נובמבר 2019

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

1.08

1.08 טריליון דולר – זה היקף ההון שלנו, ישראלים. הוא צמח בכ-4.5% ביחס לשנה שעברה, ותוך חמש שנים הוא צפוי לצמוח ב-26%. כך לפי הנתונים והתחזיות בדו"ח העושר השנתי של בנק קרדיט סוויס.

אם מסתכלים על הדו"ח ברזולוציה גבוהה יותר, אז ההון הממוצע למבוגר ומבוגרת בישראל עומד על כ-197 אלף דולר, עלייה של 2.7% ביחס לשנה שעברה וזינוק מטאורי של 60% ביחס לשנת 2000.

ישראל מדורגת במקום השביעי בין תשע המדינות הצומחות בעולם בהון ממוצע למבוגר לעומת 2018 (במקום הראשון – שווייץ).

האם בישראל כולם נהנים מהצמיחה בהון במידה שווה, פחות או יותר?

לפי הדו"ח – לא.

נסתכל על הפער בין הון ממוצע להון חציוני (בדומה לפער בין שכר ממוצע לחציוני).

מהדו"ח עולה שההון החציוני של מבוגר/ת בישראל נמוך בהרבה מההון הממוצע. הוא עומד על כ-58 אלף דולר – 30% בלבד מההון הממוצע. עוד אפשר לראות שההון החציוני רשם ירידה של 2% ביחס לשנה שעברה וירידה של 8% ביחס ל-2017.

באופן כללי, המגמה הזו של פערים שלטת בכל העולם, אבל יש מדינות בהן הפער פחות צורם ויש כאלה שיותר.

בישראל חיים היום 131 אלף מיליונרים ומיליונריות – כלומר כאלה שיש בידם מעל מיליון דולר. לרובם – 113 אלף – יש 1-5 מיליון דולר. ל-50 מהם יש מעל 500 מיליון דולר.

לפי התחזית של קרדיט סוויס, תוך חמש שנים מספר המיליונרים בישראל יעלה ב-32% ל-173 אלף. עם כל כך הרבה אקזיטים טכנולוגיים – זה לא מפתיע.

איפה יש הכי הרבה מיליונרים? בארה"ב – 18.6 מיליון. אחריה, סין עם 4.4 מיליון מיליונרים, ותוך חמש שנים מספרם צפוי לזנק ב-55%.

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/e107vELzfyM" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen></iframe>

12

12 מיליון ש"ח בשנה ישקיעו העיריות של תל אביב-יפו, גבעתיים, רמת השרון וקריית אונו בשירות מערך היסעים בשבתות.

בואו נקרא לילד בשמו: תחבורה ציבורית בשבת, שלפחות 70% מהישראלים חושבים שהיא צריכה לפעול בכל רחבי ישראל, ולא רק בשבתות, אלא גם בחגים.

הרבה אנשים זקוקים לתחבורה במחיר שפוי בשבת וחג, גם כדי להגיע מחוץ ל"מדינת תל אביב", כמו שאוהבים לקרוא לה, ולכן שיתוף פעולה בין הרשויות הוא חיוני (רמת גן, למה את לא בפנים??). בכל מקרה, בשלב ראשון, השירות יופעל רק בתחומי תל אביב.

ומה מחוץ לגוש דן? ובכן, אין על מה לדבר על זה בכלל כרגע. תסתדרו לבד.

השירות יהיה זמין עוד השנה. למעשה, כבר בסוף נובמבר. איזה Shock והלם – התרגלנו לזה שבישראל כל דבר לוקח שנים, אם בכלל הוא קורה, והנה, רשות מקומית מרימה פרויקט כזה בכלום זמן.

השירות יורכב משבעה קווים והוא יהיה ללא תשלום. אפשר יהיה להתעדכן בזמן אמת על הקווים באמצעות אפליקציה.

עיריית תל אביב-יפו מנסה לעודד בשנים האחרונות את תושבי העיר לוותר על רכב במספר דרכים. במקביל, העירייה מתחילה להקשיח את מדיניות החנייה בעיר, לשמחת חלק מהתושבים, ולזעמם של אחרים.

אז ברור – תחבורה ציבורית בשבת בגוש דן תסייע לאנשים שאין להם רכב – בין אם בחרו בכך, ובין אם נבצר מהם, למשל מסיבות כלכליות. וכמובן שהיא תסייע לבני נוער, סטודנטים וכו'.

אבל בואו ניקח את זה עוד צעד קדימה, לפחות במחשבה. אם יש לכם רכב, ואתם גרים לא משנה איפה, האם תחבורה ציבורית סבירה בשבתות וחגים היתה גורמת לכם לוותר עליו? אולי לפחות לוותר על רכב אחד מתוך שניים שאתם מחזיקים במשפחה?

וכיצד הייתם נוהגים עם הרכב שלכם אם היתה בישראל תחבורה ציבורית טובה בכל ימות השנה, כזו שהיתה מאפשרת לכם להגיע גם לעבודה בנוחות ובמהירות?

בעוד כשנתיים צפוי להתחיל לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. אבל גם אם הקו האדום יהיה מעולה ומדהים במהלך חמישה וחצי ימים בשבוע, כדי לתת פיתרון אמיתי ולהוריד עומס מהכבישים – תחבורה ציבורית צריכה לפעול שבעה ימים בשבוע.


0.2%

זה השיעור בו ירד מדד המחירים לצרכן בישראל בספטמבר. המדד מייצג את האינפלציה – שיעור עליית מחירים לאורך זמן, כהגדרתה הכלכלית.

