מביטים קדימה: איך ייראה תיק ההשקעות ביום שאחרי המלחמה?

חמישה חודשים ויותר לאחר הטראומה הלאומית של טבח ה-7 באוקטובר, נדמה שאפשר סוף סוף להתחיל להרים ראש ולנסות להעריך איך ייראו הכלכלה ושוק ההון בישראל לאחר המלחמה. נכון, הלחימה עדיין נמשכת מול החמאס ברצועת עזה ומול חיזבאללה בגבול הצפון, אבל שוק ההון הישראלי, נכון לתחילת חודש מרס 2024, לא מתמחר תרחיש שלילי מאוד – לא ברכיב המנייתי וגם לא באג"ח.

זה לא היה מובן מאליו, אבל נראה כי הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס תומחרה מראש בשוק, עם פתיחת הלחימה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בירידת מחירי אג"חים הקשורים למדינה ולחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. התשואות באג"ח המקומיות, שלכאורה היו אמורות לעלות, אפילו ירדו, ככל הנראה משום שהידיעה שפרמיית הסיכון של מדינת עלתה בצורה ניכרת חלחלה לשוק לפני הורדת הדירוג בפועל.

גם שוק המניות המקומי, שירד בחדות עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", החל לתקן את עצמו עם הזמן וממשיך לצמצם פערים מול מדדי המניות המובילים בארה"ב, על אף שעדיין קיימת תשואת יתר בשוק האמריקאי בהשוואה לשוק הישראלי.

נכון ל-15 במרץ 2024, עלו מדדי האס אנד פי והנאסד"ק ב-7.3% ו-6.4% מתחילת השנה בהתאמה, בעוד שת"א 125 ות"א 35 הסתפקו ב-3.1% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א 90, לעומת זאת, עלה בתקופה זו  6.55% – בדומה למדדים המובילים בארה"ב. הסקטורים החלשים ביותר בת"א מתחילת המלחמה היו הסקטורים עם חשיפה לשוק המקומי, הבנקים וחברות הנדל"ן המניב, שספגו פגיעה ישירה עקב המצב, אבל גם הם, כך נראה, מתחילים להתאושש.

תשואת האג"ח הממשלתי לטווח של כשנתיים נמוכה כיום ביחס למקבילה האמריקאית, על רקע ציפיות להמשך הורדת הריבית, על אף שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-26 בפברואר להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בנק ישראל פתח את 2024 בהורדת ריבית של 0.25% – והיה מהבנקים המרכזיים הראשונים מבין המדינות המפותחות שעשו זאת. הפעם האחרונה שהבנק הוריד ריבית הייתה באפריל 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, אולם כל ההערכות מדברות על הפחתות נוספות השנה, ככל הנראה בקצב מתון.

התשואות ל-10 שנים גבוהות בישראל רק במעט ביחס לאג"ח של ממשלת ארה"ב. שוק האג"ח הקונצרני בישראל מתנהג בדומה לשוק האג"ח האמריקאי, עם מרווחי אשראי נמוכים היסטורית.

ומה קורה בגזרת השקל-דולר, שסערה כל כך עם תחילת המלחמה ומהווה מדד לרמת הסיכון של המדינה? השקל עבר תיסוף לאחרונה, לאחר פיחות חד יחסית בתחילת המלחמה. במבט מלמעלה, נראה שהמסחר בשקל-דולר מתנהל, נכון לעכשיו, באופן רגוע למדי.

תהליכים כלכליים חיוביים

התבוננות אופטימית בשווקים, הצופה סיום קרוב המלחמה וחזרה הדרגתית לשגרה מלאה, עשויה להבליט כמה תהליכים כלכליים חיוביים צפויים:

• חזרה לדפוסי הצריכה של טרום המלחמה: תחילת הלחימה לוותה בירידה חדה בביקושים בתחומים כמו תיירות, נדל"ן, תעופה, פנאי, הסעדה, הלבשה והנעלה ועוד. עסקים בינוניים וקטנים הושבתו חלקית או באופן מלא עקב הימצאם באזורי עימות שפונו כמו עוטף עזה ויישובי הצפון. עסקים רבים נפגעו גם בגלל הצניחה בביקושים ויציאה של כוח אדם רב לשירות מילואים ממושך. סיום הלחימה אמור להביא התאוששות, גם אם הדרגתית וחלקית בתחילתה, בכל התחומים.

• הורדת עלויות מימון ושיפור רווחיות: הורדות הריבית בכל העולם המפותח, שצפויות להתרחש כבר השנה, יעניקו רוח גבית גם לכלכלה הישראלית לאחר סיום המלחמה. האינפלציה בישראל מצויה כיום בקצב שנתי של 2.6%, בתוך היעד של בנק ישראל. לכן, צפויות הורדות ריבית נוספות גם כאן וחברות יוכלו להגדיל השקעות, הממשלה תוכל לממן את הגרעון בריביות נוחות יותר (עקב ירידה בפרמיית הסיכון), מה שיביא לתמרוץ הכלכלה ועידוד הצריכה.

• התאוששות בשוק הנדל"ן: שוק הנדל"ן הישראלי, שהתמודד טרום המלחמה עם סביבת ריביות גבוהה, סובל מפרוץ הקרבות גם מקיפאון הנובע מעצירת עסקאות ומחסור חמור בעובדי בנייה פלסטינים. סיום המלחמה צפוי להביא להפשרה בשוק הנדל"ן בפרט בתחום המגורים, אם כי לא בהכרח במהירות ובעוצמה שצופים פעילים בשוק זה.

