נובמבר מפתיע: השבוע הגורלי ששינה את התמונה
מדד S&P500 רשם בשבוע האחרון של נובמבר זינוק של 3.7% וסיים את החודש עם עליה של 0.1%. מדד נאסד"ק ירד בנובמבר ב-1.5% למרות זינוק של 4.9% בשבוע שעבר. בישראל הופחתה הריבית ות"א 125 רשם זינוק חודשי של 4.2%. ביטקוין נפל בנובמבר ב-17%
חודש נובמבר היה תנודתי למדי בבורסות העולם, במיוחד בקרב מניות הטכנולוגיה. אבל אחרי שהתפזר העשן התברר שמדד S&P500 שוב סיים אותו בצד הירוק, עם עליה חודשית צנועה של 0.1%. התשואה החיובית התאפשרה בזכות זינוק של 3.7% שרשם המדד האמריקאי הבכיר בשבוע האחרון של נובמבר. מדד דאו ג'ונס רשם בשבוע שנעל את החודש קפיצה של 3.2% שסייעה לו להציג עליה חודשית של 0.3%. מדד נאסד"ק עם זאת רשם בנובמבר תשואה שלילית של 1.5%, וזאת למרות זינוק של 4.9% בשבוע האחרון.
העליות של השבוע האחרון נשענו בעיקר על התחזקות ההערכות להפחתת ריבית נוספת בדצמבר. החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק מהריבית בארה"ב, מעניקים כעת הסתברות של 87% לכך שה'פד' יוריד את הריבית ב-0.25% בפגישתו בדצמבר.
המסחר בשבוע האחרון בארה"ב היה קצר יותר בשל חג ההודיה. ביום חמישי לא התקיים מסחר כלל, וביום ו' הוא הסתיים בשעה 20:00 שעון ניו יורק.
עלייה בהיקף הקניות ב"יום שישי השחור"
יום שישי שלאחר חג ההודיה מכונה "יום שישי השחור" (Black Friday). השם ניתן לו על שום היותו יום מכירות חזק במיוחד באופן מסורתי, גם משום שהוא מתחיל את עונת הקניות של חג המולד. עסקים רבים מתכוננים אליו ומכינים מלאים כדי לספק אותם לקונים נלהבים. רבים מהם עוברים בזכות המכירות המאסיביות של שבוע חג ההודיה לרווח בפעם הראשונה השנה. מכאן גם נגזר הכינוי "יום שישי השחור": הצבע השחור בשורת הרווח מסמן מבחינה חשבונאית רווח חיובי, בניגוד לצבע אדום שמסמל הפסד.
המכירות ב"יום שישי השחור" של 2025 בארה"ב גדלו בהשוואה לשנה שעברה. המכירות הקמעוניות, לא כולל כלי רכב, עלו ב-4.1% ביום שלמחרת חג ההודיה, לפי נתוני מדד SpendingPulse של חברת כרטיסי האשראי מאסטרקארד. בשנה שעברה צמחו המכירות ביום שישי השחור ב-3.4%. אלו נתונים שמעידים על יציבות בצריכה למרות האינפלציה והחששות לגבי מצבו של שוק העבודה.
האם המשקיעים מתמחרים נכון את הסיכונים?
גל העליות המתמשך בשוק המניות האמריקאי הרים באחרונה כמה גבות של משקיפים וותיקים ומנוסים. "אני נדהם מכך שמדדי התנודתיות בשוק היו כל כך נמוכים עד לאחרונה", אמר הפרופ' לכלכלה קנת' רוגוף לעיתון 'ניו יורק טיימס'. רוגוף היה בעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). לדבריו, ההערכות בשוק אינן משקפות במדויק את הסיכונים.
"חלק גדול ממחירי המניות הגבוהים אינו משקף צמיחה עתידית גבוהה", הסביר רוגוף. הוא התייחס לכך שטכנולוגיית הבינה המלאכותית אמנם תעודד את פריון העבודה אך גם עלולה לפגוע בתעסוקה. "חברות חושבות שהן עומדות לצמצם הרבה כוח אדם, וכך רווחיותן תשתפר", הסביר.
