אנרגיה גרעינית: פתרון יציב בעיצומה של מצוקת חשמל עולמית
צמיחה מואצת בביקושים העולמיים לחשמל, בין השאר בשל התקדמות מהירה בפיתוח מודלי AI , יצרה משבר אנרגיה גלובלי – והחזירה למרכז הבמה את האנרגיה הגרעינית, גם על רקע האכזבה מפתרונות אנרגיה מתחדשים, התלויים במזג האוויר. מהי אנרגיה גרעינית, אלו מדינות מובילות כיום, מה קצב ההשקעה הצפוי ב-2030 ואיך ניתן להיות חשופים לתחום זה בשוק ההון?
אי שם בסוף העשור הקודם, קצת לפני התפרצות מגפת הקורונה, התגבשה בעולם שאיפה גלובלית להתרחק מאנרגיה פוסילית מזהמת ולהשתמש באנרגיה ממקורות מתחדשים: שמש, מים, רוח. ההנחה השלטת הייתה שעם הזמן – ולא הרבה זמן – ניתן יהיה לעבור להתבססות כמעט מוחלט על מקורות אנרגיה טבעיים ומתחדשים.
הסדק הגדול הראשון בתיאוריה הזו נוצר במשבר שרשראות האספקה בקורונה (2020–2021), לאחר שהתברר כי הסגרים, הפסקות ייצור, מחסור בחומרי גלם ועיכובים באספקה משבשים קשות את התוכניות להרחבת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת.
הסדק השני, המשמעותי אף יותר, אירע מעט לאחר פתיחת מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022, כשהתבררה התלות העולמית בגז הרוסי וחוסר היכולת של מקורות אנרגיה מתחדשת למלא את החסר. אירופה חוותה משבר אנרגיה וגורמים מקצועיים מובילים כמו ה־IEA, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, החלו להדגיש את הצורך הגלובלי באנרגיות גיבוי, בהן גם אנרגיה גרעינית.
כך החל למעשה "הרנסנס הגרעיני", תהליך שאנחנו בעיצומו גם כיום ובמסגרתו יותר ויותר מדינות מכירות בצורך בהשלמת פערי אנרגיה והסתמכות על מקורות אמינים, שאינם תלויים בחסדי הטבע. הרי כשאין מספיק שמש, רוח או מים – מה יעזרו מתקנים שאמורים להפיק מהם אנרגיה? מדינה צריכה להיות מסוגלת לספק אנרגיה בעצמה, או לאפשר שוק שיספק לצרכנים אנרגיה רציפה, יעילה, זולה ושואפת לזיהום אוויר מינימלי.
מהי אנרגיה גרעינית?
כאן נכנסת לתמונה האנרגיה הגרעינית, על יתרונותיה הידועים:
- ייצור חשמל נקי מפחמן (לא פוסילי), בהספק גבוה.
- עלויות תפעול נמוכות יחסית.
- זמינות 24/7 ואמינות גבוהה, ללא תלות במזג האוויר.
- אורך חיים של התחנות: תחנה גרעינית לייצור אנרגיה עשויה לפעול 60-80 שנה – ולייצר לאורך השנים כמויות אדירות של אנרגיה, מה שמאפשר לפרוס את עלויות ההקמה על פני תקופה ארוכה ומקל מאוד על המימון.
למרות יתרונותיה הברורים, לאנרגיה הגרעינית יש גם לא מעט חסרונות. להלן הבולטים שבהם:
- חשש מטרור: כורים גרעיניים עלולים להיות מנוצלים לייצור נשק גרעיני. בידיים הלא נכונות, בין אם ארגוני טרור או משטרים קיצוניים כמו באיראן, זה עלול להידרדר לסיוט גלובלי.
- סיכונים בטיחותיים: תאונות גרעיניות מתגלגלות בחלק מהמקרים לאסונות סביבתיים חמורים, הבולטים שבהם היו צ'רנוביל באוקראינה ופוקושימה ביפן.
- פסולת רדיואקטיבית: הכורים הגרעיניים מייצרים פסולת שעלולה להישאר מסוכנת למשך זמן ממושך, ומחייבת הטמנה – פתרון שעדיין אינו פתור ברמה הגלובלית.
- עלויות הקמה גבוהות: הקמת כורים גרעיניים עולה בדרך כלל מיליארדי דולרים ונמשכת זמן רב (לפעמים עד 15 שנים).
- אורניום – משאב מוגבל: כריית האורניום אינה אינסופית, וכיום כבר פוגעת באיכות הסביבה.
