סיכום 2025: S&P500 טיפס 16%, תל אביב 125 נסק ב-51%
השנה שחלפה היתה טובה למשקיעים במניות שנהנו מתשואה דו ספרתית ברוב הבורסות המובילות בעולם. הקטליזטורים לעליה: השקעות עתק בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, הפחתות ריבית ושיפור בנתוני הצמיחה בארה"ב ואירופה. החשש מהתגברות העימותים צבאיים הוביל לעליות במגזר הבטחוני. המדדים בתל אביב שאבו עידוד מהשיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל וסיום המלחמה בעזה
שנת 2025 שהסתיימה בשבוע שעבר היתה טובה למשקיעים כמעט בכל העולם. הבורסות המרכזיות בארה"ב, אירופה, אסיה וישראל עלו במהלכה בשיעור דו ספרתי שנע בין 10% לכ-50%. העליות שאבו את כוחן ממקורות שונים בהם הצמיחה בארה"ב, הפחתות הריבית, תהליכי התחמשות גלובאליים שדחפו את מניות המגזר הבטחוני והשקעות עתק בטכנולוגיית הבינה המלאכותית.
המדד המוביל של ארה"ב, S&P500 , סיים את 2025 בעליה של 16.4%, לאחר שבדצמבר ירד ב-0.1%. מדד נאסד"ק רשם עליה שנתית נאה של 20.4%, לאחר שנחלש בכ-0.5% בחודש האחרון של השנה. דאו ג'ונס שעלה בדצמבר ב-0.7% סיים את השנה כולה בעליה של 13%. ביום שישי חל יום המסחר הראשון של 2026 ובמהלכו עלה הדאו ב-0.7%, S&P500 הוסיף לערכו 0.2% ומדד נאסד"ק נותר על מקומו.
השוק האמריקאי נשען בחודשים האחרונים על נתוני צמיחה משופרים של הכלכלה המקומית. התמ"ג האמריקאי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 3.8% ובקצב של 4.3% ברבעון השלישי. ברבעון הראשון של 25' נרשמה צמיחה שלילית של 0.6% שההסבר לה הוא טכני בעיקרו – זינוק ביבוא שנבע מהצטיידות מוקדמת גדולה עקב ציפייה ל"מלחמת הסחר" – מדיניות מכסי היבוא החדשה שהוביל הנשיא הנכנס, דונלד טראמפ.
הפצצה של אפריל: ארה"ב פוצחת במלחמת סחר
בתחילת אפריל חשף טראמפ את תוכניתו למכסים על מדינות העולם וגרם לשבוע של ירידות חדות בכל בורסות העולם. בעקבות הירידות החל טראמפ לחזור בו מהתכנית הגרנדיוזית. הוא השעה חלק מהמכסים והפחית רבים אחרים. בהמשך הוא כיוון את חיצי המסים לקבוצה ממוקדת של מדינות בהן סין, היריבה הגדולה, ואל קנדה ומקסיקו השכנות. גם על ברזיל הושת מכס גבוה, בעיקר משום שהנשיא שלה, לולו דה סילבה, הפך ליריב פוליטי של טראמפ. נשיא ארה"ב מיודד עם הנשיא הפרובלמטי הקודם של ברזיל, ז'איר בולסונרו, שהורשע במשפט ומצפה לעונש מאסר ארוך.
למרות שמדיניות המכסים הומתקה בהמשך השנה, המכסים שטראמפ השאיר נחשבים לגבוהים מזה עשרות שנים. טראמפ מקווה שהמכסים הגבוהים שייכנסו לקופת ארה"ב יעזרו לו לממש תוכניות אחרות, ובראשן החזרת הייצור ממדינות זרות לאדמת ארה"ב. במקביל לכך מצפה טראמפ שהכסף שייכנס כתוצאה מהמכסים יסייע לממן את "התקציב הגדול והיפה" שהגיש לקונגרס ואשר כולל הארכה של התכניות להפחתת מסים. בהמשך השנה חתמה ארה"ב על מספר הסכמי סחר עם מספר מדינות שאמורים להתבטא גם בהגדלת היקף ההשקעות בארה"ב.
