סיכום מרץ 26: הנפט זינק, המדדים בתל אביב עדיין גבוהים
מחיר הנפט שזינק בכ-95% מתחילת השנה עורר חששות מהתפרצות אינפלציונית מחודשת. שוקי המניות באסיה רשמו ירידות חדות יחסית בשל התלות של מדינות היבשת בנפט שמופק במפרץ הפרסי. תל אביב 125 עדיין גבוה ב-12% מרמתו בתחילת השנה. בארה"ב פורסם דו"ח תעסוקה חזק
חודש מארס שהסתיים ביום ג' האחרון עמד כולו בצל המלחמה שבה החלו ארה"ב וישראל נגד איראן. שוקי המניות הושפעו מכך עמוקות והיו תנודתיים מאוד עם נטייה כללית לירידות. מחיר הנפט לעומת זאת זינק לגבהים שלא ראה מזה 4 שנים.
מדד S&P500 סיים את מארס בירידה של 5.1%, נאסד"ק איבד 4.8% ודאו ג'ונס השיל 5.4% מערכו. כל שלושה המדדים עברו לטריטוריה שלילית מתחילת השנה.
שבוע המסחר האחרון בארה"ב, אירופה וחלק מאסיה היה קצר והסתיים ביום ה' לרגל חופשת יום שישי הטוב של חג הפסחא. השבוע המקוצר עמד דווקא בסימן עליות. מדד נאסד"ק קפץ בסיכום שבועי ב-4.4%, ומדד דאו ג'ונס עלה ב-3%. מדד S&P 500 הוסיף לערכו 3.4%.
החלק השני של שבוע המסחר עמד בסימן הנאום לאומה שנשא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בלילה שבין יום ד' ליום ה' (שעון ישראל). הנשיא הצהיר בנאום כי המלחמה נגד איראן קרובה מאוד לסופה, וכי נותרו עוד שבועיים-שלושה עד שיושגו מטרותיה. עם זאת, טראמפ גם אותת כי ארה"ב נכונה להסלים את עוצמת הלחימה. הוא איים על איראן במכות קשות ("נחזיר את איראן לתקופת האבן"), כולל הפצצת מתקני תשתיות אנרגיה חשובים. באחת ההתקפות אף נפגע גשר חשוב שמחבר בין טהרן לעיר כרג' שנמצאת כ-40 קילומטר מערבית לה.
האם טראמפ מאותת לכיוון דלת היציאה?
עם זאת, חלק מהפרשנים המדיניים מצאו בנאום של טראמפ רמזים להפסקה אפשרית קרובה של המלחמה. אחד מהם למשל הם דברי הנשיא על כך שהאורניום המועשר שבידי איראן בכמות של כ-450 קילוגרם "קבורים עמוק באדמה", בעקבות ההפצצות של ארה"ב וישראל על מתקני הגרעין של איראן. ייתכן שהנשיא רמז בכך שלא ימהר להורות על פעולה קרקעית כדי לחלץ את האורניום, מהלך שעלול להיות מסוכן מאוד ולעלות בחיי אדם.
רמז שני היה האמירה של טראמפ לפיה סגירת מיצר הורמוז הינה "בעיה של מדינות אחרות" ולא של ארה"ב שלה יש מלאי נפט וגז גדולים משל עצמה. טראמפ אמר שארה"ב "תהיה מוכנה לסייע" לאותן מדינות אבל נמנע מלהצהיר שהיא תבצע פעולות צבאיות עצמאיות כדי לפתוח את המצרים. האיראנים מצידם נותנים לחלק מהספינות שתקועות במיצרי הורמוז לעבור, אבל רק לאחר שהן מקבלות אישור מוקדם ובתנאי שהן אינן שייכות למדינות התוקפות אותן או לבעלות בריתן. בין השאר איפשרה איראן מעבר למיכליות נפט שנושאות דגל של מדינות כמו הודו, פקיסטן עומן ויפן, שעימן היא מעוניינת לשמור על קשרים כלכליים ומדיניים.
מחיר הדלק בארה"ב: 4 דולר לגלון
בינתיים, בהיעדר פתרון, מחיר הנפט ממשיך להאמיר ובסוף השבוע האחרון הוא הגיע ל-112 דולר לחבית. המחיר הנוכחי של הנפט גבוה כעת בכ-95% מכפי שהיה בתחילת 2026.
