דצמבר 2019

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

 

1.4

1.4 מיליארד הגעות של תיירים נרשמו בעולם ב-2018 – עלייה של 6% מ-2017, ככה חישב אירגון התיירות של האו"ם. בתשע השנים האחרונות זינק המספר בכ-50%.

גם אנחנו הישראלים מטיילים, בלי עין הרע. מינואר-אוגוסט השנה נרשמו 5.6 מיליון יציאות לחו"ל דרך האוויר – עלייה של 5% לעומת תקופה זו בשנה שעברה.

מה המשמעות של זה?

דמיינו רגע: אתם בחופשה בעיר באירופה. היה לכם בוקר איטי, שוטטתם קצת ברחובות היפים. עכשיו סיימתם לאכול צהריים, וגיליתם שאתם קרובים למוזיאון/גלריה שהתכוונתם לבקר בהם. אתם קופצים לשם.

טוב, עד לפני כמה שנים עוד היה לכם ולספונטניות שלכם סיכוי להיכנס למוזיאון או לגלריה הזו, כל עוד לא הגעתם בשעות העומס. היום, זה כנראה כבר לא יקרה. כמעט כל מוזיאון/גלריה/אתר מפורסם בעולם קורסים בגלל תיירות יתר, וכדי לבקר בהם, צריך להזמין מראש.

כמה מראש? לפעמים חודש ויותר, תלוי באיזו תקופה.

קחו למשל את בית אנה פרנק באמסטרדם – אחד האתרים הפופולריים בעיר. שם כבר אין כזה דבר להגיע, לעמוד בתור (לפעמים זה לקח שעתיים-שלוש) ולהיכנס. כדי לראות את עליית הגג המפורסמת, צריך להזמין מראש. 80% מהכרטיסים מוצעים באתר עד כחודשיים מראש (!) ו-20% באותו יום, בבוקר.

עוד אתרים שצריך להזמין עבורם כרטיס מראש כוללים את בריכת הלגונה הכחולה באיסלנד, היצירה – "הסעודה האחרונה" במילאנו, גלריה בורגזה ברומא ומוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון.

אז מה זה אומר? שתיירות היתר בכל העולם הורגת לאט לאט את הספונטניות. ושכולנו "אשמים".

רוצים להיכנס לפארק ולבניינים היפים של גאודי כשאתם בברצלונה ביולי-אוגוסט? תזמינו לפחות חודש לפני, או שכנראה שתצטרכו להסתפק בעוד סיבוב מיוזע בשדרות הרמבלס.

רוצים לטוס בזול ולהמשיך להיות ספונטניים? הרבה אנשים אומרים שאין כמו אירופה בחורף…

 

        התור לבית אנה פרנק, פעם.

 

4

ארבע שעות יקח לכם ולכן להגיע לאילת בטיסה מאזור גוש דן.

מה? איך ארבע שעות? הרי הטיסה מנתב"ג אורכת רק כ-40 דקות, אולי אתם אומרים לעצמכם, בצדק.

אז זהו, שזמן הטיסה הפך לשולי בסיפור הזה. מה ששינה את כללי המשחק זה כל המעברים לפני ואחרי הטיסה.

אם לשדה דב ז"ל אפשר היה להגיע כ-40 דקות לפני הטיסה, לנתב"ג כבר צריך להגיע שעה וחצי לפני ההמראה. וגם צריך להגיע לטרמינל 1. הרכבת, למשל, מגיעה רק לטרמינל 3, כך שנדרש שאטל בתוך הנמל. גם הנחיתה בשדה התעופה החדש, רמון – קצת באמצע שום מקום – מאריכה את משך ההגעה, בהשוואה למה שהיה קודם, כשהטיסות נחתו בשדה התעופה במרכז אילת. זה גם בגלל שלוקח יותר זמן לצאת מהשדה עצמו, וגם בגלל שיש נסיעה של כ-20 דקות עד למרכז העיר.

אז האם סגירת שדה דב ופתיחת שדה התעופה רמון שינו את כללי המשחק בקשר לאילת? תלוי למי.

חברות התעופה בצד המפסיד, בינתיים.

לפי נתוני רשות שדות התעופה, באוקטובר האחרון נרשמה צניחה של כ־33% במספר הטסים לאילת בטיסות פנים־ארציות, לעומת אוקטובר שעבר. בעשרת החודשים הראשונים של השנה חלה ירידה של כ־14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המלונות, בינתיים, בצד המרוויח.

למרות מסע ההפחדות שליווה את סגירת שדה דב ביולי האחרון, יולי-אוגוסט האחרונים היו הטובים ביותר בעשור האחרון מבחינת תפוסת החדרים באילת. עכשיו, בחורף, מחכים לתיירים מאירופה.

אז מה עוד השתנה? הפקקים ובעיות החנייה באילת. כי ישראלים ממשיכים להגיע לאילת, רק עכשיו, יותר עם הרכב שלהם.