אזהרות השמיע גם אנדרו ביילי, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה (BOE). בחודש שעבר הוא הזהיר מפני הלוואות בסיכון גבוה שמספקות חברות אשראי פרטיות. הוא השווה את האריזה מחדש של מוצרים פיננסיים כיום למה שקרה ערב המשבר הפיננסי של 2008.
חשוב לציין שגם לזמן יש תפקיד. ככל שהגאות נמשכת, אנשים שהיו זהירים מתחילים לחשוב מחדש. כך למשל לפני כשנתיים קרא ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ג'יי.פי. מורגן צ'ייס, לאסור מסחר במטבעות קריפטו. החודש, הבנק הוציא מטבע דיגיטלי משלו.
מקור נוסף לדאגה מגיע מהחובות הממשלתיים הגבוהים של רבות מכלכלות המערב. החוב של ממשלת ארה"ב הגיע ל-38 טריליון דולר, שהם 125% מהתמ"ג של ארה"ב. לא מעט כלכלנים סבורים שעול החובות הכבד מול ההוצאות התופחות של הממשל עלולים להוות משקולת מטרידה בעתיד.
שרת האוצר של בריטניה הציגה את התקציב
באירופה, כמו בארה"ב, נרשמה תפנית בשבוע האחרון של נובמבר. מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי קפץ בשבוע שעבר ב-2.8% וסיים את החודש עם עליה של 0.1%. מדד פוטסי 100 הבריטי שעלה בשבוע שעבר ב-1.9% סיים את החודש במקום שהחל אותו. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט רשם זינוק שבועי של 3.2% שצמצמם את הנסיגה החודשית שלו ל-0.5% בלבד.
שרת האוצר של בריטניה רייצ'ל ריבס הציגה בשבוע שעבר את התקציב השנתי אשר כולל העלאות מסים בהיקף של כ-26 מיליארד ליש"ט עד 2030. ריבס מנסה לשכנע באמצעות התקציב שתי קבוצות שחלוקות בדעתן: האחת היא של עמיתיה המחוקקים שמתנגדים למסים החדשים. השנייה הם משקיעי אג"ח שחוששים מפני סיכון גובר של האג"ח הבריטיות.
בשוקי המניות של אסיה בלט בשבוע שעבר מדד ניקיי של בורסת טוקיו שזינק ב-3.3%. הקפיצה קיזזה חלק מהנפילות שרשם המדד מוקדם יותר החודש. ניקיי סיכם את נובמבר עם ירידה של 4.1% אך הוא שב להיסחר ברמה שגבוהה מ-50 אלף נקודות.
מדד בווספה של בורסת סאו פאולו בברזיל רשם קפיצה חודשית נאה של 6.4%. בשבוע האחרון של נובמבר הוא הוסיף לערכו 2.8%.
מחיר הזהב המשיך לטפס בנובמבר, וערכו עלה ב-3.4%. הזהב נעל את החודש במחיר של כ-4,200 דולר לאונקיה.
גם המטבע הדיגיטלי, ביטקוין, נהנה מקפיצה שבועית של כ-8%. ואולם בסיכום חודשי איבד המטבע הקריפטוגראפי במהלך נובמבר כ-17% מערכו.
ישראל: הפחתת ריבית ראשונה מאז ינואר 24'
מדדי הבורסה של תל אביב רשמו עוד חודש מצוין. מדד תל אביב 125 טיפס במהלך נובמבר ב-4.2% ושיעור העלייה שלו מתחילת השנה כבר עומד על כ-43%. השוק טיפס גם ביום האחרון של החודש לאחר הפרסום לפיו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה בבקשת חנינה רשמית לנשיא המדינה.
לתנופת עליות שנרשמו החודש בתל אביב תרמה גם הפחתת ריבית של רבע אחוז מצד בנק ישראל. הריבית ירדה מרמה של 4.5% ל-4.25%. הפעם הקודמת שבה הופחתה הריבית בישראל היתה בינואר 24', מעט לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל".
בהודעה לעיתונות שפרסם הבנק לצד הפחתת הריבית נאמר כי "האינפלציה השנתית התמתנה". בנוסף ציין הבנק שהפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי והאינדיקטורים השוטפים לרבעון הרביעי מצביעים על "פעילות כלכלית ערה של המשק".
