מאי 2020

אלה אלקלעי, סמנכ”לית פיתוח עסקי ב-IBI בית השקעות ויו”ר שדולת הנשים

הקורונה היא דרמה בממדים היסטוריים היות שמרבית המדינות בעולם הודיעו כי בכוונתם להזרים משאבים חסרי תקדים למשקיהן על מנת למנוע משבר כלכלי. כשבאות ללמוד מההיסטוריה חשוב לשים דגש על שני היבטים: 1) יש עבודה רבה במחלקות להיסטוריה היות שהאינטרפרטציה של האירועים רחוקה מלהיות אחידה ויש הרבה מה ללמוד מהגישות השונות. 2) ההיסטוריה מאפשרת לנו לפעמים לראות ולהבין איך ולמה אותו האירוע במקומות שונים הוביל לתוצאה שונה. לאן יזרום הכסף יקבע האם בעקבות הקורנה נחווה bust או boom במובנים שונים ומשמעותיים כפי שניתן ללמוד מההיסטוריה.

משבר מלחמת העולם השנייה וה- Baby Boom זו דוגמא טובה לאינטרפרטציה שונה

יש החוזים שסגר של חודש, חודשיים או שלושה יביאו לקורונה בום קרי, לגידול דרמטי בילודה. יש שחוזות שהתוצאה תהיה הפוכה המגפה והסגר יביאו לגידול דרמטי בגירושים? כמובן שאנחנו עשויים לגלות שלצערם הרב של הנולדים והנולדות שתי התופעות מתרחשות במשולב.

המונח Baby Boom מתייחס לגל הילודה ששטף את העולם אבל בעיקר את ארה”ב בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנים 1946-1964 קצב הילודה קפץ בחדות עד שבמהלך שנות השישים הוא ירד לרמות המקובלות כיום, במרבית המדינות המערביות.

בדברי ימי העולם הבום מיוחס לתגובת החילים ונשותיהם לחזרה הביתה ולתגובה האנושית לטראומה של אובדן חיים במלחמה. זה אכן הסבר אפשרי ומקובל אבל יש גם הסבר אחר. בדברי ימי הפמיניזם (בפשטנות) הגל הזה מיוחס לצורך לייצר מהר מקומות עבודה לחיילים שחזרו הביתה לאחר שנים של שרות צבאי. המהלך המהיר ביותר היה להחזיר את הנשים הביתה ולפנות, את המשרות שהן מילאו בהעדר גברים, לשבים. כולנו מכירים את מסע הפרופגנדה ששטף את המדיה האמריקאית בשנות החמישים ושכנע את בנות הדור בחלום האמריקאי של בית בפרברים עם 3 ילדים, כלב וגינה מטופחת להפליא. הפמיניזם לא טוען שהייתה חבורה של גברים שישבה ותכננה איך להחזיר את העולם למסלול פטרנליסטי הוא טוען שהייתה חשיבת מנהרה (צריך לייצר משרות לגברים השבים) ולכן הייתה החמצה.  כשיש עדר ויש שביל גם כשהעדר התפזר והחל ללכת בשביל חדש, הרועה הוותיק והזקן לא בודק דרך חלופית גם אם היא טובה יותר אלא מכנס את העדר לשביל המוכר. המשבר של מלחמת העולם השנייה יכול היה להוות מקפצה אדירה לשוויון רק שבמקום לעקוב אחרי המשכוכית הוא תועל להגברת הילודה וכיבוש נוסף של הדרך השחוקה והמוכרת. הקורונה שבה ופיזרה את העדר ונתנה לנו בכך הזדמנות לכבוש את השביל לשיפור השוויון.

התגובה למגפה השחורה היא דוגמא טובה לתוצאה שונה באזורים שונים

וירוס הקורונה התפשט בעולם והוגדר כמגפה אבל למזלנו ולשמחתנו הוא רחוק מאוד מהקדחת הספרדית ובוודאי מהדבר והאבעבועות השחורות שהכחידו כ – 50% מאוכלוסיית אירופה באותה תקופה. בכל זאת יש לקחים להפיק מהתקופה השחורה הזו. במספר מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מודגש ההבדל בין הצעדים שננקטו במערב אירופה בשיקום מהמגפה השחורה לבין הצעדים שננקטו במזרח אירופה והשפעתם על ההתפתחות של האזורים הללו במהלך מאות שנים אחר כך. במערב אירופה המשבר והמחסור העצום בידיים עובדות היווה מנוף לצמצום הפערים החברתיים – שכר העבודה גדל והבעלות הריכוזית על קרקעות ואמצעי הייצור קטנה. במזרח אירופה הפיאודליים הכריחו את האריסים להמשיך לעבוד בתנאי עבדות ושימרו את עוצמתם היחסית.