במחצית השנייה של 2025 הגביר טראמפ את הביקורת שלו על יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל שאמור לסיים את תפקידו במאי השנה. בין אם הושפע מכך ובין אם לא, פאואל הפחית במחצית השניה את הריבית בארה"ב ב-0.75% בשלוש פעימות, האחרונה שבהן בדצמבר. כיום עומדת הריבית בארה"ב על 3.75%. בשוק האמריקאי מצפים לשתי הפחתות נוספות לפחות במהלך 2026.
חשוב לציין עם זאת שלצד העלייה בבורסות המניות של ארה"ב, המטבע האמריקאי נחלש מאוד במהלך השנה. הדולר החל את 25' ברמה של כ-1.02 דולר ליורו וסיים את השנה ברמה של 1.17 ליורו – שחיקה של כ-14%. השחיקה מיוחסת בעיקר לאי הוודאות שייצר טראמפ, והרצון של בנקים מרכזיים וממשלות בעולם להקטין את תלותן בדולר.
מכסים וזגזוגים
מדיניות המכסים של טראמפ קיבלה לא מעט ביקורת לאורך השנה. רבים סבורים שהיא תגרום לפחות בעתיד הקרוב ללחצי אינפלציה מסוימים. העובדה שטראמפ ביצע לא פעם נסיגה ממדיניות המכסים שלו (בעיקר עקב תגובות השווקים) זכתה אף היא לביקורת בגלל אי הוודאות הגבוהה שהיא יצרה.
הזגזוגים הללו נמשכו גם בשבוע האחרון של השנה. בשבוע שעבר החליט טראמפ להפחית מכסים נגד מכירה בהיצף (Anti Dumping) שהטיל על כמה ממותגי הפסטה האיטלקיים. המכסים שהוטלו זמנית בספטמבר והגיעו לכ-92% הופחתו לרמות של כ-2%-14%.
בנוסף, טראמפ החליט לדחות בשנה את כניסתם לתוקף של מכסים על יבוא רהיטים וארונות מטבח, מהמועד המקורי שתוכנן ל-2 בינואר 2026 – ל-1 בינואר 2027. בספטמבר הכריז טראמפ על כוונה להעלות את המכסים על "רהיטי עץ מרופדים מסוימים" מ-25% ל-30% ועל ארונות מטבח וכלי בית מ-25% ל-50%. הבית הלבן הבהיר כי שיעור המכס הנוכחי על שתי קטגוריות המוצרים נותר ללא שינוי. בנובמבר ביטל טראמפ את המכסים על קפה, קקאו, תה, מוצרי בקר (טריים וקפואים), פירות, ירקות, תבלינים, דגנים ואגוזים.
במהלך 2025 הודיע טראמפ כמה פעמים על כוונה להטיל מכסים על מוצרים מסוימים – שלא יצאו לפועל. עם אלה נמנים מכס של 200% על יינות מאירופה, כולל שמפניה צרפתית; מכס של 100% על סרטים שהופקו מחוץ לארה"ב; מכס של 100% על תרופות מסוימות; וכן מכס של 100% על שבבי מחשב.
פוטסי 100 הבריטי נוגע ב-10,000 נקודות
בורסות אירופה, שב-2024 פיגרו אחר ארה"ב, סיימו גם הן שנה טובה. סייעו לכך הפחתות הריבית שביצע הבנק האירופי בגוש היורו, הגידול בתקציבי הבטחון שהזניק את מניות המגזר הבטחוני, והצמיחה שגילו רוב כלכלות יבשת למרות מלחמת הסחר.
מדד יורוסטוקס 50 הפאן אירופי סיים את דצמבר בעליה של 2.2% והשלים עליה שנתית של 18.3%. מדד דאקס בבורסת פרנקפורט שעלה בדצמבר ב-2.7%, רשם עליה שנתית נאה של 23%.