ואם אתם לא מחובבי וחובבות אילת, רק נציע בצניעות: תנו לה עוד צ'אנס, ורק אחרי שאבק הקיץ והחגים שוקע, ואיתו גם המחירים. בכל זאת, יש בה משהו. וגם את ים סוף.

 

0.25%

זו עדיין הריבית בישראל. אנחנו כותבים "עדיין" כי בנק ישראל הפתיע בסוף נובמבר כשהשאיר את הריבית על כנה. הרוב המוחלט של האנליסטים והכלכלנים צפו שהריבית תרד ל-0.1% – הנמוכה אי פעם בישראל.

בהחלטת הריבית הקודמת, שניים מתוך חמשת חברי הועדה שקובעת את הריבית – הצביעו בעד הורדתה. שניים נוספים אומנם בחרו שלא להצביע בעד הורדה, אבל דיברו על הסיכונים של האטה בצמיחה ובאינפלציה. בגלל זה, הציפייה היתה להורדת ריבית.

ויש עוד גורם שמשתתף בכל הדבר הזה: השקל הישראלי. הוא מוסיף להיות חזק מאוד, למרות כל הכאוס הפוליטי ואזעקות בתל אביב. בבנק ישראל תמיד חושבים על היצואנים, שמפסידים מזה שהשקל חזק. הורדת ריבית היא אחד הכלים שעומדים לרשות בנקים מרכזיים להחליש/לחזק את המטבע המקומי.

טוב, הנה מה שיש לרפי גוזלן, הכלכלן הראשי ב-IBI, להגיד על ההחלטה שלא להוריד את הריבית.

"ההחלטה ממשיכה קו של מסרים לא ברורים מצד בנק ישראל בחודשים האחרונים. זה התחיל ביולי עם איתות לאפשרות להעלאת ריבית. זה המשיך למסר של התערבות בשוק המט"ח, ובשתי ההחלטות האחרונות, כבר נשלחו איתותים על הפחתת ריבית בגלל האטה בצמיחה, אינפלציה נמוכה ושקל חזק. כל זה, למרות שלהורדת ריבית כבר יש אפקט מוגבל, כי היא ממילא כבר נמוכה ובנק ישראל לא שוקל כרגע להגיע לריבית שלילית".

אז בנק ישראל עשה טוב או לא טוב כשהחליט להשאיר את הריבית על כנה? למרות המסרים המבולבלים, רפי חושב שזו החלטה נכונה, בתנאי שבנק ישראל יתחיל להתערב באופן אגרסיבי במסחר במט"ח – זה הכלי הרלוונטי ביותר כעת להחלשת השקל. זה אכן קרה, ומייד לאחר ההחלטה, בנק ישראל החל ברכישה מסיבית של דולרים והשקל נחלש. מעט.

 

1979

זו היתה השנה בה נמדד בפעם האחרונה שיעור אבטלה נמוך כפי שנמדד באוקטובר האחרון – 3.4% בלבד.

האם יש לנו כאן סיבה למסיבה?

הסטטיסטיקה אומרת שכן – חד-משמעית, הרי הנתון הזה שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הוא הנמוך ביותר ב-40 השנים האחרונות.

אבל, רפי גוזלן, הכלכלן הראשי שלנו, מזכיר שאוקטובר היה חודש של חגים, מה שאומר שכנראה המדידה בו לא משקפת את החיים עצמם.

הוא מסביר: איך מודדים את שיעור האבטלה? באמצעות סקר שעורכת הלמ"ס. את התוצאות שלו משליכים על כלל האוכלוסייה – כארבעה מיליון תושבים שנכללים במה שנקרא "כוח העבודה בישראל".

כל מי שאין לו עבודה ואולי גם לא מחפש עבודה, לא נכלל ב"כוח העבודה". מכיוון שאוקטובר הוא חודש עמוס בחגים, אפשר להניח שאנשים הניחו לעצמם לקחת חופשה גם מחיפוש עבודה. התוצאה היא שהם לא נתפשים כמחפשי עבודה ולא נכנסים לסטטיסטיקה. לכן, שיעור האבטלה ירד. בסופו של דבר, בסטטיסטיקה, הכל זה עניין של הגדרות.

ובאמת, אם בודקים את לוח הנתונים שפירסמה הלמ"ס, רואים שבאוקטובר נגרעו כ-40 אלף איש מכוח העבודה בישראל. לאן הם נעלמו? (אולי הם בילו בחופי סיני…). אם מבצעים מניפולציה על הנתונים ומוסיפים אותם, שיעור האבטלה כבר עולה.

אז מה עושים?

מחכים לנתוני נובמבר…

רפי מעריך שהם יתכנסו בחזרה לנורמה, מה שאומר קצת יותר אבטלה וגם קצת יותר השתתפות בכוח העבודה.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.