מהי בכלל אנרגיה גרעינית? מדובר באנרגיה המופקת מביקוע גרעיני של אטום כבד, לרוב אורניום. ביקוע זה משחרר אנרגיה בכמות גדולה מאוד. לפי נתוני הארגון העולמי לאנרגיה גרעינית, גוף בינלאומי המייצג מפעילי כורים, יצרנים, ספקי דלק גרעיני, חברות הנדסה, מפעילי כורים ועוד, אנרגיה גרעינית סיפקה נכון לתחילת 2025 כ-9% מייצור החשמל העולמי, באמצעות כ-440 כורים גרעיניים. האנרגיה הגרעינית אחראית כיום על ייצור כרבע מהחשמל נקי מפחמן – והיא שנייה בקטגוריה זו רק לאנרגיית מים.
הרנסנס הגרעיני
ההשקעה העולמית באנרגיה גרעינית הסתכמה בכ-80 מיליארד דולר ב-2024, וצפויה לזנק לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה עד 120 מיליארד דולר בשנה כבר ב-2030. הזינוק המרשים הזה מתרחש על רקע ההבנה של מדינות רבות, כי אנרגיה גרעינית היא פתרון מתאים לייצור חשמל מבחינת שיקולי עלויות, סביבה ואמינות – למרות טראומות גרעיניות גלובליות כמו אסון צ'רנוביל (1986) ואסון הכור היפני בפוקושימה (2011).
נכון לתחילת 2025, 61 כורים גרעיניים נוספים נמצאים בתהליכי הקמה, כמחציתם (29) בסין שצפויה להפוך לשחקנית מובילה בתחום זה ואולי אף לעקוף את המובילות הנוכחיות: ארצות הברית, עם 93 כורים גרעיניים; וצרפת, עם 56 כורים גרעיניים, שמפיקים יותר מ-60% מצריכת החשמל במדינה.
מדינות אלו ורבות אחרות מודאגות משינויי האקלים ומקדמות את האנרגיה הגרעינית כפתרון אנרגיה נקי, משתלם ואמין. הן מגבירות את השקעותיהן במחקר ופיתוח הקשור באנרגיה גרעינית, מסבסדות בניית תחנות גרעיניות ומגיעות עם מפעילים להסכמים המבטיחים רכישת חשמל גרעיני לטווח ארוך. במקביל, מקוצרים תהליכי רישוי ואישור להקמת כורים חדשים.
חשיפה לאנרגיה גרעינית בשוק ההון
חשיפה לתחום האנרגיה הגרעינית בשוק ההון אפשרית דרך השקעה ישירה בחברות שמפעילות תחנות כוח גרעינית, חברות לכריית אורניום, יצרני ציוד גרעיני ותשתיות ועוד. עם זאת, רבים מעדיפים להשקיע בתחום זה דרך קרנות סל (ETF) המתמקדות באנרגיה גרעינית.
גם קרנות גידור פועלות בתחום האנרגיה הגרעינית, עקב הביקוש הגובר לחשמל נקי, העלייה במחירי האורניום, אך גם התנודתיות והדינמיות של התחום שמאפשרת לקרנות ליישם אסטרטגיית לונג-שורט ביתר קלות. חלק מהקרנות לא רואות בתחום השקעה לטווח ארוך, אלא יותר זירה לניצול הזדמנויות השקעה.
השורה התחתונה: צמיחה מואצת בביקושים העולמיים לחשמל, בין השאר בשל התקדמות מהירה בפיתוח מודלי AI , יצרה מצוקת אנרגיה גלובלית, עם ובלי קשר לשיקולי איכות סביבה. יותר ויותר מדינות הפנימו ומפנימות את הצורך המיידי בפיתוח מקורות אנרגיה יציבים, שאינם תלויים במזג האוויר. לא פלא שרבות מהן פונות במלוא העוצמה לפתרונות אנרגיה גרעינית.
המידע המפורט בכתבה זו הינו מידע מקצועי אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או כמידע שלם וממצה של כל המוזכר בו, ולכן, אין לקבל על סמך מידע זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין לראות באמור לעיל הצעה לרכישת יחידות בקרנות נאמנות. רכישת יחידות בקרנות נאמנות היא בהסתמך על תשקיף עיקרי, דוח שנתי ודיווחים מידיים שבתוקף. אין לראות באמור לעיל "ייעוץ השקעות" ו/או "שיווק השקעות" כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 ו/או תחליף להנ"ל. האמור לעיל אינו מהווה: (1) עמדה בנוגע לכדאיות השקעה כלשהי; (2) תחליף לשיקול דעתו הפרטני של כל אדם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הטמונים בכל השקעה; (3) תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם; (4) תחליף לקבלת ייעוץ והדרכה מקצועיים על ידי מי שמוסמך לתתם. אין במידע המפורט לעיל משום הבטחת תשואה כלשהי ואין לראות בו כהמלצה, חוות דעת ו/או משום תחליף לייעוץ מקצועי (כלכלי, משפטי, מיסויי וכיוצ"ב). קבוצת IBI ו/או כל חברה הקשורה לה לא יהיו אחראיות כלפי כל אדם ו/או תאגיד לכל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה משימוש בפרסום זה או הסתמכות עליו. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על סמך שיקול דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
