונס 30 | 48,063 | 48,977 | 47,501 | -3.0% | -1.2% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 5,791 | 6,138 | 5,719 | -6.8% | -1.2% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 9,931 | 10,910 | 10,284 | -5.7% | 3.6% |
| דאקס (גרמניה) | 24,490 | 25,284 | 23,591 | -6.7% | -3.7% |
| קאק 40 (צרפת) | 8,149 | 8,580 | 7,993 | -6.8% | -1.9% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 44,944 | 47,209 | 44,152 | -6.5% | -1.8% |
| IBEX 35 (ספרד) | 17,307 | 18,360 | 17,074 | -7.0% | -1.3% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 11,261 | 13,717 | 12,792 | -6.7% | 13.6% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 50,339 | 58,850 | 55,620 | -5.5% | 10.5% |
| שנגחאי (סין) | 3,968 | 4,162 | 4,124 | -0.9% | 3.9% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 25,630 | 26,630 | 25,757 | -3.3% | 0.5% |
| ניפטי 50 (הודו) | 26,141 | 25,178 | 24,450 | -2.9% | -6.5% |
| בווספה (ברזיל) | 161,125 | 188,786 | 179,364 | -5.0% | 11.3% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 57.4 | 67.0 | 90.9 | 35.7% | 58.4% |
| זהב | 4,332 | 5,247 | 5,158 | -1.7% | 19.1% |
| ביטקוין | 87,700 | 64,000 | 67,800 | 5.9% | -22.7% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.16% | 3.96% | 4.13% | ||
| מדד הפחד (Vix) | 14.9 | 19.9 | 29.5 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