לארה"ב אולי יש רזרבות נפט מספקות והיא לא אמורה להיקלע למחסור. אבל גם אצלה המחירים מושפעים מאלו שנקבעים בשוקי העולם. המחירים הללו ניכרים היטב בתחנות הדלק בארה"ב, שבהן המחיר זינק מכ-2.8 דולר לגלון בינואר ליותר מ-4 דולר לגלון בתחילת אפריל. בפעם הקודמת שארה"ב ראתה רמת מחירים כזו היתה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה שהקפיצה גם היא את מחירי הנפט והגז בעולם. הפעם כבר אי אפשר להאשים את רוסיה.
רף של 4 דולר לגלון נחשב לדגל אדום ושבירה של 'רף פסיכולוגי'. הוא עלול לגרום לפגיעה בכלכלה ולנזק פוליטי משמעותי לנשיא המכהן, שהאמון בו יעמוד למבחן בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר הקרוב.
עליית מחיר הדלק משפיעה על משקי בית אמריקאים רבים, במיוחד בפרוורים שבהם השימוש ברכב פרטי הוא כמעט הכרח. כשהדלק מתייקר הצרכנים מקצצים בהוצאות אחרות כמו קניות ובילויים וענפי כלכלה אחרים עלולים להפגע. בנוסף, הגידול בעלויות הובלה וייצור מגולגל למחירי מוצרים אחרים, דבר שגורם ללחצי אינפלציה מוגברים. לחצי אינפלציה כאלו עלולים לגרום לכך שהריבית לא תרד בקרוב. למעשה קיימת אפילו אפשרות שהריבית דווקא תעלה במידת מה כדי להדוף את לחצי המחירים.
החשש מפני לחצי אינפלציה והשפעתם על הריבית ניכר היטב באג"ח של ממשלת ארה"ב שהתשואה עליהן זינקה מרמה של 3.96% בסוף פברואר ל-4.30% בסוף מארס.
קצב ייצור המשרות בארה"ב הואץ
ישנן גם כמה חדשות טובות לשוק האמריקאי. אחת מהן הגיעה ביום ו' האחרון עם דו"ח תעסוקה חזק למדי. 178 אלף משרות נוספו לשוק העבודה במארס. זאת לאחר שבחודש הקודם אבדו כ-133 אלף משרות. הצמיחה החודשית הממוצעת במשרות ברבעון הראשון של 2026 עומדת על כ-68 אלף. שיעור האבטלה בארה"ב ירד במארס לרמה של 4.3%, לעומת רמה של 4.4% בפברואר.
מגמה נוספת שנרשמת בשוקי המניות מזה כמה חודשים הינה חולשה בקרב מניות ענף התוכנה. עיקר החשש הוא מפני כלי AI חדשים של חברות כמו OpenAI ואנתרופיק שעלולות לתפוס את מקומם של שירותי תוכנה רבים. כתוצאה מכך איבד מדד S&P למניות התוכנה כ-22% מערכו מאז תחילת השנה.
באסיה כבר החלו לחסוך באנרגיה
מלחמת איראן שהפכה למעשה למלחמה אזורית עם מעורבות ישירה של כל מדינות המפרץ הפרסי, השפיעה לרעה גם על שוקי המניות באסיה ואירופה. אסיה היא כנראה הנפגעת העיקרית מאחר וחלק ממדינות המזרח הרחוק מייבאות את רוב הנפט והגז שלהן מאזור המפרץ הפרסי. חלק מהן כבר חוות מחסור ממשי ומבצעות פעולות שונות כדי לחסוך באנרגיה.
מדד קוספי של בורסת סיאול, שרשם זינוק חד בחודשיים הראשונים של 2026, צלל במהלך מארס בכ-12%. נכון לסוף השבוע האחרון המדד הקוריאני עדיין גבוה בכ-27% מרמתו בתחילת ינואר. מדד ניקיי של בורסת טוקיו איבד במארס 8.7%, ומדד ניפטי של בורסת הודו נפל בכ-10%.
באירופה הנפילות היו רק במעט מתונות יותר. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט איבד במארס כ-8% מערכו, פוטסי 100 הבריטי נסוג ב-5%, ויורוסטוקס 50 הכלל אירופי השיל כ-7% מערכו.
ישראל: הריבית נותרה על כנה
באופן מעט מפתיע, דווקא מחיר הזהב שנחשב כנכס מקלט לימי משבר נפל במהלך מארס בכ-9%. בסוף השבוע האחרון ננעל הזהב סביב מחיר של 4,700 דולר לאונקיה אשר עדיין גבוה בכ-8% ממחירו בתחילת השנה.
שוק המניות הישראלי התחיל את מארס עם זינוקים חדים לאור ההצלחות הצבאיות של תחילת מבצע "שאגת הארי". ואולם בסיכומו של החודש מרבית העליות נמחקו. לאחר המסחר שנערך ביום ו' האחרון מדד תל אביב 125 עדיין גבוה בכ-12% מרמתו בתחילת 2026.