 קורונה Boom or Bust

וירוס הקורונה על תחושת החנק שהוא יוצר נותן לנו הזדמנות לשינוי בדומה למלחמות ומגפות העבר. כותרות העיתונים מספרות לנו על תקציבי ענק העומדים להיות מושקעים בשיקום. במדינה כמו בעסק אלו שישקיעו את המשאבים נכון עשויות לקטוף את הפרות במהלך העשורים הקרובים בעוד אלו שלא ישקעו בחובות וישלמו את המחיר. כפי שקרה בהיסטוריה משברים משפיעים הן על חיי המשפחה שלנו והן על המבנים הכלכליים חברתיים בהתאם לשביל שנבחר להתקדם בו, ולערוצים בהם ננתב את המשאבים הרבים שאנו עומדות להשקיע ביציאה מהמשבר.

לכאורה וירוס שמעורר בנו פחד מוות עשוי לעורר בנו תאווה לחיים חדשים כמו שסגר בדירה של 2-4 חדרים בגוש דן עשוי לעורר בנו רתיעה מצפיפות וריבוי נפשות במשפחה. אם ניתן ללמוד מניסיון העבר הרי שמה שיקבע את המגמה תהיה ההכוונה של המדינה. ברצותה נשים מגויסות, ויכולות למלא כל משרה שגבר מגויס מילא לפני המלחמה. ברצותה נשים מגויסות ללדת ילדים ולהרחיב את המשפחה. תמיכה נרחבת במשפחות מרובות ילדים תורמות לשיעורן של משפחות כאלו באוכלוסייה בעוד שתמיכה בדיור בר השגה ובשוק שכירות נח, ממוסד ומסובסד מאפשר יותר גמישות במערכות היחסים ויותר גמישות ביציאה לעבודה.

הטכנולוגיה משנה במהירות את העולם בו אנו חיות – אפשר לעבוד מהבית, אפשר לקנות כל דבר מכל מקום. עסק קטן במצפה רמון או בצפת יכול למכור את שרותיו בתל אביב או ב- NY כשהטכנולוגיה כפי שנוכחנו כולנו בחודשים האחרונים מאפשרת לתת את אותה רמת שרות ואותה מקצוענות מכל מקום בכל זמן במחיר אפשרי. המדינה יכולה לבחור להשקיע בתשתיות אינטרנט מהיר ונגישות טכנולוגית גבוהה בכל מקום או לא כפי שראינו בעשור האחרון. המדינה יכולה להחליט לתמוך במאות עסקים קטנים בצפת, שדרות ועמק המעיינות או במעט עסקים גדולים. הבחירה הזו ובעיקר היישום שלה תקבע איך נחיה כאן בעשורים הקרובים. האם שיעור האבטלה יגדל, האם נשים תשבנה בבית ותגדלנה ילדים, האם נשקיע בתשתיות הנכונות שיאפשרו פיתוח, צמיחה והחזר חובות או שנתמיד במסלול המוכר שמבטיח גידול בפערים החברתיים והפחתה בשירותים החברתיים שהמדינה מספקת. כנשים האינטרסים שלנו ברורים, הם לא שונים מאלו של הגברים. תמיכה במשקי בית שלא יקרסו אל מתחת לקו העוני, תמיכה בעסקים זעירים וקטנים שיצאו מהמשבר מחוזקים, תמיכה במודלים חדשים של השקעות אימפקט שיספקו לנו יותר שירותים חברתיים ופרנסה ראויה לעוסקות בהן – יותר חינוך, יותר בריאות, יותר הגנה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהצוות שמנתב את העדר קובע את השבילים שנבחר. אם הצוות הזה לא יהיה מגוון ופתוח להזדמנויות חדשות נחזור לשביל השחוק שמוביל לאחו שהעשב בו כבר מזמן נגמר.

בנימה אישית לקוראות גלובס אצטט את שריל סנדברג, מפייסבוק שאמרה “אם את רוצה להיות חלק מהדיון את צריכה לשבת ליד השולחן”. יציאה ממשבר זה זמן מצוין להצטרף לשיחה ולעזור בניתובה למקומות טובים יותר.

הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.