• צפי להתכנסות לרמות גרעון מקובלות: השיפור בתחום זה צפוי עקב עליית מדרגה ברמת הפעילות במשק, עלייה בהכנסות ממיסים וצמצום ההוצאות הנלוות למלחמה, או לפחות צמצום העלייה בהוצאות אלו.

• התאוששות בשוק ההון: הצעדים החיוביים שפורטו כאן אמורים לייצר תגובה חיובית גם בבורסה המקומית, עם המשך עליות בשוק המניות בדגש על הסקטורים שנותרו מאחור במלחמה – נדל"ן, בנקים ופיננסים.

• המשך צמצום מרווחי אשראי באג"ח הקונצרני: גם כאן, השינוי צפוי לבוא על רקע חידוש והתחזקות הפעילות הכלכלית במשק הישראלי.

• התחזקות השקל מול סל המטבעות: עם סיום הלחימה וחזרה לשגרה צפויה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, שתשפיע לטובה על עוצמת המטבע הישראלי. לשקל חזק יכולה להיות השפעה ממתנת על האינפלציה במשק.

• חזרה של משקיעים זרים? אולי קצת מוקדם לדבר על זה, אבל ההתפתחויות החיוביות שתיארנו עד כה והירידה בפרמיית הסיכון עשויות להחזיר באופן הדרגתי גם את המשקיעים הזרים, תחילה לשוק ההון המקומי ואחר כך אולי גם להשקעות ריאליות.

אתגרים כלכליים צפויים

חשוב לזכור כי גם בתרחיש אופטימי זה, המשק הישראלי צפוי להמשיך ולהתמודד עם שורה של אתגרים לא פשוטים, על רקע השפעות המלחמה הישירות והעקיפות והעלויות הכרוכות בהן. להלן כמה מהאתגרים העיקריים:

• תמיכה כלכלית במפוני הצפון והדרום: הממשלה תהיה חייבת לפתוח לרווחה את הארנק התקציבי, בניסיון לסייע למאות אלפי מפונים מבתיהם.

• שיקום תשתיות שנפגעו: ייקח זמן והרבה כסף לשקם תשתיות באזורים שנפגעו בצפון ובדרום, ולהתאים אותן למציאות חדשה, ממוגנת הרבה יותר.

• גירעון גבוה ביחס לעבר: הוצאות המדינה צפויות לגדול ולהיות מתורגמות לנתוני גרעון גבוהים. לכך נלוות עלויות מימון גבוהות, שימשיכו להשפיע על תשואות האג"חים.

• עליות מחירים ביוזמת המדינה: חשמל, מים, דלק ובהמשך גם המע"מ – כולם צפויים להתייקר, בניסיון לממן את הגירעון. לכל הגורמים הללו יש השפעות אינפלציוניות. 

• עליות מחירים ביוזמת חברות מסחריות: עליית מחירי תשומות והעדר עובדים זמינים צפויים להוביל לעליות נוספות במחירי מזון, מצרכים בסיסיים ונדל"ן. חשבתם שכבר יקר כאן? חכו. 

• ריבית ריאלית גבוהה יחסית: הריבית אמנם צפויה לרדת השנה, אבל זה לא יקרה בקצב מהיר וסביבת הריבית הריאלית תמשיך להיות מאתגרת. 

• התנהלות ממשלתית לקויה: האם למדנו משהו מתשעת החודשים הראשונים של 2023? נדע אולי במהלך השנה הנוכחית. אי הסכמה בנוגע להליכה לבחירות או התעלמות מאי הנשיאה בנטל של חלקים בחברה – אלו רק כמה מהנושאים הנפיצים שעלולים להחזיר את המחאות החברתיות.

מה צריכה להיות החשיפה למניות חו"ל?

בשורה התחתונה, צריך להדגיש שוב: שוק ההון הישראלי לא מתמחר כיום הרחבה של חזית הלחימה בגזרה הצפונית. בהנחה שלא תהיה זליגה לזירות לחימה נוספות, אפשר להסתכל קדימה באופטימיות זהירה. שוק ההון כאן עשוי ליהנות מחזרה לשגרה ולהציף ערך כלכלי למשקיעים, בפרט לנוכח פערי התמחור בין השווקים.

עד כה דיברנו על הבורסה בישראל, אבל מה עם חשיפה למניות חו"ל, הטרנד הגדול של המשקיעים המוסדיים ב-2023 על רקע המהפכה המשפטית ובהמשך המלחמה?

חשוב לומר: קיימת הצדקה גם כיום לפזר חלק מהשקעות בחו"ל, עם העדפה מסוימת על פני ההשקעה בשוק המקומי. הבורסה בתל אביב מבליטה בעיקר סקטורים מחזוריים, מקומיים כמו בנקים ונדל"ן, בעוד שהשוק האמריקאי מספק חשיפה לחברות צמיחה, בעיקר מניות הטכנולוגיה דוגמת "מעצמות הביג-טק": אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא (פייסבוק) ואנבידיה (NVIDIA), מלכת השבבים של מהפכת ה-AI. החלוקה בתיק ההשקעות בין ת"א לחו"ל צריכה להיות לא קיצונית, ביחס שנע סביב כ-60%-40% לטובת המניות שמעבר לים.