חסכון פנסיוני לעצמאים - עכשיו זה קורה!

רותם זיידל (עו”ד), IBI גמל והשתלמות

בדצמבר 2016 אישרה מליאת הכנסת את חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו-2018, שכלל תפנית משמעותית ביחס של המדינה לרשת הביטחון של עצמאים ועצמאיות במצבי אבטלה ופרישה.

(מעתה, נכתוב כאן “עצמאים” בזכר, אבל אנחנו בהחלט כותבים גם לעצמאיות…)

תפנית זו מתקנת עיוות היסטורי. לפי פרק בחוק זה, העוסק ב”סיוע וחסכון לעצמאיים”, ישונו שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים ובנוסף נקבע גם חידוש אמיתי: חובת חסכון פנסיוני לעצמאים תוך יצירת מנגנון משיכה למצבי אבטלה והגדלת הטבות המס לחיסכון.

למה מדובר בתיקון של עיוות היסטורי?

כי מעתה קיימת חובת חסכון לפנסיה גם לשכירים וגם לעצמאים.

בשנת 2008, עם פרסום “צו פנסיה חובה”, חויבו מעסיקים בישראל להפריש באופן ישיר ושוטף חלק משכרם של העובדים לטובת ביטוח פנסיוני. ההנחה שעמדה בבסיס צו זה היא שהציבור הרחב “סובל” מהטיה קוגניטיבית (דוגמת העדפת ההווה) שמקשה עליו לתכנון את העתיד בצורה ראויה.

בהתחשב בעובדה ששכירים ועצמאים “סובלים” מאותן הטיות,  זה היה תמוה שפנסיית חובה פסחה על עצמאים.

חסכון פנסיוני לעצמאים – איך זה יעבוד?

חובת ההפקדה הקבועה בהצעת החוק מבוססת על מדרג בשיעורי ההפקדה:

כשם ששכירים (ולמעשה – מעסיקיהם) אינם מחויבים להפקיד בגין סכומים העולים על השכר הממוצע במשק, כך גם חובת ההפקדה החלה על עצמאיים תיעצר בשכר בגובה השכר הממוצע במשק.

כולם חייבים, אבל יש חריגים

הקבוצות הבאות מקרב אוכלוסיית העצמאים לא יהיו חייבות בהפקדה לביטוח פנסיוני:

עצמאי שטרם מלאו לו 21 שנים

עצמאי שהגיע לגיל 60

עצמאי במחצית השנה הראשונה לפעילות עסקו

עצמאי שביום תחילת החוק מלאו לו 55 שנים

אני נוהג להפקיד בסוף שנה – האם זה יצטרך להשתנות?

החוק קובע כי ההפקדה לחסכון פנסיוני תתבצע עד תום שנת המס שבעדה היא נעשית- כלומר: החוק מכירה בנוהג של עצמאים להפקיד בשנות המס.

אם תשאלו אותנו – חובה חדשה מזמינה אימוץ של מנהגים חדשים. אתם כבר יודעים שאתם חייבים להפקיד כ-8.5% מהשכר הממוצע במשק? הפקידו באופן שוטף במהלך השנה, והפחיתו את הלחץ מחודש דצמבר העמוס דיו -בדוחות, חישובים, טיפול במלאים וכיו”ב.

מנגנון סיוע במצבי אבטלה

על-פי הצעת החוק, שליש מהסכומים שיפקיד עמית עצמאי או סך של 12,230 ₪ (בשנה), לפי הנמוך, יסווגו/”יצבעו” כרכיב חיסכון לאבטלה.

עצמאי אשר יבקש למשוך כספים שהופקדו לרכיב האבטלה יוכל לבחור במשיכת כספים אלה תוך תשלום המס החל בגינם או לשמור את הפטור ממס ולמשוך כסף זה כקצבה בגיל פרישה, או לנצל פטור ממס עד התקרה הקבועה בהצעת החוק, כבר בעת משיכת הכספים מרכיב האבטלה.

החלטתי לא להפקיד – מה הסיכון?

בהצעת החוק נקבעו מנגנונים מתמרצים לישום החוק (גזר), ובצדם נקבעו גם סנקציות בהעדר יישום (מקל).

המקל – עצמאי שלא יישם את החוק, עלול לשאת בקנס בגובה 500 שקלים.

הגזר – על מנת לעודד הפקדות, הצעת החוק מגדילה את הטבת המס לזיכוי בעת הפקדה לפנסיה בשיעור של 0.5% (ככל שלא נוצלה הטבת המס לרכישת כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה).

בנוסף, בהפקדה לקרן השתלמות לעצמאים נקבע כי עצמאי יהיה זכאי להטבת מס בגין הפקדה לקרן השתלמות עד לתקרת הפקדה בסכום השווה ל-4.5% מהכנסתו, מהשקל הראשון.

כלומר, עד התיקון, הסכומים הראשונים שהופקדו לקרן השתלמות – עד לסכום השווה ל-2.5% מההכנסה הקובעת –  לא הוכרו כהוצאה מוכרת. התיקון מסיר את דרישת ההפקדה המינימלית ומכיר בסכומים המופקדים לקרן השתלמות כהוצאה מוכרת, החל מהסכום הראשון שמופקד ועד לתקרת ההפקדה.

מה אנחנו חושבים על זה?

אם לא היה ברור מהפתיח לכתבה, אנחנו חושבים שיצירת תוכנית פנסיית חובה לעצמאים עבור תקופת היציאה לגמלאות ובמצבי אבטלה היא דבר חיובי ובסך הכול מדובר ברפורמה מבורכת.

יחד עם זאת, אנחנו חושבים שראוי היה לחייב בחקיקה חובת בחינה של החוק על-ידי שר האוצר לאחר תקופת ישום מוגדרת. למשל, ראוי לבחון באופן תקופתי כי קיים יחס סביר בין רמת ההשתכרות בתקופת התעסוקה מול רמת ההשתכרות בתקופה הפרישה (מה שמכונה ‘שיעור תחלופה’). לרוב רואים ב-70% כשיעור תחלופה סביר. יחס גבוה מדי עלול ליצור מעמסה בלתי רצויה ויחס נמוך מדי יצור מצב בו לאחר פרישה לא יהיה לחוסך/ת מספיק כסף.

בנוסף, אנחנו חושבים שראוי היה שהקנס שיושת על מפרי החוק לא ישמש כצעד עונשי גרידא, אלא יהווה באופן מוגדר תחליף להפקדה שאמור היה העצמאי לבצע בעצמו.

כך או כך, נמשיך לעקוב עבורכם/ן אחרי חידושים בתחום פנסיה לעצמאים.