מרץ 2018

 

"טוטו, אני חושבת שאנחנו כבר לא בקנזס", אומרת דורותי לכלב שלה, במשפט המוכר מהספר והסרט "הקוסם בארץ עוץ".

ובאמת, גם בכל מה שקשור לשוקי המניות ואיגרות החוב, אין ספק שאנחנו כבר לא בקנזס.

אם בשנתיים האחרונות התרגלנו לשוקי מניות עולים ועולים, כמעט ללא עצבנות ותנודתיות, אז הגיע חודש פברואר שהזכיר לנו שדברים השתנו: בורסות יכולות גם לרדת באלימות, ואיגרות חוב יכולות לגרור אותנו להפסדים כספיים משמעותיים אפילו תוך ימים ספורים.

אז מה השתנה? הרבה דברים

אבל קודם כל, נכיר את ג'רום פאואל, הנגיד החדש של הבנק המרכזי בארה"ב, הוא הוא ה-Fed.

פאואל נכנס לתפקידו ממש לאחרונה, וכמו כל "פד", גם לו יש השפעה מכרעת על כל שוקי ההון בכל העולם. מספיק שהוא רומז באופן רך או קצת יותר מכך על מה שיקרה לשיעור הריבית בארה"ב, והשווקים – מניות ואיגרות חוב – מגיבים.

באחד הימים האחרונים של פברואר פאואל נשא את הנאום הראשון שלו בפני הקונגרס האמריקאי.

שאלנו את רפי גוזלן, הכלכלן הראשי שלנו ב-IBI, מה בדיוק הוא אמר שם ומה הוא חידש.

"מה שפאואל עשה בנאום הזה זה בעצם להכין את שוקי ההון לריבית גבוהה יותר מזו שהם העריכו עד כה". הדברים שלו לא הותירו את השווקים אדישים, ובאמת ראינו את שוקי המניות יורדים באותו יום של הנאום וראינו גם את התשואות של איגרות החוב האמריקאיות עולות.

אבל רפי, "השוק" כבר הפנים שהריבית בארה"ב תעלה, אז מה חדש?

נכון. אין חידוש בתיאור החיובי של  פאואל את מצב המשק האמריקאי, אבל מה שכן חדש זה הטון שלו שנלווה לדברים. הוא שידר ביטחון בכך שהבנק המרכזי ישיג את מה שהוא מכוון אליו, ולכן מיד עלתה בשוק ההסתברות לשלוש העלאות ריבית עוד ב-2018 ואולי אף לארבע, ומעבר לכך העלאה נוספת ב-2019.

אז בוא נדבר רגע על למה הריבית עולה ומה השתנה. למה באמת אנחנו כבר לא בקנזס...

כי ברוב המדינות המובילות יש צמיחה כלכלית. אף אחד מהן כבר לא שרויה במשבר. הצמיחה מביאה לשיפור בשוקי העבודה ולעלייה במחירי הסחורות, שיחד מובילות לעלייה באינפלציה. זה משנה את כל התמונה ומוציא את שוקי המניות מאזור הנוחות בו הם שייטו להם בנועם עד עכשיו.

עכשיו, נכון שבארה"ב כבר אין מיתון הרבה זמן, אבל מה שהשתנה זה שעכשיו, הצמיחה בה מסונכרנת עם צמיחה בכל העולם כמעט. ההאטה שהיתה בשווקים המתעוררים התפוגגה, גם ההאטה בסין כבר לא איתנו, וגם מחירי הסחורות עולים.

ארה"ב הגיעה בינתיים גם למצב של שוק עבודה מצוין ולאחרונה אושרה בה גם רפורמת מס. מכל זה ברור שסביבת ריבית אפסית כבר לא מתאימה. תהליך העלאת הריבית לרמה נורמלית ילווה אותנו בשנה-שנתיים הבאות.

מה אפשר לומר על הירידות החדות שראינו בשווקים בינואר האחרון?

שהן היו מעין צלצול שמעביר אותנו לשלב אחר.

העלייה באינפלציה ובריבית תגרור את השווקים להרבה יותר עצבנות ותנודתיות, כי היא מחזירה אותנו למצב של התנהלות כלכלית רגילה יותר.

אז זהו? הסתיימו העליות בשווקים?

זה לא אומר שמעכשיו יהיו תשואות שליליות במניות, אבל הן כנראה כן יהיו יותר נמוכות מאלו שהתרגלנו אליהן בשנים האחרונות, ותתלווה אליהן יותר תנודתיות. לשוקי המניות אין יותר את הרוח הגבית משוק איגרות החוב, שהתאפיין בתשואות נמוכות מאוד בשנים האחרונות.

למעלה: רפי גוזלן בביזפורטל TV

ואיפה ישראל בתוך כל הדבר הזה?

המצב בישראל מזכיר את מה שקורה בארה"ב: צמיחה עם שוק עבודה חזק (בתעסוקה מלאה, כמו שכלכלנים אוהבים להגיד). זה מחדד את הפער בין הריבית שעולה בארה"ב לריבית האפסית בישראל.

אז איפה החלק החסר בפאזל?

החלק החסר הוא האינפלציה. בישראל היא עדיין נמוכה, 0.4% בלבד ב-2017, כי היא משקפת את תהליך הירידה ביוקר המחייה, שנתמך גם בהתחזקות השקל בשנים האחרונות, שעזרה להוזיל מוצרים מיובאים.

אבל, יש שני גורמים עיקריים שצפויים לשנות את התמונה:

הראשון, עליית שכר בכל המשק בגלל עליית שכר המינימום. זה הופך לאפקטיבי יותר כשהמשק נמצא באבטלה נמוכה.

השני, השקל כבר התייצב באופן יחסי מול סל המטבעות, הוא כבר לא מתחזק.

אז שני אלה צפויים להוביל את האינפלציה בישראל לרמה של 1%-1.5%, כמו בארה"ב.

וכשיש אינפלציה אנחנו כבר יודעים מה קורה – הריבית עולה. זה צפוי לקרות בישראל כבר לקראת סוף 2018 או תחילת 2019.

אם מעניין אתכם ואתכן לשמוע עוד את רפי גוזלן, אז אנחנו מעלים כמעט בכל שבוע סירטון עם ניתוח קצר של כל מה שמעניין לדעת, גם בפייסבוק וגם בטוויטר. איפה נוח לכם יותר?

הפייסבוק של IBI > כאן

IBI בטוויטר > כאן

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.