כלכלת גרמניה קיבלה בשנה האחרונה זריקת עידוד, בין השאר בזכות ההתייצבות הפוליטית שנרשמה בה לאחר ניצחונו של פרידריך מרץ בבחירות המוקדמות שנערכו בסוף פברואר. מרץ הצליח לבטל את "בלם החוב" שלא אפשר לממשלות קודמות להגדיל חוב לצורך מימון השקעות.
שוקי המניות המצטיינים מבין חמש הכלכלות הגדולות של אירופה היו אלו של איטליה וספרד. מדד MIB FTSE של בורסת מילאנו סיים את השנה עם זינוק של 31.5%. כלכלת איטליה עדיין צומחת לאט מאוד, אבל המשקיעים במדינה מעודדים מההתייצבות הפוליטית היחסית תחת ראש הממשלה, ג'ורג'ה מלוני. בעבר סבלה איטליה מתחלופה מהירה של ראשי ממשלה וחוב ממשלתי גבוה. ב-2020 זינק החוב של איטליה לרמה של 153% מהתוצר. כיום הוא מצוי ברמה של כ-135% מהתוצר.
מדד IBEX 35 של בורסת מדריד נסק במהלך השנה ב-49.3%. לעליה של מדריד תרמו בעיקר מניות הפיננסים של ספרד והצמיחה של ענף התיירות הספרדי.
מדד פוטסי 100 של בורסת לונדון רשם עליה של 21.5% ב-2025. ביום המסחר הראשון של 2026 חלף המדד לראשונה בתולדותיו מעל לרמה של 10 אלף נקודות אך לבסוף נסגר מתחתיה. מבין מדינות אירופה הגדולות, בריטניה היא כנראה זו שפחות נפגעה ממדיניות המכסים של טראמפ, בין השאר בזכות היחסים הטובים של ראש ממשלתה, קיר סטארמר, עם הנשיא האמריקאי.
מי שנותרה מעט מאחור היא בורסת פריס, עלייה של 10.4% במדד המוביל אצלה, קאק 40. צרפת סובלת מאי יציבות שלטונית בולטת. הנשיא מקרון מינה בשנתיים האחרונות 5 ראשי ממשלה. הסיבה לתחלופה הגבוהה היא חוסר יכולת לקבל החלטות אמיצות בנוגע לקיצוץ התקציב הממשלתי.
ברית נאטו החליטה על גידול בהוצאות הבטחוניות
בסוף חודש יוני השנה התקיימה בהאג שבהולנד פגישת פסגה של מנהיגי המדינות החברות בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו). בפסגה אושררו החלטות חשובות של הגנה הדדית במקרה של התקפה על אחת המדינות בברית, נושא שהיה במחלוקת בין אירופה וארה"ב. כמו כן הוחלט להעלות את תקציבי הביטחון של המדינות עד לרמה של 5% מהתמ"ג שלהן עד לשנת 2035. החלטה זו עשויה לסייע לעסקיהן של חברות ביטחוניות רבות באירופה וארה"ב.
מבין בורסות אסיה הגדולות בלטו ב-25' אלו של יפן והונג קונג. מדד ניקיי 225 של בורסת טוקיו סיים את השנה בעליה של 26.2%. זאת למרות הפגיעה שהתחוללה בעסקיהן של חברות רכב יפניות בעקבות מלחמת הסחר. לכיוון החיובי של טוקיו תרמה בין השאר בחירתה של סנאה טאקאצ'י לראשת הממשלה הראשונה של יפן. טאקאצ'י מתכננת לספק בתקציב היפני שורה של תמריצים שמיועדים להגדיל את ההשקעות במשק היפני.
מדד האנג סנג בבורסת הונג קונג סיים את 2025 בעלייה של 27.8%. לעליית המדד תרמו בין השאר מניות של חברות טכנולוגיה סיניות שמפתחות יישומים של בינה מלאכותית. גם תעשיית הרכב החשמלי שמתפתחת בסין תרמה לעליות בהונג קונג.
מדד בווספה של בורסת ברזיל רשם ב-2025% זינוק נאה של 34%. לעליות במדד תרמו בין השאר מניות מענפי הכרייה והפיננסים.
