המודל של דן אריאלי שמגדיר מחדש מה הופך חברות למצליחות

יולי 2018

אם היו שואלים אתכם ואתכן מה הופך חברה למצליחה, מה הייתם עונים ומה הייתן עונות?

האם אלה ההכנסות? הרווחים לאורך זמן? או אולי מי המנכ”ל או המנכ”לית?

אז ברור שהכנסות ורווחים לאורך זמן הם חשובים, אבל בואו ניכנס לרגע עוד יותר עמוק – מה יביא לצמיחה בהכנסות ורווחים לאורך זמן?

אז מגיע פרופ’ דן אריאלי (יש צורך להציג?) ומציע דרך חדשה להסתכל על מה הופך חברה למצליחה.

אריאלי הוא הרי חוקר ידוע בעולם בתחום הכלכלה ההתנהגותית. ב-12 השנים האחרונות הוא חוקר גם את הנושא הזה של “חברות מוצלחות”. כשאנחנו כותבים “חוקר” אנחנו מתכוונים למודל שמבוסס על מילת הקסם של המאה ה-21… אלגוריתם. האלגוריתם הזה רץ על המון נתונים שנאספו על ידו יחד עם צוות המחקר שהוא עובד איתו, במטרה למצוא את הגורמים שהופכים חברה למצליחה.

עכשיו, זו שאלה מעניינת מכמה וכמה זוויות, אחת מהן היא הזווית שמתמקדת בהשקעות.

כי הרי תמיד נשאף להשקיע בחברות שמצליחות, ולאורך זמן, וגם תמיד נרצה שמי שמנהל את ההשקעות עבורנו יעשה את זה, מסכימים?

אז מה זה המודל הזה של דן אריאלי?

 D.A Model מבוסס על מאגר מידע על מאות חברות שנסחרות בבורסות, בעיקר בארה”ב. כשדן והצוות שלו ניתחו בכלים מתמטיים את המידע, הם מצאו שהמשותף לחברות מצליחות הוא:

ההון האנושי שלהן

אוקי, עכשיו אולי אתם אומרים לעצמכם: נו באמת, בשביל זה צריך אלגוריתם? הרי זה ברור בדיוק כמו שברור שהקיץ הישראלי הוא קטסטרוף!

אוקי, אז תישארו איתנו…

זה נכון שאומנם כל מנכ”ל ומנכ”לית יגידו שהנכס הכי חשוב של חברה הוא העובדות והעובדים בה.

אבל, מישהו באמת חקר וכימת את זה עד עכשיו?

אז דן והצוות שלו חקרו. המסקנה שלהם היא שמשתנים פיננסיים לא מסבירים הצלחה של חברה. לטענתם, מה שהופך חברה למצליחה זה משתנים שקשורים להון אנושי. כאמור, הם בדקו את זה על מאות חברות, מ-2006 ועד היום.

אז מה זה בכלל המושג החמקמק הזה – “הון אנושי”?

דן והצוות שלו מצאו שהון אנושי מתבסס על מספר משתנים מדידים, ביניהם:

מידת האמון של עובדים ומנהלים בחברה

המוטיבציה שלהם

התקשורת בין העובדים למנהלים ובינם לבין עצמם

ראייה דומה של מנהלים ועובדים את מטרות הארגון ודרכי פעילותו.

כלומר, עוגיות מפנקות (או פחות) בפינת הקפה של החברה עשויות להשפיע על שביעות רצון של מנהלות/ים ועובדים/ות, אבל יש עוד הרבה דברים מעבר.

מה עושים עם המידע הזה?

ב-IBI  החלטנו להקים קרן נאמנות חדשה שמשקיעה בעיקר בחברות הנכללות במודל של דן אריאלי: אי.בי.אי. (4D) D.A MODEL (1)

הנה הפרטים:

לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים למניות הנכללות ב-D.A Model כפי שיפורסם מעת לעת.
המודל מבוסס על מאגר של מניות הנכללות במדד MSCI World  ואשר נסחרות בעיקר במדד S&P 500  ובמדד Russell 1000.

מטרת המודל היא לבנות תיק של חברות שעל פי מחקר שמבוצע על ידי חברת  Irrational Capital  נמצא בהן מתאם גבוה בין תשובות שניפקו מנהלים בחברה לתשובות שניפקו עובדים שאינם מנהלים. התשובות הן בנושאים שאריאלי וצוות המחקר מצאו כי הם יכולים להשפיע על ביצועי המניות בעתיד, למשל תקשורת, מוטיבציה אמון ועוד. (המחקר מתבסס על תשובות לסקר שנערך באותן חברות).

דמי הניהול בקרן: 1.35%.

אז לסיכום

אולי עד היום השקענו בחברות בעיקר בהתבסס על נתונים כלכליים ופיננסיים: רווחים, הכנסות, תשואת דיבידנד ועוד ועוד.

עכשיו בא דן אריאלי ומוסיף לנו אינפורמציה, על גורמים שלא קשורים בכלל לנתונים הפיננסיים של החברה, אלא לנתונים על “ההון האנושי”. הנתונים האלה עובדו על ידי אלגוריתם, והתוצאה היא מודל שיתכן שהוא כלי יעיל לניבוי הצלחה של חברות.

ועוד משהו…

אולי אחת השאלות המעניינות (לפחות בעיני) היא איזה סקטורים בולטים ב”הון אנושי”.

כנראה שבאופן לא מפתיע, חברות מענף טכנולוגיות מידע (“הייטק” בישראלית מדוברת), הצליחו להשתחל למודל בשיעורים הגבוהים ביותר לאורך זמן.

אילו חברות לא נכללו אף פעם במודל? נדל”ן.

ואילו חברות נכנסו, אבל הכי מעט? חברות בסקטור הטלקום.

נזכור שכל זה נכון לחברות שנכללות בעיקר במדד S&P 500, ככה שאם אתם עובדים או אתן עובדות בחברת תקשורת ישראלית או בחברת נדל”ן מקומית… אולי לא כדאי למהר ולהסיק מסקנות.

שירלי יום-טוב