130 מיליארד ש"ח מושקעים בישראל בתעודות סל וקרנות מחקות. אז מה ישתנה מעכשיו בתיק ההשקעות ומה ההבדלים בין המוצרים לאחר הרפורמה? ויש גם מידע חשוב לאלו המחזיקים ומחזיקות באזרחות אמריקאית
אלה אלקלעי, סמנכ”לית פיתוח עסקי ב-IBI
יתכן שנכנסתם או נכנסתן לחשבון הבנק וקיבלתם/ן את ההודעה הזו על המסך:
כרגיל, בכל מה שקשור לשוק ההון, הסברים רשמיים נראים כמו סינית עתיקה, במקרה הטוב.
אז ננסה לכתוב כאן מורה נבוכים פשוט ככל האפשר לרפורמה שיצאה לדרך בתחילת אוקטובר – הרפורמה בתעודות הסל.
על מה נכתוב כאן?
הקדמה ממש קצרה
בתחילת אוקטובר החלה רפורמה שהתגלגלה בין רשות ניירות ערך לכנסת לא פחות מ- 14 שנה.
הרפורמה נקראת בשמה הרשמי – “תיקון 28 רפורמת תעודות הסל”.
בגדול, לב השינוי הוא בהשוואת הרגולציה בין קרנות נאמנות (קרנות סל או קרנות מחקות) לתעודות הסל. האחרונות נהנו עד לרפורמה מדרגות חופש גבוהות בדרך בה הן ניהלו את ההשקעות.
בעקבות הרפורמה:
תעודת סל >> תהפוך לקרן סל
תכלס: תעודות הסל יהפכו לקרנות נאמנות לכל דבר ועניין.
כדי להבין בכמה כסף מדובר: היקף ההשקעות של ישראלים באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות עומד כיום על כ-130 מיליארד ש”ח. בהחלט כסף גדול.
כל השוק הזה של תעודות סל וקרנות מחקות נקרא בעגה המקצועית “השקעות פאסיביות”, כלומר מכשירי השקעה שעוקבים אחרי מדדים שונים, בארץ ובעולם. למשל מדד ת”א 125, נאסד”ק, מדד שעוקב אחרי הבורסה בגרמניה ועוד.
בגלל זה הן פאסיביות – הן פשוט עוקבות אחרי ביצועים של מדדים.
מה השינויים שנראה בתיק ההשקעות שלנו בבנק?
אולי תשימו לב שחל שינוי בשמות ניירות הערך בחשבונותיכם. כל תעודות הסל ישנו את שמן ויהפכו להיות קרנות סל או קרנות מחקות.
מה נשתנה, מעבר לשם נייר הערך?
ההבדל המשמעותי ביותר בין קרנות מחקות לקרנות סל הוא בתדירות המסחר, כלומר מתי אתם יכולים לקנות/למכור אותן.
קרנות מחקות נסחרות פעם ביום, בסוף המסחר בבורסה.
קרנות סל נסחרות באופן רציף לאורך שעות המסחר בבורסה.
למשל, בחרתם לקנות היום קרן המחקה את מדד ת”א 125 והעברתם הבוקר הוראת קניה. הערך הקובע שבו תתבצע הרכישה יהיה מחיר הסגירה של המסחר באותו היום, המשקף את שווי סך כל 125 המניות במדד.
לעומת זאת, אם בחרתם בקרן סל על מדד ת”א 125, השעה שבה תבוצע הוראת הקניה שנתתם היא משמעותית, כי הקרן עוקבת גם אחרי השינויים התוך-יומיים במחיר, בצורה רציפה לאורך כל יום המסחר.
יש עוד הבדלים בין קרן סל לקרן מחקה, למשל בדמי הניהול. אם אתם בעניין של לצלול קצת יותר לתוכם, אפשר לקרוא על זה כאן, בכתבה באתר Bizportal.
בואו ניקח צעד אחורה: למה השקעות פאסיביות רלוונטיות עבור כל אחד ואחת?
כי הן מגדילות את הנגישות לשוק ההון עבור כל משקיעה ומשקיע.
הן מאפשרות השקעה כמעט בכל סכום וכמעט בכל אסטרטגיית השקעה, תוך הבטחה של פיזור גבוה ועקביות לאורך זמן.
וכמה זה עולה? העלות נמוכה מכל אפיק השקעות אחר.
רק בבורסה בתל אביב יש בערך אלף מכשירי השקעה פאסיביים על מדדים שונים.
כאמור, יש הרבה מאוד סוגים של מדדים.
החל מהידועים ביותר, שעוקבים למשל אחרי המניות הגדולות בתל אביב, ניו יורק, לונדון או פריז.