במהלך נובמבר פורסמו נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון השלישי של 2025. התמ"ג של ישראל צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 3.5%. זאת לאחר צמיחה נמוכה של 1.6% ברבעון השני שהושפע מהמלחמה עם איראן. לצמיחה של הרבעון הרביעי אמורה לתרום בין השאר הפסקת האש עם חמאס שנכנסה לתוקף באוקטובר.
חוששים מהדולר, מצטיידים בזהב
אם לא יתרחש שינוי כיוון דרמטי במהלך דצמבר, שנת 2025 שעומדת להסתיים בעוד חודש עשויה להיזכר בעתיד כ"שנת הזהב". הסיבה: המתכת הצהובה רשמה במהלך החודשים ינואר-נובמבר זינוק של כ-60% בערכה. מכ-2,630 דולר לאונקיה בתחילת ינואר לכ-4,200 דולר לאונקיה בסוף נובמבר.
כדי מצוא שנה "טובה" יותר לזהב צריך להרחיק לאחור עד ל-1979. באותה שנה זינק הזהב ב-133%. הזינוק ההוא יוחס בעיקר להשלכות ההפיכה שהתרחשה באיראן, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. הזינוק של הזהב אז, כמו גם בשנים 1973 ו-1974, יוחס בעיקר למשברי הנפט של אותן שנים, שגרמו לעליה חדה בשיעורי האינפלציה במדינות המערב.
הזינוק הנוכחי של הזהב שונה. הוא מתרחש בתקופה שבה מחיר הנפט נושק לרמה של 60 דולר, כמחצית ממחירו בחודשים שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת 2022.
את הסיבות לזינוק הנוכחי צריך לחפש במקומות אחרים. רבים סבורים שהסיבה לעליה הנוכחית קשורה לאי וודאות שיצרה מלחמת הסחר של הנשיא דונלד טראמפ, שאולי תייצר בעתיד לחצי אינפלציה. זו תיאוריה בעייתית משום שמחירי הנפט הנמוכים והאופטימיות שנושבת משוקי המניות העולמיים אינם תומכים בה.
ייתכן שלפחות חלק מהתשובה נעוץ בזהותם של רוכשי הזהב הגדולים בעולם בשנים האחרונות: בנקים מרכזיים, בעיקר מצד מדינות מתפתחות. ההערכה היא שהם עושים זאת על מנת להקטין את התלות שלהם בארה"ב ובמטבע שלה שנחשב במשך שנים ל"מטבע הרזרבות" העיקרי בעולם. העובדה שהדולר נחלש משמעותית בשנה האחרונה מסייעת להם בהחלטה הזו. זהב שמשמש כמטבע אמין כבר אלפי שנים, יכול לשמש כמטבע רזרבות חלופי לדולר. הוא חיוני במיוחד במדינות ומשטרים שיש להם פוטנציאל לעימות מסוג כלשהו (כלכלי, מדיני, צבאי) עם ארה"ב.
מנתונים באתר visualcapitalist.com עולה כי היקף רכישות הזהב של בנקים מרכזיים צמח מרמה ממוצעת של כ-500 טון בשנים 2014-2021 ליותר ממיליון טון בשנים 2022 – 2024. כלומר קצב הרכישות הוכפל. מבין הרוכשות הגדולות של זהב במחצית הראשונה של 25' ניתן למצוא בעיקר כלכלות מתפתחות כמו פולין (67 טון), אזרביג'אן (34 טון), סין (19 טון) וטורקיה (17 טון).
עודף הביקוש ושינוי הטעמים מצד בנקים מרכזיים הם כנראה אחד הטריגרים המרכזיים לעליה החדה במחיר הזהב בשנה האחרונה. לא מן הנמנע כמובן שהטריגר הזה מקבל עזרה גם מצידם של כוחות אחרים בשוק כמו משקיעים פרטיים שרוכשים זהב באמצעות קרנות סל, משקיעים מוסדיים שעושים זאת מסיבות מסורתיות (גידור סיכונים) וספקולנטים שתמיד מחפשים לרכב על הגל הפופולרי התורן.