ערב חג הפסח החליט בנק ישראל להותיר את הריבית בישראל ללא שינוי ברמה של 4%. הגורם המרכזי להחלטה היה חשש מהתפרצות אינפלציונית מחודשת. הלחצים האינפלציוניים נובעים בעיקר מהזינוק הצפוי במחירי האנרגיה ומעליית מחיר הדלק ליותר מ-8 שקלים לליטר. גורמים נוספים שהשפיעו על ההחלטה כוללים את אי-הוודאות הגיאופוליטית וההשבתה החלקית של המשק בעקבות המלחמה.
בין "קונטנגו" ל"בקוורדיישן": האם העלייה במחיר הנפט זמנית בלבד?
עצירת תנועת המיכליות במצר הורמוז גררה במהלך מארס זינוק חד במחיר הנפט. התנודות במחיר הנפט פתחו את מהדורות החדשות לצד הדיווחים השוטפים על התפתחות המלחמה.
נפט אינו נסחר באופן ישיר אלא באמצעות חוזים עתידיים על מחירו שפוקעים פעם בחודש. הטבלה המצורפת כאן מתארת את מבנה המחירים של החוזים על נפט מסוג טקסס מתוק (WTI). היא מבליטה את הפער הגדול שנפתח בין מחיר החוזים לחודשים הקרובים לעומת חודשים רחוקים יותר.
החוזה הקרוב ביותר, זה שיפקע במאי 26', הוא כרגע גם היקר ביותר. המחיר שננקב בו עומד על כ-112 דולר לחבית. לעומת זאת, בחוזה שיפקע בינואר 27' מחיר הנפט עומד על כ-71.5 דולר בלבד.
הפער הגדול בין החוזים מבטא את הערכות השוק בקשר למלחמה. הפעילים בשוק מעריכים שבהמשך השנה מצר הורמוז ייפתח, היצע הנפט יגדל, ולפיכך מחיר הנפט יירד משמעותית.
עם זאת, השוק עדיין מעריך שמחיר הנפט יוותר גבוה באופן משמעותי בהשוואה לתחילת 26', אז הוא נסחר בפחות מ-60 דולר לחבית. הסיבות לכך נובעות מהערכות שונות לגבי ההתפתחויות העתידיות במצר הורמוז. ייתכן שפתיחתו תידחה בכמה חודשים טובים כפי שמזהירים האיראנים. ייתכן שהמלחמה תסתבך ותתארך. בנוסף, האירנים דורשים כבר כעת לגבות מס מסויים על כל מעבר של ספינה במצר שבו הם שולטים. מצב שכזה יגרום כמובן לייקור בעלויות שינוע הנפט ולעליה במחירו.
מבנה המחירים הנוכחי של שוק החוזים – שבו מחיר הנפט בחוזים הרחוקים נמוך משמעותית ממחירו בחוזים הקרובים – נקרא "בקוורדיישן" (Backwardation). זאת לעומת מצב שבו מחירי החוזים הרחוקים גבוהים יותר לעומת הקרובים ונקרא "קונטנגו".
העקום היורד מלמד שהשוק תופס את עליות המחירים הנוכחיות כזמניות. הסוחרים מעריכים שברגע שהקונפליקט יירגע, האספקה תחזור לסדרה והמחירים ירדו לרמות נורמליות יותר.
במצב הנוכחי מי שמחזיק במלאי כעת עומד בפני דילמה – להאמין לתמחור של השווקים, למכור את הנפט הגולמי עכשיו במחיר גבוה ולא לשלם על אחסון שלו רק כדי למכור אותו בעתיד במחיר נמוך יותר. או להאמין לרטוריקה של ממשלת ישראל על הפצצת מתקני האנרגיה באיראן, ולהעריך כי המחסור העולמי יגדל והמחיר של נפט גולמי יעלה.
