התותחים רועמים, הנפט מתנדנד בפראות והאינפלציה עולה מדרגה

השבוע השלישי למלחמה באוקראינה המשיך לטלטל את שוקי ההון העולמיים. את עיקר הטלטלות מרכז לפי שעה שוק הסחורות, עם תנודות חריפות מעלה ומטה.

מחיר הנפט – הסחורה הרגישה ביותר לאי וודאות גיאופוליטית – זינק בתחילת השבוע לשיאים חדשים. הזרז לכך היתה הודעתו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לפיה ארה"ב תחדל מלקנות נפט וגז מרוסיה.

מחירה של חבית נפט מסוג טקסס מתוק זינק ביום ב' עד ל-130 דולר לחבית – קפיצה של 13% לעומת מחיר הסגירה של הנפט שלושה ימים קודם לכן, ו-72% מעל המחיר בתחילת ינואר. הזינוק של מחירי הנפט גרם לקפיצה במחיר הדלק בארה"ב לרמה ארצית ממוצעת של 4.17 דולר לגלון. בכך עקף מחיר הדלק בארה"ב את השיא הקודם, 4.11 דולר לגלון, שנקבע ביולי 2008. מחיר חבית נפט מסוג ברנט שמופק בים הצפוני טיפס באותו היום עד ל-139 דולר לחבית.

אבל בהמשך השבוע התמתן מחיר הנפט במידה ניכרת. ביום ו' ננעל מחיר הנפט מסוג טקסס מתוק על 109 דולר לחבית, ורשם בכך ירידה שבועית של 5%. חבית מסוג ברנט נסחרה סביב 112 דולר. להתמתנות במחיר הנפט תרמו הערכות לפיהן חלק מיצואניות הנפט בארגון אופ"ק ומחוצה לו עשויות להגדיל את תפוקתן בקרוב כדי לפצות על המחסור שנוצר עקב החרמת הנפט והגז הרוסיים.

הכרזת החרם מצד ביידן היא יותר סמלית מאשר מהותית. ארה"ב מייבאת מרוסיה רק כ-2% מצריכת הנפט שלה. את השאר היא מייצרת לבד או שהיא רוכשת אותו מידידותיה בחצי האי ערב (כוויית, סעודיה, איחוד האמירויות). בימי שלום ארה"ב היא בכלל מתחרה גדולה של רוסיה ביצוא גז. בעשור האחרון התגלו בארה"ב מרבצי גז טבעי גדולים, והיא מעוניינת לשנע כמויות גדולות ממנו לצרכניות הגז באירופה באמצעות הנזלה (LNG). גז בתצורה המונזלת אכן מהווה תחליף, אבל תהליך ההנזלה מייקר אותו במידה ניכרת לעומת גז שמוזרם ישירות מהמאגרים באמצעות רשת צינורות.

בימים האחרונים ניצלה ארה"ב את הצורך הגובר של אירופה בתחליפים לגז הרוסי ושלחה לאירופה רכבת של מיכליות עמוסות ב-LNG. ארה"ב קיוותה שמדינות נוספות יצטרפו אליה להחרמת הגז והנפט הרוסיים אולם עד כה רק בריטניה הצטרפה אליה.

כחלק מההסלמה מול רוסיה הודיע ביידן על הטלת חרם על מוצרים רוסיים סמליים כמו וודקה, יהלומים וקאוויאר. גם כאן נראה שמדובר בשלב זה בעיקר בצעדים סמליים שנועדו להשפיל את רוסיה יותר מאשר לפגוע בכלכלתה.

ביידן גם קרא למחוקקים בקונגרס להצטרף לבעלות הברית המערביות של ארה"ב ששללו מרוסיה את מעמדה כשותפת סחר מועדפת בעקבות הפלישה לאוקראינה. הנשיא אינו רשאי לבטל על דעת עצמו את יחסי הסחר שמהם נהנית רוסיה מכיוון שהסמכות לכך נמצאת בידי הקונגרס. יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, אמרה לאחר ההודעה של הנשיא כי בית הנבחרים יבחן בשבוע הקרוב חקיקה שתעגן את ביטול מעמדה של רוסיה כשותפת סחר. אישור החוק יסלול את הדרך להעלאת המכסים על יבוא מרוסיה. בכך תצטרף רוסיה למדינות מוקצות כמו קובה וקוריאה הצפונית שאין להן מעמד של סחר מועדף עם ארה"ב.

המהלך של ארה"ב מתבצע בתיאום עם האיחוד האירופי וקבוצת המעצמות התעשייתיות, G7. קבוצת G7 הוציאה מצידה הודעה שבה נאמר: "אנו עומדים לנקוט בצעדים שימנעו מרוסיה להשיג מימון ממוסדות פיננסים רב-צדדיים מובילים, בהם קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי והבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD)".

