בחמישה החודשים הראשונים של 2022 השוק הישראלי הצליח לשמור את הראש מעל המים ולספק תשואות חיוביות בהשוואה לשוקי המניות של אירופה וארה"ב. אך מאז תחילת יוני נדמה שמשהו בשוק הישראלי השתנה.
בשבוע שעבר ירדו המדדים המובילים של תל אביב בכ-6% בממוצע. גם מדד תל בונד 20 איבד בשבוע שעבר 2.1% מערכו. שלושת המדדים העיקריים של הבורסה באחוזת בית – תל אביב 125, תל אביב 90, ותל אביב 35 – השילו מתחילת השנה מעל 10% מערכם. תל בונד 20 איבד מתחילת השנה 9.9%.
רוב הסיבות לירידות במדדים של תל אביב מצויות מעבר לים. הסיבה מספר אחת היא האינפלציה הגואה בארה"ב שהגיעה במאי לקצב של 8.5%.
אבל גם בישראל האינפלציה מתחילה להרים ראש. בשבוע שעבר פורסם מדד המחירים למאי שהראה כי האינפלציה בישראל עמדה ב-12 החודשים האחרונים על 4.1%. מדד חודש מאי היה גבוה ב-0.6% ממדד אפריל, ומדד מחירי המזון עלה במאי ב-0.9%. מדד מחירי הדירות ממשיך להדאיג עם עליה של 15.5% בשנה האחרונה. המדדים הגבוהים מבטיחים שתהליך העלאת הריבית בישראל יימשך, בדיוק כפי שהוא נמשך בארה"ב ובאירופה, למרות ששיעור האינפלציה בישראל עדיין נמוך משמעותית משווקים אלו, הוא מספיק גבוה בכדי להצדיק העלאות נוספות של הריבית, ושווקי המניות לא ממש אוהבים את זה.
אבל בישראל ישנן סיבות נוספות. העיקרית שבהן נמצאת בקריית הממשלה בירושלים. ההתפתחויות של השבוע האחרון מרמזות שממשלת בנט-לפיד עומדת לסיים את ימיה בקרוב. השאלה העיקרית שעדיין לא ברורה היא מתי. שאלה אחרת שנשאלת במסדרונות הפוליטיים היא אם הליכוד יוכל להקים ממשלה עם הרכב הכנסת הנוכחי, או שמא יהיה עלינו ללכת בעוד כמה חודשים לבחירות.
דאגה נוספת נמצאת כמובן במישור הבטחוני. בשבוע האחרון עסקו מהדורות החדשות באזהרת המסע לישראלים באיסטנבול. בסוף השבוע הצטרפה לכך הרקטה ששוגרה מכיוון עזה ותקיפת חיל האויר ברצועה.
גם במישור הכלכלי מתחילה להיווצר אי וודאות. האינפלציה הגואה מתחילה ליצור אי נחת, והשלב הבא שלה ידוע גם הוא: תביעות שכר מצד עובדים מאורגנים. ניצנים ראשונים לכך מספקים ארגוני המורים שהכריזו בסוף השבוע על עיצומים בבתי הספר ובגנים.
מי שמתעמק במדורים הכלכליים יכול לזהות שגם בתעשיית ההייטק, קטר הצמיחה של ישראל, מתחילות חריקות. כמה חברות שתכננו לגייס הון השנה נאלצו לשנות תכניות, וחלק מהן אף הודיעו על תוכניות קיצוצים ופיטורי עובדים.
ביידן יטוס לסעודיה כדי להוריד את מחיר הנפט
המשבר בבורסות האמריקאיות ממשיך לצבור תאוצה. בשבוע האחרון שוב נצבעו המסכים באדום, כשהפעם הצטרפו לכך גם מניות האנרגיה הגדולות.
במהלך השבוע קיבלה וול סטריט תזכורת נוספת לכך שהמלחמה באינפלציה הולכת להיות המשימה המרכזית של הפדרל ריזרב בחודשים הקרובים. יו"ר ה'פד', ג'רום פאואל, החליט להעלות ריבית ב-0.75%, רבע אחוז יותר מכפי שתכנן קודם לכן. הוא עשה זאת בעקבות פרסום נתוני האינפלציה שבוע קודם לכן שהיו גבוהים מהחזוי.
במהלך השבוע כולו המדדים בארה"ב היו תנודתיים לשני הכיוונים, אבל בסיומו של השבוע השלים מדד נאסד"ק ירידה של 4.8%. מדד מניות הטכנולוגיה נמוך כעת ב-31% מרמתו בתחילת השנה. מדד S&P500 שנפל השבוע ב-5.8% נמוך כעת ב-23% מרמתו בתחילת השנה ונכנס רשמית לטריטוריה "דובית" (ירידה של יותר מ-20%).
