יוני 2019

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

 

87%

87% מהעובדים והעובדות בישראל מרגישים שהם ממצים את כישוריהם באופן גבוה במקום העבודה שלהם.

ב-TheMarker כתבו על זה משהו משעשע: "זה נתון מעניין אם משווים אותו לכמות הקיטורים הנשמעת במטבחונים או בפינות עישון של חברות רבות".

הנתון הזה, ועוד רבים מעניינים על עולם העבודה בישראל 2019, פורסמו במסגרת דירוג 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל. הדירוג מבוסס על סקרים שנערכו בקרב עשרות אלפי מועסקים בישראל.

שימו לב ל"מהפך!". לראשונה מאז פרסום הדירוג, בצמרת רשימת החברות שהכי טוב לעבוד בהן נמצאות עכשיו חברות היי-טק. בעשור האחרון זו היתה חברת החשמל ששלטה ללא עוררין במקום הראשון. (היא ירדה עכשיו למקום רביעי).

טוב, כנראה שחברת החשמל תמשיך להיות מדורגת גבוה עוד זמן רב (מונופול עם הגנה ממשלתית, שכר מצויין, ועד עובדים חזק ומסלול שכולל קביעות, בין היתר). אבל מה שמעניין זה למה אנחנו – ישראלים – רוצים לעבוד בחברות הייטק. ולא סתם חברות, אלא זרות, כי שלוש החברות שמדורגות בראש הרשימה: אינטל, גוגל ומיקרוסופט.

ההסבר טמון כנראה בנתונים על מה הכי חשוב לנו כיום במקום העבודה.

גם פה יש מהפך.

"יחסי עבודה" הוא הפרמטר שדורג הכי גבוה. לפני עשר שנים זה היה רק במקום רביעי. פעם אולי היה הכי חשוב לנו השכר, אבל הפרמטר הזה, ששלט בראש הדירוג כמעט בכל העשור האחרון, ירד כעת למקום שני.

ומה עם יציבות תעסוקתית? היא מדורגת ב-2019 במקום שישי בלבד, לעומת מקום שני ושלישי כמעט בכל העשור האחרון.

ב-TheMarker הסבירו את השינויים בכניסתם של יותר ויותר מועסקים מדור ה-Y, שמה שחשוב להם זה לא רק שכר, אלא גם יחס מכבד והוגן במקום העבודה. בני 20 ו-30 ומשהו גם מצפים להיות שבעי רצון מהמנהל/ת הישירים שלהם ומחפשים גם הגשמה עצמית ואתגרים.

קביעות? זה מהדור של סבתא וסבא…

לדירוג המלא > לחצו כאן

ומשהו קטן לסיום: לפרופ' דן אריאלי יש מחקר שקשור לכל הנושאים האלה של שביעות רצון של עובדים ומה זה עושה למקום שבו הם עובדים.

המחקר שלו לקח את זה צעד קדימה – על בסיסו נבנה מודל שקושר בין הגורמים להצלחה של חברות לתשואה שהמניות של החברות האלה מניבות בבורסה.

אפשר לקרוא על זה > כאן (אגב, זו אחת הכתבות הכי נקראות באתר IBI בכל רגע נתון!).

 

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/Eqn6eCYC4Xk" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen></iframe>

 

 

5.2%

זה שיעור הצמיחה של ישראל כפי שנמדד ברבעון הראשון של 2019.

אוווו, איזה מספר פנטסטי!

זה קצב צמיחה מדהים, והוא גבוה בהרבה מקצבי הצמיחה הממוצעים של המשק בשנים האחרונות – 3%-3.5%.

אז מה קרה פה, ולמה לא יצאנו כולנו – אזרחי ישראל – לחגוג בכיכרות?

טוב, מסתבר שבתוך קצב הצמיחה הזה מסתתר נתון חריג, ששיבש את התמונה הגדולה: "הכנסות ממיסים נטו על יבוא".

בעברית: הפקקים בכבישים הגיעו גם לנתוני הצמיחה. מסתבר שברבעון הראשון של 2019 יובאו לישראל כ-113 אלף כלי רכב – כמעט פי שניים מאשר ברבעון שלפני כן. הזינוק בנתוני הצמיחה קשור לעלייה החדה בהכנסות המדינה ממיסים על כלי הרכב האלה.

למה זה קרה? בגלל שבאפריל המדינה שינתה את שיעור המס על כלי רכב (מס ירוק). כדי להימנע מהמס הזה, יבואני המכוניות הביאו לישראל במהלך מרץ מספר עצום של מכוניות – 70 אלף, וההכנסות ממיסוי היו בהתאם.

אז מה קצב הצמיחה האמיתי של ישראל?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי ב-IBI, מעריך שלאחר התפוגגות אפקט המס על יבוא רכבים, נחזור לקצב הצמיחה סביב הפוטנציאל הרגיל של המשק: 3%-3.5%.

גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפירסמה בעצמה את הנתון, הציעה לנכות את נתוני המיסים על יבוא, כדי לקבל תמונה מהימנה יותר של נתוני הצמיחה. על פי חישוב זה, שיעור הצמיחה יורד ל-3.7% – עדיין יפה, אבל לא מפתיע ולא חריג.