ויש גם מדדים יחודיים, למשל כזה שעוקב אחרי תעשיית הקנאביס החוקית בצפון אמריקה, או מדד העוקב אחרי תעשיית הפינטק (כאן נכניס גילוי נאות קל: ל- IBI יש קרנות מחקות בשני התחומים).
Same same but different
כדאי להיות ערניים להזדמנויות, אבל גם להבדלים בין מכשירים שנראים דומים.
למשל, אפשר להשקיע בשתי דרכים במדד S&P 500, העוקב אחרי 500 המניות של החברות האמריקאיות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר.
בדרך אחת, אפשר להשקיע במניות של אותן חברות באמצעות מדד שנותן לכולן את אותו משקל. אם אתם רוצים להגדיל את הפיזור של ההשקעות שלכם, אולי תבחרו במדד כזה, בו המשקלות של כל המניות שוות.
בדרך שנייה, אפשר להשקיע במדד שבו משקלה של כל מניה במדד גדל ככל ששווי השוק של החברה גדול יותר. אם אתן רוצות חשיפה לשוק האמריקאי בו אפל ואמזון נותנות את הטון, תבחרו במדד כזה.
ותמיד שימו לב גם ל: מי מנהל הקרן, מהם דמי הניהול, וכמה באמת הקרן מצליחה לעקוב – כלומר, כמה הקרן סוטה מהמדד אחריו היא עוקבת לאורך זמן.
ולסיום, אם יש לכם אזרחות אמריקאית, קרנות סל זה לא בשבילכם
משמעותו של שינוי הסטטוס של תעודות הסל לקרנות סל הוא שהן נופלות מעתה תחת הגדרת ה-PFIC = Passive Foreign Investment Company. בעברית: חברות השקעה פאסיביות זרות.
בניסיון לצמצם השקעה של אזרחים אמריקאים ב- PFIC, קיים מנגנון מיסוי אגרסיבי במיוחד על השקעות הנופלות תחת הגדרה זו.
יש כמובן פתרונות גם לזה, אבל חשוב לדעת שאם יש לכם תיק השקעות מנוהל, מנהל או מנהלת ההשקעות שלכם מחויבים לשוחח איתכם ולקבל את הסכמתכם לפני מכירת קרנות הסל שנמצאות בתיק.
אלה אלקלעי
סמנכ"לית פיתוח עסקי
אחד המלכים הבלתי מעורערים של הרשת החברתית טוויטר הוא נשיא ארה"ב. לפעמים הוא מצייץ יותר מ-100 פעמים ביום, וכשזה מגיע לנושאים כמו ריבית ומכסים – הבורסות בארה"ב לא נשארות אדישות. באיזו שעה ביום טראמפ נהנה ממוזת כתיבה ואיזה ציוץ הפיל את השווקים? קרא/י עוד >
אם גם אתם/ן נבהלים/ות מצמד המלים "איזון אקטוארי", המדריך שהכנו עבורכם/ן יסייע לכם/ן להתגבר על הפחד, לקרוא ואפילו להבין את הדו"ח השנתי מקרן הפנסיה שלכם/ן. קרא/י עוד >
סגר שני בתוך שנה מחייב אותנו להסתגל לחיים החדשים בצל מגפת הקורונה. אנחנו מבלים רוב היום בבית והרגלי הצריכה שלנו השתנו - אנחנו מזמינים יותר משלוחים, קונים יותר באינטרנט ומזהמים הרבה פחות את הסביבה. הצד החיובי של הקורונה? יש כזה והוא רווחי בהחלט. הנה רשימת הסקטורים שעשויים להרוויח מהמשבר קרא/י עוד >
כל שוקי המניות החשובים עלו, ואיתם גם הבורסה בתל אביב סוף סוף. הבחירות בצרפת שולחות בינתיים את הבורסות באירופה לעליות יפות וגם תחזית הצמיחה העולמית עלתה לראשונה מזה שלוש שנים קרא/י עוד >
הכנסות? רווחים? מה באמת הופך חברות למצליחות? על פי מודל אנליטי שפיתחו פרופ' דן אריאלי והצוות שלו, זהו ה"ההון האנושי". ב-IBI הקמנו קרן נאמנות חדשה שמשקיעה בעיקר בחברות הנכללות במודל: אי.בי.אי. (4D) D.A MODEL (1) קרא/י עוד >
בשוק האופציות פעילים את/ה ועוד רבים אחרים, כולל מכונות אכזריות שמקבלות אינספור החלטות בזמן שהתעטשנו. לכל אחד מכם יש מטרות אחרות לגמרי. זיו פניני, מומחה בתחום, עושה סדר. קרא/י עוד >