השבוע האחרון התאפיין גם בנפילה חדה במחיר הנפט. בכך שינה הנפט כיוון לאחר 7 שבועות של עליה. ביום ג' האחרון עוד נסחרה חבית נפט מסוג "טקסס מתוק" במחיר של 123 דולר. ואולם העלאת הריבית בארה"ב – החדה ביותר מאז 1994 – גרמה לשינוי מיידי. מחיר החבית החל לצנוח במהירות ותוך שלושה ימים הגיע ל-110 דולר – נפילה של 10.5% ב-3 ימים. הנפילה במחיר הנפט גררה איתה את מניות האנרגיה הגדולות שנפלו בתוך 3 ימים בשיעור ממוצע של כ-15%. נפילה נוספת במחיר הנפט עשויה למתן מעט את הלחצים האינפלציוניים ולהאט את תהליך העלאת הריבית בארה"ב ושאר העולם.
נפילת מחיר הנפט נובעת כרגע מחששות שלפיהם הכלכלות של ארה"ב ואירופה עלולות להיקלע בעוד זמן לא רב להאטה עקב העלאות הריבית החדות. במקרה כזה הביקושים לנפט יפחתו באופן ניכר. במקביל, נעשים בארה"ב מאמצים גדולים לשכנע את סעודיה להגדיל את תפוקת הנפט שלה, כדי להקל מעט על לחץ המחירים.
הנשיא ג'ו ביידן אמור להגיע בחודש יולי לביקור בסעודיה כדי לשכנע את מנהיגה, מוחמד בן סלמן, לסייע לו להילחם באינפלציה שמחוללת שמות בפופולאריות שלו. על הדרך הוא אמור להגיע לביקור קצר גם בישראל כדי להיפגש עם ראש הממשלה. בשלב זה עדיין לא ברור מי מבין השניים – נפתלי בנט או יאיר לפיד, יישא בתואר הזה כאשר נשיא ארה"ב ינחת בנתב"ג.
קרבן נוסף להעלאות הריבית הינו שוק המטבעות הקריפטוגראפיים שקורס בשבועות האחרונים. אפילו המטבע הגדול מכולם, הביטקוין, אינו חסין מכך. בשבוע האחרון קרס מחיר הביטקוין ב-36% והגיע עד ל-18 אלף דולר. את מחיר השיא שלו – 69 אלף דולר – רשם ביטקוין בנובמבר אשתקד. מאז קרס מחירו ב-74%.
הנפילות בשוק הקריפטו לא נובעות רק בגלל הריבית. הן מתרחשות בין השאר עקב גילויים של הונאות, גניבת ארנקים דיגיטליים ופריצות תכופות לבורסות למסחר במטבעות הדיגיטליים. הדוגמה האחרונה היא חברה בשם צלזיוס, שהודיעה על הקפאת נכסיה, כך שאנשים שהשקיעו דרכה כדי לקבל ריבית גבוהה (במטבע שהיא הנפיקה) לא יכולים כעת למשוך את כספם. לרגולציה יש עלות – אבל לצדה גם יתרונות ברורים.
| המדד / תאריך | 01.01.22
תחילת השנה |
11.6.22
שבוע שעבר |
18.6.22 | שינוי שבועי | שינוי מתחילת השנה |
| נקודות | נקודות | נקודות | אחוזים | אחוזים | |
| תל אביב 125 | 2,056 | 1,939 | 1,824 | -5.9% | -11.3% |
| תל אביב 90 | 2,329 | 2,140 | 2,006 | -6.3% | -13.9% |
| תל אביב 35 | 1,978 | 1,886 | 1,775 | -5.9% | -10.3% |
| תל בונד 20 | 399.1 | 367.5 | 359.7 | -2.1% | -9.9% |
| נאסד"ק | 15,644 | 11,340 | 10,798 | -4.8% | -31.0% |
| S&P500 | 4,766 | 3,900 | 3,674 | -5.8% | -22.9% |
| פוטסי 100 (אנגליה) | 7,384 | 7,317 | 7,016 | -4.1% | -5.0% |
| דאקס (גרמניה) | 15,884 | 13,761 | 13,126 | -4.6% | -17.4% |
| יורוסטוקס 50 (אירופה) | 4,298 | 3,599 | 3,438 | -4.5% | -20.0% |
| ניקיי 225 (יפן) | 28,791 | 27,824 | 25,963 | -6.7% | -9.8% |
| בווספה (ברזיל) | 104,822 | 105,481 | 99,824 | -5.4% | -4.8% |
| ביסט-100 (טורקיה) | 1,857 | 2,543 | 2,533 | -0.4% | 36.4% |
| שנגחאי (סין) | 3,640 | 3,284 | 3,316 | 1.0% | -8.9% |
| האנג סנג (הונג קונג) | 23,397 | 21,806 | 21,075 | -3.4% | -9.9% |
| נכס | דולר | דולר | דולר | ||
| נפט | 75.4 | 120.5 | 110.5 | -8.3% | 46.6% |
| זהב | 1,830 | 1,875 | 1,841 | -1.8% | 0.6% |
| ביטקוין | 46,500 | 28,600 | 18,300 | -36.0% | -60.6% |
| תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | תשואה לפדיון | |||
| אג"ח ארה"ב 10 שנים | 1.51% | 3.16% | 3.24% |