הנתון של ספטמבר הביא את קצב האינפלציה של השנה האחרונה ל-0.3% בלבד. בבנק ישראל צופים שהאינפלציה תוסיף להיות נמוכה בחודשים הקרובים, בעיקר בגלל שהשקל שלנו חזק מול הדולר, האירו, ובאופן כללי מול כל סל המטבעות. ישראל לא חריגה בנוף, ובכל מדינות העולם המפותחות אין כמעט אינפלציה, או שהיא שלילית.

עכשיו, בואו נשים את הנתונים היבשים בצד, ונחזור לחיים עצמם. מה אתם מרגישים ומרגישות -שהחיים בישראל עולים לכם פחות או יותר אותו דבר (כפי שמרמז המדד), או ממשיכים להתייקר בזחילה איטית אבל בטוחה?

כי, למשל, פירות וירקות התייקרו בספטמבר בכ-4.5%, בהמשך להתייקרות של כ-4% באוגוסט. פירות וירקות הם הוצאה משמעותית בכל בית בישראל. (הם מהווים 31% ממשקל המדד).

עוד מגלים נתוני המדד האחרון שגם שירותי החינוך בארץ התייקרו בספטמבר בכ-2% (תשלומי הורים לבית הספר, מישהו?), ולא נשכח את סעיף הדיור, שעלה ב-0.2% ועולה כבר מספר חודשים ברציפות. הסעיף הזה משקף בעיקר עלייה בשכר הדירה בישראל. מחירי הדירות שגם הם ממשיכים לטפס – לא נכללים במדד.

נו, אז מה בכל זאת ירד ומשך את מדד ספטמבר למטה? בין היתר מחירי הלחם, הדגנים ומוצרי בצק (אבל רק באחרונה קראנו שמחירי דגני הבוקר והאורז עלו, לא?). בוודאי תשמחו לקרוא גם שסעיף התרבות והבידור במדד ירד ב-2.8%.

אפשר להמשיך לחפור עוד ועוד במדד. אולי נסו לתרגם אותו לחיים עצמם שלכם, ואז להחליט אם ההוצאות עומדות במקום, זוחלות למטה או למעלה.

אנחנו רק נגיד בזהירות שיש כמה וכמה אנשים בישראל – כולל כלכלנים ומנהלי השקעות בכירים – שחושבים שמדד המחירים לצרכן הוא בלוף במקרה הגרוע, או מתקשה לשקף נאמנה את המציאות במקרה הסלחני יותר.

איפה הבעיה? בדרך בה מבוצעת המדידה? אולי במשקלות המדד? למשל, סעיף הדיור מהווה 24% מכלל המדד. אם יש לכם משכנתה או שאתם משלמים שכר דירה, האם המספר הזה מסתדר? שירותי בריאות מהווים 5.7% מהמדד – האמנם זה כך אצלכם? (קחו בחשבון את כל ביטוחי הבריאות שיש לכם, תרופות, תוספי תזונה, ביקורים אצל רופאים ומטפלים מכל הסוגים, לכל המשפחה…).

אם אתם רוצים ורוצות לקרוא עוד קצת, הנה כתבה מעניינת, ולפעמים גם משעשעת ב"כלכליסט" על איך מחשבים את המדד > כאן

2

בקרוב תצטרכו להמתין רק שבועיים כדי לקבל את המוצרים שקניתם באתר אלי אקספרס הסיני. זה קיצור משמעותי של זמן המשלוח, שעומד כיום על חודש, ולפעמים אפילו יותר.

מה שיכנע את הסינים להשקיע בלוגיסטיקה טובה יותר לישראל?

עיתון "כלכליסט", שדיווח ראשון על הקיצור המשמעותי, כתב שבאלי אקספרס טוענים שאין קשר לכך שאמזון האמריקאית עושה את צעדיה הראשונים בישראל.

אז מה כן? באלי אקספרס אמרו לכלכליסט שזה בגלל שישראל היא אחת המדינות הכי פעילות באתר, ולמעשה, אחד מעשרת השווקים המובילים בהזמנות באתר.

למשל, "יום הרווקים הסיני" – חג הקניות באתר אלי אקספרס, שחל ב-11 בנובמבר בכל שנה (בסמוך ל"בלק פריידי" האמריקאי). בנובמבר האחרון, היקף ההזמנות של ישראלים באתר אלי היה הרביעי בגודלו, לאחר רוסיה, ספרד וארה"ב. וואו!

למה אנחנו קונים כל כך הרבה אונליין – גם באלי אקספרס, גם באמזון ואיפה שרק אפשר? גם כי התמכרנו לקניות באונליין, וגם כי י-ק-ר לנו בישראל. לחם וירקות אי אפשר להזמין מחו"ל (חבל…), אבל מה שכן אפשר, אנחנו שם ובענק.

אבל, רגע. לפני שאתם הולכים לבדוק את האתר של אלי, אנחנו מרגישים גם צורך קטן לכתוב שכדאי לקנות את מה שצריך ואולי חסר, ופחות לקנות בגלל שזה זול וזמין. זה טוב לארנק וגם לכדור הארץ. וגם, השקעה בחפצים לא תניב לכם ריבית-דריבית, אבל השקעה של כסף – כנראה שכן (נו, בכל זאת, אנחנו בית השקעות…).

אז כמו שאמרו הגשש החיוור: חיסכו ואימצו.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.