שירלי יום-טוב

שירלי יום-טוב

פברואר 2020

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

 

 23% – התשואה הממוצעת של קופות גמל וקרנות השתלמות מנייתיות ב-2019

התשואה הזו גבוהה בהרבה מהתשואה הממוצעת של המסלולים הכלליים – 12%.

טוב, כמובן שזה הממוצע, וחברות שונות השיגו תשואות שונות – מי יותר ומי פחות – אבל בכל זאת, אפשר לקחת משהו מהמספר הזה ולהתעכב עליו שני רגעים.

אז קודם כול, הסבר קצר על מה זה אומר מסלול מנייתי מול מסלול כללי. אם יש לכם קופת גמל במסלול מנייתי, זה אומר שהכסף הצבור בה מושקע במניות, בארץ ובחו”ל. ואם יש לכם קופת גמל במסלול כללי, רק חלק מהכסף בה מושקע במניות. בשנים האחרונות שיעור המניות במסלולים הכלליים עומד על 30%-40%.

איך יודעים באיזה מסלול אתם? פותחים מידי פעם את המעטפות או המיילים שמגיעים מהחברה שמנהלת עבורכם את הכסף…

לידע כללי – רוב הכסף בגמל והשתלמות מנוהל במסלולים כלליים.

אוקיי, זה די ברור ש-2019 היתה פנטסטית בשוקי המניות, אז מסלול שהוא 100% מניות עשה טוב יותר ממסלול שיש בו פחות מניות. הגיוני.

העניין הוא שגם אם תבדקו את התשואות המצטברות של המסלולים המנייתיים לאורך זמן – עשור ואפילו יותר – המסלול המנייתי ינצח.

ההסבר לכך הוא שבטווחי זמן ארוכים, קשה להביס את התשואות שמניבים שוקי המניות. הנושא הזה נבדק שוב ושוב ושוב.

הנה, תראו למשל פה למטה את התרשים המרתק הזה שרץ בטוויטר בזמן האחרון.

מה יש בו? מבט על שוק המניות האמריקאי בכל שנה מאז 1872. אפשר בקלות לראות שיש יותר שנים בהן השוק עלה מאשר ירד, וגם את גובה העלייה/ירידה.

 

 

ויש גם את התרשים הזה, שמראה את התשואה המצטברת, כול פעם בטווח זמן אחר. אם תלכו לאתר בו מצאנו את זה, תראו שזה מוצג שם יפה וחי > כאן

מקור: Visual Capitalist

 

כלל אצבע אומר שככל שטווח ההשקעה שלכם ארוך, הגיוני להשקיע חלק הולך וגדל מהכסף במניות. כגודל הסיכון – גודל הסיכוי. גם משרד האוצר חושב ככה, והוא קבע כבר לפני מספר שנים את “המודל הצ’יליאני” לניהול כספי הפנסיה שלנו. זה אומר חשיפה ליותר סיכון עבור חוסכים צעירים, ופחות למבוגרים.

אבל, וזה אבל גדול – זה לא אומר שקיים כלל גורף לפיו החסכונות שלכם לטווח ארוך צריכים להיות מושקעים במניות. צריך תמיד לזכור שהחיסכון הפנסיוני שלנו הוא החיסכון הכי גדול ומשמעותי של רובנו, ולכן צריך לתת לו את תשומת הלב הראויה. אז אנחנו תמיד ממליצים להתייעץ עם משווק או יועץ פנסיוני מורשה, שאפשר לסמוך עליו.

 

3.3% – שיעור הצמיחה של ישראל ב-2019 לעומת השנה הקודמת

אבסולוטית זה נתון לא רע בכלל. כלכלת ארה”ב, למשל, צומחת בקצב שנתי של כ-2%, ואילו סין רשמה צמיחה גבוהה בהרבה – 6.6% אבל בשבילם זה שפל של 28 שנה.

אז למרות שאנחנו במצב לא רע, יש כמה דברים שצריך לדבר עליהם, בכל זאת.

הדבר הראשון ששווה קצת תשומת לב הוא שקצב הצמיחה יפה למדי, אבל אנחנו במגמה של התמתנות זוחלת כבר מספר שנים. ב-2018 קצב הצמיחה עמד על 3.4%, ב-2017 – 3.6% וב-2016 – 4%.