נפט וזהב בכיוונים מנוגדים
בשוק הסחורות בלט מאוד הכיוון המנוגד שלקחו בשנה החולפת הנפט והזהב. מחיר הנפט נפל ב-25' בכ-20%. הנוזל השחור נסחר בסוף השנה סביב מחיר של 57 דולר לחבית. הנפילה של הנפט יוחסה בעיקר לעודפי היצע שנוצרו במהלך השנה. עם זאת, מדובר בירידה שהיא מפתיעה מעט נוכח העלייה במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית.
נכון לתחילת 2026 אפשר למנות שורה של חיכוכים מדיניים-צבאיים וכלכליים בעולם. הבולטים בהם הם: רוסיה-אוקראינה, ארה"ב-סין, סין-טאיוואן, ארה"ב-איראן, ארה"ב-ונצואלה וברית נאט"ו-רוסיה. לאלו צריך לצרף כמובן את הסכסוכים המתמשכים במזרח התיכון שמובילים למרוץ חימוש באזור.
העלייה במתח הגיאופוליטי, לצד מחלוקות סביב משאבי טבע שונים, נחשבים לגורמים שגרמו לנסיקה של כ-64% במחיר הזהב, וכ-142% במחיר הכסף במהלך 2025.
מחירו של המטבע הדיגיטלי, ביטקוין, נסק במהלך השנה עד לרמה של כ-124 אלף דולר ליחידה. ואולם בחודשיים האחרונים מחירו נמצא בירידה והוא סיים את השנה סביב רמה של 90 אלף דולר ליחידה.
התותחים הפסיקו לרעום, בורסת ת"א המשיכה לשעוט
ביצועי בורסת תל אביב היו מהגבוהים בעולם המפותח ב-2025. מדד תל אביב 125 זינק במהלך השנה ב-51%. תל אביב 90 הוסיף לערכו כ-47%. התמורות הכלכליות והמדיניות בישראל תרמו גם להתחזקות משמעותית של השקל. המטבע הישראלי החל את השנה ברמה של 3.65 שקל לדולר וסיים אותה סביב 3.20 שקל לדולר.
לזינוק של בורסת תל אביב יש כמובן קשר הדוק להתפתחויות במלחמה הארוכה בעזה, כמו גם בחזיתות אחרות. ביוני האחרון נכנסה ישראל לעימות ישיר מול איראן ובמשך 12 ימים המטירו מטוסי חיל האוויר אש על יעדים אסטרטגיים באיראן ובראשם הכורים הגרעיניים שלה. בתגובה שיגרה איראן טילים באליסטיים רבי עוצמה על ריכוזי אוכלוסיה בישראל וגרמה נזקים גדולים בנפש וברכוש. המלחמה הקצרה הסתיימה רק לאחר שארה"ב הצטרפה והפציצה את הכור התת קרקעי בפורדו.
התוצאות הצבאיות המלאות של התקיפות עדיין נבחנות, אבל מבחינת המשקיעים זה היה האות להסתער על שוק המניות הישראלי. התוצאה: בחודש יוני לבדו זינק מדד תל אביב 125 בכ-11%.
לקראת סוף השנה בוצעה גם הפחתת ריבית של רבע אחוז בישראל, מהלך שתרם לשוק הישראלי דלק נוסף לעליות. דחיפה נוספת סיפקו נתוני הצמיחה שלימדו כי ברבעון השלישי חזר המשק הישראלי לצמוח בקצב שנתי של 3%. התחזיות לשנת 2026 מדברות על צמיחה של יותר מ-4% בתמ"ג הישראלי, דבר שעשוי לתמוך גם בשוק המניות המקומי.
ביום ה' האחרון התקיים יום המסחר הראשון בבורסת תל אביב לשנת 2026. מדד תל אביב 125 סיים אותו באותה עוצמה שבה סיים את השנה הקודמת ורשם בו קפיצה של 1.9%.
מה עשו "7 המופלאות" ב-2025?
