בורסת תל אביב פתחה תוך שבועיים פער של כ-10% מול נאסד"ק

חודש ינואר נחשב בדרך לחודש שבו הבורסות נוטות לעלות. התופעה הזו מוכרת בשם "אפקט ינואר". אחת הסיבות לכך נובעת מהעובדה שלקראת סוף השנה הקלנדרית נוטים מנהלי ההשקעות למכור מניות שעליהן הפסידו במהלך השנה בכדי לקבל עליהן זיכוי במס. בתחילת השנה הם שבים ומצטיידים באותן מניות ובכך הם מגבירים את הביקוש הכללי בשוקי המניות. גורמים נוספים שמסייעים לאפקט ינואר הם עודפי כספים שנכנסים לגופי ההשקעות המוסדיים בעקבות בונוסים ו"משכורת 13", שמקבלים עובדים רבים בתום השנה האזרחית.

נכון לשבועיים הראשונים של 2022, נראה שבורסות העולם נחלקו ביניהן לשני מחנות: בחלק נרשם אפקט ינואר חיובי, ובחלק המגמה היא אפילו שלילית.

היעדר אפקט ינואר בולט במיוחד בבורסה האמריקאית שהחלה את השנה בצליעה. המדדים המובילים בארה"ב המשיכו לרדת בשבוע האחרון אך באופן מתון יחסית לעומת השבוע שקדם לו. מדד נאסד"ק ו-S&P500 איבדו 0.3% כל אחד במהלך השבוע שעבר. מדד נאסד"ק נמוך כעת ב-4.8% מרמתו בסוף דצמבר.

גם בשוקי אסיה אפקט ינואר טרם ניכר. מדד ניקיי בבורסת טוקיו איבד בשבועיים האחרונים 2.3% מערכו. בסין איבד מדד בורסת שנגחאי 3.3% מתחילת השנה. סין מתמודדת בחודשים האחרונים עם קריסתה של חברת הנדל"ן אוורגראנד, והמשקיעים חוששים שהנפילה שלה תדביק חברות נדל"ן נוספות במדינה. על אף זאת, מדד הבורסה של הונג קונג דווקא קפץ בשבוע שעבר ב-3.8%.

אבל בחלקים אחרים של העולם נראה שינואר דווקא הביא רוחות של אופטימיות. כך למשל מדד ת"א 125  בבורסה של תל אביב שקפץ בשבוע שעבר ב-3.1% והשלים זינוק של 4.7% בשבועיים. בכך הצליח המדד התל אביבי לפתוח פער של כמעט 10% מתחילת השנה לעומת בורסת נאסד"ק וכמעט 7% מול מדד S&P500.

באירופה בלטה הבורסה של לונדון עם עליה דו שבועית של 2.1% במדד  פוטסי 100. מדד יורוסטוקס 50 איבד מתחילת השנה 0.6%.

העלייה הנוכחית בבורסה של תל אביב מצטרפת לזינוק של 31% שרשם מדד תל אביב 125 ב-2021, והיא מלמדת על אופטימיות של הפעילים והמשקיעים. אלו תחושות שנסמכות על הצמיחה המהירה שחווה הכלכלה הישראלים בעיקר עקב ה"בום" בענף ההייטק שסייע גם להקטין משמעותית את הגרעון הממשלתי.

ישראל גם נהנית, לפחות בינתיים, משקט גיאופוליטי בגבול הצפון ומול רצועת עזה. ביהודה ושומרון ובנגב המצב קצת פחות שקט, אבל נראה שהוא עדיין תחת שליטה.

החדשות הפחות טובות לכלכלה הישראלית מגיעות מהגזרה הבריאותית ומהגזרה הפוליטית. בכל הקשור לבריאות ולקורונה, נראה שהמצב הולך ומחמיר. מספר הנדבקים בקורונה כבר מתקרב ל-50,000 ביום, מספר החולים קשה שהיה פחות מ-100 לפני כשבועיים עומד כעת על יותר מ-300. זו עליה מהירה אמנם, אבל מומחי הרפואה סבורים שהחולים הקשים בגל הנוכחי הם "קצת פחות קשים", לעומת אלו שבגל הראשון ולכן גם שיעורי התמותה מהמגיפה בגל הנוכחי צפויים להיות נמוכים יותר. הממצאים הרפואיים תומכים, לפחות בינתיים, במדיניות של הממשלה להימנע ככל האפשר מסגרים שיחנקו את הכלכלה.