מקורות לסקירה:
https://www.statista.com/chart/35372/annual-change-in-the-gold-price/
https://www.themarker.com/allnews/2025-11-24/ty-article/0000019a-b5fc-d063-a1bf-b5fea6680000
https://www.themarker.com/wallstreet
https://www.themarker.com/wallstreet/2025-11-28/ty-article-live/0000019a-ab1e-dd6e-a5fa-fbfe80640000
https://www.themarker.com/wallstreet/2025-11-30/ty-article-live/0000019a-d382-dcd7-a3be-dbbb2b2a0000
https://tradingeconomics.com/israel/gdp-growth-annual
| המדד / תאריך | 1.1.25
תחילת שנה |
31.10.25
סוף אוקטובר |
30.11.25
סוף נובמבר |
שינוי חודשי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | |||
| ישראל | |||||
| תל אביב 125 | 2,426 | 3,338 | 3,479 | 4.2% | 43.4% |
| תל אביב 90 | 2,598 | 3,567 | 3,683 | 3.3% | 41.8% |
| תל אביב 35 | 2,394 | 3,273 | 3,425 | 4.6% | 43.1% |
| תל בונד 20 | 397.2 | 423.0 | 424.6 | 0.4% | 6.9% |
| ארה"ב | |||||
| נאסד"ק | 19,310 | 23,724 | 23,365 | -1.5% | 21.0% |
| S&P500 | 5,881 | 6,840 | 6,849 | 0.1% | 16.5% |
| דאו ג'ונס 30 | 42,544 | 47,562 | 47,716 | 0.3% | 12.2% |
| אירופה | |||||
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,895 | 5,662 | 5,668 | 0.1% | 15.8% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 8,173 | 9,717 | 9,720 | 0.0% | 18.9% |
| דאקס (גרמניה) | 19,909 | 23,958 | 23,836 | -0.5% | 19.7% |
| קאק 40 (צרפת) | 7,380 | 8,121 | 8,122 | 0.0% | 10.1% |
| Italy ftse Mib 40 (איטליה) | 34,186 | 43,175 | 43,357 | 0.4% | 26.8% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 9,830 | 10,971 | 10,898 | -0.7% | 10.9% |
| אסיה ודרום אמריקה | |||||
| ניקיי 225 (יפן) | 39,894 | 52,411 | 50,253 | -4.1% | 26.0% |
| שנגחאי (סין) | 3,351 | 3,954 | 3,888 | -1.7% | 16.0% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 20,059 | 25,906 | 25,858 | -0.2% | 28.9% |
| ניפטי 50 (הודו) | 23,644 | 25,722 | 26,202 | 1.9% | 10.8% |
| בווספה (ברזיל) | 120,283 | 149,540 | 159,072 | 6.4% | 32.2% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט ("טקסס מתוק") | 71.8 | 61.0 | 58.5 | -4.1% | -18.5% |
| זהב | 2,638 | 3,996 | 4,218 | 5.6% | 59.9% |
| ביטקוין | 93,500 | 110,000 | 90,700 | -17.5% | -3.0% |
| שונות | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | ||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 4.57% | 4.10% | 4.02 | ||
| מדד הפחד (Vix) | 17.3 | 17.4 | 16.3 |
המידע המפורט לעיל הינו מידע מקצועי מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או חוות דעת בקשר עם המוצרים ו/או השירותים המוצעים על ידי קבוצת IBI בית השקעות בע"מ ו/או מוצרים ושירותים אחרים המוזכרים בו. האמור לעיל אינו מהווה עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי, אינו מהווה תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע לעיל אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתיתם. כמו כן, על כל לקוח לפנות לקבלת ייעוץ והדרכה בקשר עם השקעתו הפוטנציאלית, לרבות ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ומצבו המיסויי. אין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה ואין לקבל החלטות השקעה כלשהן בהסתמך עליו בלבד. קבוצת IBI בית השקעות בע"מ לא תהיה אחראית כלפי כל אדם או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. אין באינפורמציה הניתנת לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. IBI אמבן – ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקי השקעות ושיווק השקעות בלבד ואינה עוסקת בייעוץ.