מעט לאחר מגפת הקורונה חדר ללקסיקון של המשקיעים בעולם מושג חדש: "7 המופלאות" (Magnificent Seven). זה הכינוי שניתן ל-7 חברות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את העליות בשוק המניות האמריקאי בשלוש השנים האחרונות. השבע הן אפל, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אלפאבית-גוגל, מטא-פייסבוק, וטסלה. הכינוי שניתן להן לקוח ממערבון ישן בשם זה (שמו בישראל: "שבעת המופלאים").
7 המופלאות המשיכו לעלות גם ב-2025, גם אם בעוצמה פחותה. המנוע העיקרי לצמיחה שלהן (למעט טסלה) היא מעורבותן בטכנולוגיית הבינה במלאכותית (AI) שמציתה את דמיון המשקיעים.
השנה חלו תמורות בקבוצה המובחרת. אפל שהובילה את הקבוצה בשנים קודמות עם שווי השוק הגדול ביותר נעקפה על ידי מפתחת שבבי המחשוב, אנבידיה. השווי של אנבידיה נסק לקראת סוף 2025 על מעל לשווי של 5 טריליון דולר. נכון לסוף דצמבר נע שווי השוק שלה סביב 4.6 טריליון דולר. אפל נסחרת סביב שווי שוק של 4 טריליון דולר.
גרף: נתוני תעודת סל העוקבת אחרי 7 המופלאות
מקורות:
https://www.themarker.com/wallstreet/2026-01-02/ty-article-live/0000019b-6881-d988-a59f-fb8532f80000
https://finance.yahoo.com/news/mag-7-2025-laggards-could-120500492.html
https://tradingeconomics.com/israel/gdp-growth
https://tradingeconomics.com/italy/government-debt-to-gdp
https://tradingeconomics.com/united-states/gdp-growth
| המדד / תאריך | 1.1.25
תחילת שנה |
30.11.25
סוף נובמבר |
31.12.25
סוף שנה |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 2,426 | 3,479 | 3,663 | 5.3% | 51.0% |
| תל אביב 90 | 2,598 | 3,683 | 3,808 | 3.4% | 46.6% |
| תל אביב 35 | 2,394 | 3,425 | 3,631 | 6.0% | 51.7% |
| תל בונד 20 | 397.2 | 424.6 | 425.4 | 0.2% | 7.1% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 19,310 | 23,365 | 23,242 | -0.5% | 20.4% |
| S&P500 | 5,881 | 6,849 | 6,845 | -0.1% | 16.4% |
| דאו ג'ונס 30 | 42,544 | 47,716 | 48,063 | 0.7% | 13.0% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,895 | 5,668 | 5,791 | 2.2% | 18.3% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 8,173 | 9,720 | 9,931 | 2.2% | 21.5% |
| דאקס (גרמניה) | 19,909 | 23,836 | 24,490 | 2.7% | 23.0% |
| קאק 40 (צרפת) | 7,380 | 8,122 | 8,149 | 0.3% | 10.4% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 34,186 | 43,357 | 44,944 | 3.7% | 31.5% |
| IBEX 35 (ספרד) | 11,595 | 16,371 | 17,307 | 5.7% | 49.3% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 9,830 | 10,898 | 11,261 | 3.3% | 14.6% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 39,894 | 50,253 | 50,339 | 0.2% | 26.2% |
| שנגחאי (סין) | 3,351 | 3,888 | 3,968 | 2.1% | 18.4% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 20,059 | 25,858 | 25,630 | -0.9% | 27.8% |
| ניפטי 50 (הודו) | 23,644 | 26,202 | 26,141 | -0.2% | 10.6% |
| בווספה (ברזיל) | 120,283 | 159,072 | 161,125 | 1.3% | 34.0% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 71.8 | 58.5 | 57.4 | -1.9% | -20.1% |
| זהב | 2,638 | 4,218 | 4,332 | 2.7% | 64.2% |
| ביטקוין | 93,500 | 90,700 | 87,700 | -3.3% | -6.2% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.57% | 4.02 | 4.16% | ||
| מדד הפחד (Vix) | 17.3 | 16.3 | 14.9 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