מה שעוד כדאי לזכור זה שברבעון הבא נקבל כנראה את תמונת המראה – נתוני צמיחה נמוכים, בגלל יבוא דל של כלי רכב.

ועוד משהו. זה לא סתם שכלכלנים נוברים עמוק בנתונים של מה שמרכיב את המספר הזה שנקרא "קצב צמיחה". מסתתרים שם עולמות מופלאים, שמרמזים על העתיד ושלא תמיד מתיישבים עם הכותרות הפשטניות.

 

264

264 ש"ח בלבד תוכלו לשלם בנובמבר הקרוב על לילה עם ארוחת בוקר במלון מובנפיק שנמצא קרוב למעבר הגבול עם מצרים. ואם אתם מעדיפים לראות מה קורה אצל השכנה ממזרח, אז בעקבה שבירדן, לילה באותו תאריך ובמלון של אותה רשת, יעלה 500 ש"ח.

עכשיו, זה די ברור מה הולך להיות כתוב בשורות הבאות, נכון? כמובן, ההשוואה המתבקשת היא ללילה במלון באילת, באותה דרגת אירוח. נסו למצוא דבר כזה בפחות מ-1,000 ש"ח…

מחירי הלינות במקומות אירוח בישראל הם חלק מהסיפור הגדול והמעייף של יוקר המחייה בישראל. נכון, למלונות בישראל יש הוצאות שאין בטאבה, בעקבה וגם לא באיביזה: כשרות, אבטחה, מצילים בבריכה, ארנונה גבוהה…

אבל, כישראלים שמחפשים, נגיד, חופשת בטן-גב לצד ים סוף, מה בעצם אנחנו אמורים לעשות עם כל המידע הזה על עלויות הניהול של מלונות בישראל? ועזבו רגע אותנו. מה עם התיירים שאנחנו כל כך אוהבים לראות בישראל? זה עושה טוב על הלב, וכמובן, תיירים מכניסים כסף למדינה. אין מדינה – חוץ מצפון קוריאה אולי – שלא רוצה תיירים.

חבל שאותם תיירים כבר מזמן מצביעים בארנק. הם נוהרים למצרים ולעקבה. הם אולי נוחתים בשדה התעופה באילת, בגלל שמשרד התיירות מסבסד טיסות מאירופה לאילת, אבל רבים פשוט ממשיכים משם למעברי הגבול עם ירדן ומצרים.

על זה שהתייר האירופאי מצביע בארנק, למדנו היטב באירוויזיון שהיה בתל אביב. המלונות וחדרי אירוח ב-Airbnb הקפיצו מחירים, והתיירים לא באו. כשהאירוויזיון כבר היה ממש קרוב, המלונות חתכו מחירים, לפעמים בכ-70%. זה לא עזר להם להגיע לתפוסה מלאה. בסופו של דבר, לאירוויזיון הלא פחות ממדהים שהיה פה, הגיעו כחצי ממספר התיירים שכולם קיוו לו.

 

1382%

1382% הוא שיעור הגידול של הלוואות שלקחו חוסכים מקופות גמל וקרנות השתלמות בעשור האחרון.

כמו שרואים בתרשים פה למטה, נכון ל-2017 יש לישראלים הלוואות בסך של כ-9.3 מיליארד שקל רק מקופות גמל וקרנות השתלמות (הקו החום שנוסק למעלה). עוד "קצת" לווינו מקרנות פנסיה ומביטוחי המנהלים. הכל יחד – הלוואות בסך של כ-12 מיליארד שקל.

 

מה אפשר ללמוד מהנתון הזה של 1382%?

לדעתנו, שני דברים.

הראשון והמשמעותי הוא שזה כבר לא סוד. יותר ויותר אנשים גילו שזה משתלם ונכון לקחת הלוואה, שהביטחון שלה הוא הכסף שנחסך בקרן השתלמות או בקופת גמל.

למה? כי ההלוואות האלה זולות יותר מאלו שמוצעות על ידי בנקים וחברות אשראי, למשל.

למה עוד? כי הלוואה כזו מאפשרת לנו להמשיך לחסוך כרגיל, במקביל לתשלום ההלוואה. כשמדובר בקרן השתלמות זה יתרון רציני, כי זה מכשיר החיסכון היחיד שנותר פטור ממס רווחי הון. בקרן השתלמות כל שקל של רווח נשאר במלואו אצלנו – החוסכים. במוצרי חיסכון והשקעה אחרים, על כל שקל שאנחנו מרוויחים, אנחנו משלמים 25 אגורות מס.

עוד דבר שהגרף הזה מראה הוא שישראלים רבים ממשיכים למנף את עצמם ולקחת הלוואות. בעשור האחרון, בו הריבית היתה בשפל, זה כבר הפך לדבר שבשיגרה. רכב חדש? להתפנק בחופשה? חתונה מפוארת לילד/ה? אין כסף – אז ניקח הלוואה.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.