דצמבר 2018

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

50,000

זה מספר העובדים שאמזון תגייס למטות החדשים שהיא מקימה בארה"ב. העובדים האלה יצטרפו ליותר מ-600 אלף עובדים קיימים. בשנה האחרונה קפץ מספר המועסקים בחברה בכ-70%.

וואו.

טוב, אמזון היא כבר מזמן תופעה. חברה שאולי פיצחה איך עובד המוח המשתוקק שלנו. מכירות/מכירים את זה? נכנסים לאמזון רק בשביל לבדוק משהו קטן, נשארים שם חצי שעה ובסוף יוצאים מעמוד של מוצר שלא קשור בכלל למה שרציתם. הצלחתם לא לעבור דרך הקופה? שאפו!

בכל אופן, המטות החדשים יוקמו בלונג איילנד שבמדינת ניו יורק ובמדינת וירג'יניה, ובארה"ב כבר מדברים על עליית מחירי הדיור באזורים האלה.

את הכוח של אמזון אפשר לראות גם בהצעה שהגיעה ממדינת אטלנטה, להקים עבור אמזון רכבת יעודית כדי לשנע משם סחורות, אם היא תבחר להקים שם מטה.

אבל, אחרי כל ההתלהבות, מעניין גם לשמוע מה אמר המנכ"ל של אמזון לאחרונה בשיחה עם עובדים. הם שאלו אותו איזה לקחים הוא מפיק מנפילת הרשת האמריקאית "סירס". הוא ענה: "אמזון לא גדולה מכדי ליפול. למעשה, אני צופה שיום אחד היא תפשוט רגל. אם מסתכלים על חברות גדולות, אורך החיים שלהן הוא 30 שנה, לא מאה".

 

10%

זה שיעור העלייה של מחיר נייר הטואלט הפופולרי בישראל (דמיינו כלבלבים רכים...) בשנה האחרונה. אם גם אתם מרגישים שהקניות בסופרמרקט התייקרו, אתם לא מדמיינים. שורה ארוכה של מוצרים התייקרו במהלך השנה אחרונה: מוצרי נייר, מוצרי חלב, משקאות, אורז, מלח, תה, טונה...

יש לזה כמה סיבות. נתחיל באדי המחאה החברתית שמתפוגגים להם. אולי התייאשנו? אז נכון, אנחנו קונים הרבה דברים באתרים בחו"ל יותר בזול, אבל את הקניות בסופרמרקט אי אפשר להזמין מחו"ל.

עוד סיבה לכך שהמחירים עולים היא שעד לא מזמן רשתות המזון לא הסכימו לשתף פעולה עם היצרניות, ובלמו העלאות מחירים. אבל העניין הזה נגמר בגלל עליית שכר המינימום בארץ. גם היצרניות וגם הרשתות מעסיקות לא מעט עובדים ועובדות בשכר מינימום. כל עלייה שלו מקטינה את רווחי החברות. אז מה עושים? מעלים מחירים.

ולבסוף, נצרף את רפי גוזלן, הכלכלן הראשי ב-IBI לשיחה. רפי מדבר על האינפלציה בישראל, שממשיכה להתבסס ואף להאיץ. זה קורה בגלל שיש לנו יותר כסף. הנתונים הרשמיים מראים שהשכר בישראל נמצא במגמת עלייה וישראל צומחת. הנה, גם הריבית התחילה לעלות. אווירת השגשוג הזו מגיעה בסוף גם למחירים בסופרמרקט.

משהו קטן לסיום: דווקא מחיר הקוטג' לא ממש עלה. בכל זאת, מדובר באחד הסמלים המובהקים של המחאה החברתית, אז שם כולם מתאפקים.

 

 

31

31 מיליארד דולר (30.8 אם לדייק) רשמו הקופות של אתר הקניות הסיני עליבאבא ב-24 שעות. היממה הזו הפכה לארוע הקניות הגדול בכדור הארץ (ואולי בכל היקום?) – יום הרווקים הסינים.

עכשיו, אלה רק המכירות של חברה אחת ביום אחד. ומה עם בלק פריידי וסייבר מאנדיי (וגלין באנדיי...)? אז המספרים פשוט מטורפים, אין מילה אחרת. למשל, בארה"ב צפויה כל עונת הקניות, שהשיא שלה הוא בימים אלה, להסתיים עם מכירות בהיקף של כ-124 מיליארד דולר, 15% יותר מהשנה שעברה.

אמזון (קשה לברוח ממנה) כבר דיווחה שבלק פריידי וסייבר מאנדיי האחרונים היו ימי המכירות הטובים ביותר של החברה מאז ומעולם.

אז למה אנחנו כל כך אוהבים לקנות כשאנחנו על הספה בנעלי בית? הפסיכולוגיה הקלאסית מסבירה שזה קשור להשפעה החיובית של דחיית סיפוקים על המוח שלנו. אנחנו בוחרים משהו, משלמים ואז מחכים קצת עד שהוא יגיע. מסתבר שכל התהליך הזה משחרר אצלנו דופמין, כולל בכל השלבים באמצע, של מעקב אחרי החבילה, בדיקת המייל לראות אם יש עדכון לגבי הרכישה וכו'. מכיוון שדופמין זה נחמד וכיף, כנראה שנעשה את זה שוב ושוב ושוב.

 

 

1

רק אדם אחד מתוך עשרה בשבדיה קנה משהו בכסף מזומן ב-2018.

הנה עוד נתון די מדהים: רק 20% מהשבדים מוציאים כסף מהכספומט.

שבדיה תמיד היתה מדינה ליברלית ומתקדמת, אז כנראה שככה זה גם בכל מה שקשור לטכנולוגיות בתחום הכסף והתשלומים. הנה, יותר מ-4,000 שבדים כבר הסכימו שישתילו בתוך היד שלהם שבב שיאפשר להם לשלם ברכבת, על מזון או אפילו לפתוח איתו את דלת המשרד, במקום התג המעצבן שמשתלשל מהכיס.

השימוש בכסף ממשי, כלומר שטרות ומטבעות, הוא רק 1% מהכלכלה השבדית כיום. לפני שש שנים הוא עמד על 2.7% ובכל מקרה, הוא הנמוך ביותר בכל מדינות אירופה.

ואיך זה אצלנו? ב-2012 השימוש בכסף ממשי בישראל עמד על 5.2% מהכלכלה. לפי הועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן בישראל, הוא נמצא במגמת עלייה.

אולי מה שיעצור את זה הוא החוק לצמצום השימוש במזומן שיכנס לתוקף בחודש הבא, בעקבות אותה ועדה (ועדת לוקר). הסעיף המרכזי בחוק קובע הגבלת תשלום במזומן בעסקאות שסכומן עולה על 11 אלף ש"ח.

המטרה היא לצמצם את הכלכלה השחורה בישראל, שמוערכת בכ-20% מכל הפעילות הכלכלית (!!!) ומשמעותה אובדן הכנסות ממיסים בהיקף של עד 21-31 מיליארד שקל בשנה.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.