מדד שארפ - האם התשואה מפצה על הסיכון?

צביקה כצמן, מנהל תיקי השקעות, IBI ניהול תיקים

סביר להניח שבבואכם/ן לבחון כדאיות של קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות השתלמות נתקלתם/ן לא פעם במונח “מדד שארפ” ותהיתם/ן כיצד הוא יכול לעזור לכם/ן לקבל החלטה. אתם/ן לא לבד – לביטוי “מדד שארפ” יש כ- 600 חיפושים בגוגל בחודש, בעברית – לא מעט, עבור נוסחה מתמטית.

מדד שארפ הומצא בשנת 1966 על-ידי חתן פרס נובל כלכלה, ויליאם שארפ, ומשמש להשוואה בין נכסים שונים. הוא מתאים מאוד להשוואה בין קרנות נאמנות כי הוא מחשב את עודף התשואה ליחידת סיכון. כלומר, זהו מדד הבוחן עד כמה התשואה של נכס מפצה על הסיכון הגלום בו. נתונים על מדד שארפ אפשר למצוא גם באתר גמלנט שמפעיל משרד האוצר, ובו השוואה בין קופות גמל וקרנות השתלמות שונות.

כאשר יש שארפ גבוה, המשמעות היא שהנכס נתן פיצוי חיובי על הסיכון שנלקח, בעוד כאשר המדד נמוך, המשמעות היא שהפיצוי שניתן לא היה שווה את הסיכון. אם כך, כשאתם/ן מתלבטים/ות בין מספר קרנות נאמנות באותה קטגוריית השקעה, ובוחנים/ות את הפרמטר של מדד שארפ, כדאי לבחור קרן בעלת מדד שארפ גבוה יותר.

בהקשר של בחירת קרן נאמנות, נציין כי זה אינו הפרמטר היחיד אותו כדאי לבדוק. חשוב לבדוק גם את התאמת מאפייני הקרן לצרכי המשקיע/ה, הותק של קרן הנאמנות באותה מדיניות השקעה, הותק של חברת הקרנות, בחינת ביצועים לתקופה ארוכה ככל הניתן – תחת אותו מנהל השקעות, ועלויות – דמי ניהול של הקרן ועלויות נלוות בבנק בו מתנהל החשבון, כגון דמי ניהול ועמלות קנייה/מכירה, אם מדובר בקרן מחקה-מדד.

האבולוציה של מדד שארפ

בעבר, כאשר היה צורך להשוות בין נכסים שונים, ההשוואה התמקדה בעיקר בתשואות הנכסים. ברור כי השוואה זו נותנת תמונה חלקית בלבד, שכן היא חסרה את פערי רמות הסיכון בין הנכסים. דרך שכיחה נוספת בעבר לבחינת נכסים התמקדה בהשוואת סטיות תקן (תיאור הפיזור של ערכי קבוצת נתונים סביב ממוצעם). השוואה זו בדקה את תנודתיות התשואות בלבד, וחסרונה המרכזי היה בכך שהשאירה בחוץ את הביצועים ובעיקר את כיוונם (חיובי או שלילי).

שארפ היה מהראשונים ששילבו את שני אלו יחדיו וכך נתן, באמצעות ביטוי מספרי, תמונה מדויקת יותר אשר הקלה על תהליך ההשוואה מול נכס אחר.

איך מחשבים שארפ?

מבחינת מתמטית, חישוב המדד נעשה על ידי הפרש בין תוחלת התשואה של הנכס לבין תשואת נכס חסר סיכון, לחלק לסטיית התקן.

מקור: ויקיפדיה

מהם חסרונותיו של המדד?

למרות השיפור היחסי בדיוק שהביא איתו מדד שארפ, הוא אינו מדד מושלם וקיימים בו שני חסרונות בולטים. הראשון, הוא הקושי בהתמודדות עם תשואות שליליות והשני הוא ההתמקדות בתשואות הנכס בעבר וחוסר היכולת לנבא התנהגות עתידית.

מדדי סיכון חדשים מנסים לצפות התנהגות עתידית של נכס ומתמקדים בכיוון השלילי של ביצועיו, שמעניין יותר את המשקיעים במדידת הסיכון (הכיוון החיובי במדידת הסיכון פחות רלוונטי – כולם אוהבים להרוויח ופחות להפסיד). דוגמא למדד כזה הוא ה- Sortino Ratio המהווה שדרוג של מדד השארפ וחישובו מתבצע על ידי ההפרש בין התשואה הפנימית (התנהגות עתידית) של הנכס והתשואה של נכס חסר סיכון לחלק לסטיית התקן “השלילית” (כיוון השלילי) של הנכס, המחושבת על ביצועי הקרן בירידות.

לסיכום, מדד שארפ מאפשר יכולת השוואה בין נכסים על ידי ציון מספרי המכמת את ביצועי הנכס אל מול הסיכון הנלקח. חסרונותיו הם הקושי להתמודד עם תשואות שליליות וההתמקדות בעבר.