אבל מעבר לסמליות חשוב להבחין בניואנסים מהותיים. ארה"ב אמנם לא שלחה חיילים או מטוסים כדי לסייע לאוקראינה אבל היא ממצבת את עצמה בחזית המלחמה הכלכלית הגדולה נגדה שמתנהלת במקביל למערכה הצבאית. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שהולך ונלחץ לפינה, קבל בשבוע שעבר שארה"ב הכריזה על רוסיה "מלחמה כלכלית".

כחלק מאותה מלחמה כלכלית הודיעו בשבוע שעבר רשתות המזון הבינלאומיות סטארבקס ומקדונלדס על השעיית פעילותן מול רוסיה. ענק הבנקאות הגרמני דויטשה בנק הצטרף לבנקים האמריקאים גולדמן סאקס וג'י.פי מורגן צ'ייס והודיע על חיסול פעילותו ברוסיה.

סיבוב הפרסה שעשה מחיר הנפט בשבוע החולף קשור כנראה להאצה במשא ומתן בין רוסיה ואוקראינה. נציגי הצדדים נפגשים מדי יום והנשיאים של רוסיה ואוקראינה רמזו השבוע כי למרות המרחק הרב ישנה התקרבות מסוימת בשיחות ביניהם. נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, אף הכריז כי הוא נסוג לפי שעה מהרעיון להצטרף לברית נאט"ו מאחר והדבר אינו רלוונטי יותר. גם טיסתו הבהולה בשבת שעברה של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, לפגישה עם פוטין, מרמזת שהאיש החזק ברוסיה מחפש דרך לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס.

כך או כך, בורסות העולם המשיכו להיות תנודתיות מאוד בשבוע החולף. בורסות אירופה שספגו מהלומה קשה בשבוע השני למלחמה, טיפסו מעט בחזרה בשבוע החולף. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט השלים טיפוס שבועי של 4.1%, מדד פוטסי 100 הבריטי טיפס 2.7%, ומדד יורוסטוקס 50 רשם עליה שבועית של 3.7%. מדדי דאקס ויורוסטוקס עדיין רחוקים 14% מרמתם בתחילת 2022. מדד תל אביב 125 הסתפק בשבוע החולף בירידה מתונה של 0.8%.

בארה"ב לעומת זאת נרשמו בשבוע שעבר ירידות חדות יחסית. מדד נאסד"ק איבד 3.5% מערכו והוא נמוך ב-18% מרמתו בתחילת השנה. S&P500 ירד ב-2.9% והוא נמוך בכ-12% לעומת תחילת השנה.

הנפילות בארה"ב נבעו בעיקר עקב נתוני האינפלציה ששוב הפתיעו לרעה. מדד המחירים בארה"ב לחודש פברואר שפורסם במהלך השבוע הצביע על אינפלציה בקצב של 7.9% ב-12 החודשים האחרונים. זאת לאחר שבינואר הצביע הנתון על אינפלציה של 7.5%. חשוב לזכור שנתוני האינפלציה עדיין לא כוללים במלואם את השפעת המלחמה באוקראינה שהחלה רק בסוף פברואר וגרמה לזינוק במחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות. הם מעידים על כך שלחצי האינפלציה מגיעים הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע, והם עלולים, בשל המלחמה, להחריף עוד יותר בחודשים הקרובים.

נתוני האינפלציה בארה"ב גרמו לטלטלה בשוק האג"ח האמריקאי. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים זינקה בתוך שבוע מ-1.72% ל-2.0%. מדובר בנפילת מחיר שבועית של כ-2.8%. בשבוע הקרוב אמורה להתפרסם החלטת הריבית בארה"ב. על פי הערכות הכלכלנים היא אמורה לעלות בפעם הראשונה מאז 2018. ככל הנראה היא תעלה בשיעור של 0.5%.

לחצי האינפלציה הולכים ומתגברים גם באירופה. הבנק המרכזי של אירופה אותת בשבוע שעבר כי הוא מודאג יותר מהאינפלציה מאשר מהאטה כלכלית בעקבות המשבר באוקראינה. הבנק הודיע כי תוכנית רכישת האג"ח שלו תצומצם ל-30 מיליארד יורו במאי, ואז ל-20 מיליארד יורו ביוני. ברבעון השלישי היא תיפסק. לאחר מכן הבנק האירופי ישקול את האפשרות להעלות את הריבית, בדומה למקבילו האמריקאי.