ישראל נמצאת במקום טוב יותר מאשר מדינות רבות בגלל היכולת לסגור את הגבול באופן כמעט מיידי. בנוסף לכך, שיעורי ההתחסנות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות OECD. אבל המצב רגיש מאוד ויכול להשתנות במהירות.

בישראל אמנם לא הוכרז סגר, אבל רבים מהאזרחים והתושבים מבינים שעדיף להם להישאר כרגע בבית כדי להקטין את הסיכוי להידבק. חלק גדול מהם אף חזר לעבוד באחרונה מהבית.

כתוצאה מכך אתרי הבילוי ומרכזי  הקניות דלילים מאוד. בעלי עסקים, ובעלי חנויות ומסעדות חשים שנזנחו על ידי הממשלה, ובמיוחד על ידי שר האוצר, אביגדור ליברמן. האחרון הצהיר בשבועות האחרונים כי אינו מוכן לפזר כספים לכל עבר כפי שעשתה הממשלה הקודמת, וכי יעדי הגרעון והתקציב חשובים בעיניו מאוד. ההתנהלות של ליברמן זוכה בינתיים להערכה מצד המשקיעים, אבל הלחצים עלולים להתגבר. נאקת בעלי העסקים עלולה להתרחב ולהעמיק את הסדקים שגם כך קיימים בתוך הממשלה.

כאשר נכנסים לתוך העולם הפוליטי נראה שהממשלה הנוכחית נראית ומתנהגת יותר כמו  גוף בעל 8 ראשים, ופחות כמו ממשלה לאומית מלוכדת. זה מתחיל עם מפלגת רע"מ  שהחליטה השבוע שלא להצביע יחד עם הממשלה בגלל המהומות של הבדואים בנגב ("משבר הנטיעות"). ממשיך עם מחלוקת מתמשכת בין שר הבריאות לשרת החינוך בקשר לחיסוני התלמידים.

כעת נכנס למשוואה הפיל הגדול שבחדר – המגעים לעסקת טיעון עם בנימין נתניהו. בחוגים הפוליטיים מעריכים שבמידה ועסקה כזו תצא לפועל ובנימין נתניהו ייפרד מראשות הליכוד, הדבר עשוי לקצר את ימיה של הממשלה הנוכחית, ולהוביל לממשלת ימין עם או בלי בחירות בדרך. לא בטוח שתהליך כזה יסיט את הכלכלה ממסלול הצמיחה הנוכחי, אבל זה בוודאי יכניס גורם של אי וודאות למערכת. ובורסות – כך אומרת הקלישאה – לא אוהבות אי וודאות.

בארה"ב העיניים הופנו בשבוע שעבר לנתוני האינפלציה המטרידים. מדד המחירים לחודש דצמבר עלה ב-7% לעומת דצמבר 2020. עליית מחירים כה חדה לא נרשמה בארה"ב מזה 40 שנה. מה שלא פחות מטריד היא המגמה העולה של עליות המחירים. אם בחודשי הקיץ האינפלציה בחישוב שנתי נעה סביב 5%, בנובמבר היא קפצה ל-6.8%, וכעת היא כבר נמצאת ב-7%.

גם הגורמים לאינפלציה ממשיכים לתסוס. הנפט למשל זינק מתחילת השנה ב-12% ומחיר החבית שוב מתקרב ל-85 דולר. העלייה במחיר הנפט נובעת בעיקר בשל קשיים בשוק התובלה הימית שאליהם נוסף באחרונה גם המשבר בקזחסטן.

נתוני האינפלציה ממשיכים לחזק את ההערכות לפיהן העלאות הריבית בארה"ב יתחילו כבר במארס הקרוב. חלק מהכלכלנים כבר עדכנו את הערכותיהם וכעת הם מצפים ל-4 העלאות ריבית (של רבע אחוז כל אחת) במהלך 2022.

נתוני האינפלציה והצפי להעלאות ריבית הם הגורמים העיקריים שמושכים כעת את הבורסות בארה"ב כלפי מטה, בשעה שבשאר העולם הבורסות התחילו את השנה בנימה חיובית. חשוב לציין עם זאת שתשואת האג"ח ל-10 נותרה על מקומה בשבוע האחרון  ברמה של 1.77%.