מקורות:
https://www.cmegroup.com/markets/energy/crude-oil/light-sweet-crude.quotes.html
https://www.themarker.com/wallstreet/2026-04-03/ty-article-live/0000019d-3cbd-d143-a1fd-3cbf05360000
https://www.ynet.co.il/economy/article/r1kgrydobl#google_vignette
| המדד / תאריך | 31.12.25
סוף 2025 |
28.2.26
חודש שעבר |
31.3.26
סוף חודש |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 3,663 | 4,074 | 4,016 | -1.4% | 9.6% |
| תל אביב 90 | 3,808 | 3,891 | 3,737 | -4.0% | -1.9% |
| תל אביב 35 | 3,631 | 4,128 | 4,099 | -0.7% | 12.9% |
| תל בונד 20 | 425.4 | 424.2 | 422.15 | -0.5% | -0.8% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 23,242 | 22,668 | 21,590 | -4.8% | -7.1% |
| S&P500 | 6,845 | 6,878 | 6,528 | -5.1% | -4.6% |
| דאו ג'ונס 30 | 48,063 | 48,977 | 46,341 | -5.4% | -3.6% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 5,791 | 6,138 | 5,711 | -7.0% | -1.4% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 9,931 | 10,910 | 10,359 | -5.1% | 4.3% |
| דאקס (גרמניה) | 24,490 | 25,284 | 23,250 | -8.0% | -5.1% |
| קאק 40 (צרפת) | 8,149 | 8,580 | 7,963 | -7.2% | -2.3% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 44,944 | 47,209 | 45,681 | -3.2% | 1.6% |
| IBEX 35 (ספרד) | 17,307 | 18,360 | 17,563 | -4.3% | 1.5% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 11,261 | 13,717 | 12,923 | -5.8% | 14.8% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 50,339 | 58,850 | 53,739 | -8.7% | 6.8% |
| קוספי 40 (דרום קוריאה) | 4,214 | 6,244 | 5,478 | -12.3% | 30.0% |
| שנגחאי (סין) | 3,968 | 4,162 | 3,948 | -5.1% | -0.5% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 25,630 | 26,630 | 25,294 | -5.0% | -1.3% |
| ניפטי 50 (הודו) | 26,141 | 25,178 | 22,679 | -9.9% | -13.2% |
| בווספה (ברזיל) | 161,125 | 188,786 | 187,461 | -0.7% | 16.3% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 57.4 | 67.0 | 99.4 | 48.4% | 73.2% |
| זהב | 4,332 | 5,247 | 4,760 | -9.3% | 9.9% |
| ביטקוין | 87,700 | 64,000 | 68,300 | 6.7% | -22.1% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.16% | 3.96% | 4.30% | ||
| מדד הפחד (Vix) | 14.9 | 19.9 | 24.5 |
טבלה – סוף מארס עד 4 באפריל 2026:
| המדד / תאריך | 31.12.25
סוף 2025 |
31.3.26
סוף מארס |
4.4.26
היום |
שינוי מסוף מארס | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 3,663 | 4,016 | 4,107 | 2.3% | 12.1% |
| תל אביב 90 | 3,808 | 3,737 | 3,831 | 2.5% | 0.6% |
| תל אביב 35 | 3,631 | 4,099 | 4,189 | 2.2% | 15.4% |
| תל בונד 20 | 425.4 | 422.15 | 423.8 | 0.4% | -0.4% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 23,242 | 21,590 | 21,879 | 1.3% | -5.9% |
| S&P500 | 6,845 | 6,528 | 6,582 | 0.8% | -3.8% |
| דאו ג'ונס 30 | 48,063 | 46,341 | 46,504 | 0.4% | -3.2% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 5,791 | 5,711 | 5,692 | -0.3% | -1.7% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 9,931 | 10,359 | 10,436 | 0.7% | 5.1% |
| דאקס (גרמניה) | 24,490 | 23,250 | 23,168 | -0.4% | -5.4% |
| קאק 40 (צרפת) | 8,149 | 7,963 | 7,962 | 0.0% | -2.3% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 44,944 | 45,681 | 45,624 | -0.1% | 1.5% |
| IBEX 35 (ספרד) | 17,307 | 17,563 | 17,555 | 0.0% | 1.4% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 11,261 | 12,923 | 12,936 | 0.1% | 14.9% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 50,339 | 53,739 | 53,123 | -1.1% | 5.5% |
| קוספי 40 (דרום קוריאה) | 4,214 | 5,478 | 5,377 | -1.8% | 27.6% |
| שנגחאי (סין) | 3,968 | 3,948 | 3,880 | -1.7% | -2.2% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 25,630 | 25,294 | 25,116 | -0.7% | -2.0% |
| ניפטי 50 (הודו) | 26,141 | 22,679 | 22,713 | 0.1% | -13.1% |
| בווספה (ברזיל) | 161,125 | 187,461 | 188,052 | 0.3% | 16.7% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 57.4 | 99.4 | 112.1 | 12.8% | 95.3% |
| זהב | 4,332 | 4,760 | 4,702 | -1.2% | 8.5% |
| ביטקוין | 87,700 | 68,300 | 66,900 | -2.0% | -23.7% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.16% | 4.30% | 4.31% | ||
| מדד הפחד (Vix) | 14.9 | 24.5 | 23.9 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