עוד שווה להיזכר שבמונחי צמיחה לנפש, אנחנו לא כאלה מזהירים. אוכלוסיית ישראל צומחת בקצב מסחרר שאין לו תחרות בעולם המפותח – 2% בשנה. זה אומר שגם הצמיחה צריכה להיות לפחות 2% בשנה, כך שתכלס, הצמיחה לנפש ב-2019 עומדת על 1.3%. הממוצע במדינות ה-OECD הוא 1.1%.

ועוד משהו. עלייה של 11.3% נרשמה בהוצאה הפרטית לנפש על רכישת… מכוניות! במדינה בה אין תחבורה ציבורית ראויה וגם לא תהיה בשנים הקרובות, ככה זה נראה – לרובנו אין ממש ברירה אחרת מלבד להסתמך על רכב פרטי יקר (וגם מזהם).

 

4.6 – הציון שישראל קיבלה מה-OECD על איזון בית-עבודה

הציון הזה הוא מתוך 10, אז בשתי מילים: לא משהו.

הגענו למקום ה-35 מתוך 40 מדינות. הציון שלנו דומה לציון של יפן ודרום קוריאה. ביפן יש אנשים שמתים מעבודה, וגם קוריאה זה לא בדיוק מקום מאוזן בהיבט הזה.

מה אתם מרגישים – מרוצים מהזמן שיש לכם לעצמכם ולאהובים עליכם?

התחושה הזו היא מאוד סובייקטיבית, אבל ל-OECD יש מדדים מאוד מדויקים לעניין הזה של איזון בית-עבודה. למשל, המספר הממוצע של שעות העבודה השבועיות שלנו, שעומד בישראל על 40.6 שעות. זה אומר קצת יותר משמונה שעות בכל יום.

זה כמובן נתון ממוצע הכולל את כל סוגי המשרות. עובדים במשרה מלאה בישראל עובדים 44 שעות בשבוע בממוצע, או כמעט תשע שעות ביום. ויש גם את הפקקים. אפשר להצמיד את הזמן שעומדים בהם לספירה של שעות העבודה.

אם ניתלה באילנות גבוהים, אז כבר כתבנו כאן פעם על שבוע העבודה בהולנד, זוכרים? 29.3 שעות בלבד בשבוע, מה ששם אותה במקום הראשון במדד איזון עבודה-בית.

גם כתבנו כאן על זה שהעובדה שאנחנו נמצאים יותר שעות בעבודה, זה ממש לא הופך אותנו ליעילים. למעשה, היעילות של העובד והעובדת הישראליים נמוכה מאוד באופן יחסי. אאוץ’.

עוד משהו מעניין בנושא הזה: ארגון הבריאות העולמי קבע במאי האחרון ששחיקה מעבודה היא מצב רפואי לכל דבר. הוא גם קבע קריטריונים לאיבחון, ביניהם תחושה מתמשכת של חוסר אנרגיה וירידה במיומנויות בעבודה.

למה זה חשוב גם לאירגונים? כי עובדים ועובדות נינוחים ומאוזנים הם עובדים טובים יותר. יש גם מחקרים על זה, כמובן, אבל נראה שזה די אינטואיטיבי להבין למה.

למחקר של ה-OECD > כאן

 

8% – שיעור העלייה הצפויה בשוק המניות ב-2020

או שאולי שוק המניות יעלה בעצם ב-12% או 5% או…

טוב, אנחנו מקווים שהמסר ברור – שימו בערבון ממש מוגבל כל תחזית לשיעור העלייה או הירידה של שוק המניות, בכול זמן נתון.

אף אחד ביקום כולו לא יכול לדעת את זה, גם אם הוא יבנה מודל על-חלל שיביא בחשבון את כל המשתנים הכלכליים הקיימים. ולראייה, קיבלנו את וירוס הקורונה, שעוד לא ברור אם יהיו לו השלכות כלכליות מהותיות.

גם אם היה אפשר לדעת את כל המשתנים הכלכליים, שוק המניות מונע על ידי פסיכולוגיה ורגשות לא פחות מאשר שהוא מונע על ידי משתנים כלכליים. ככה זה – השוק משקף אותנו – בני אנוש, וכולנו אמוציונליים לא פחות מאשר שאנחנו רציונליים (אפילו יותר, ככה אומרים החוקרים).

למה חשוב לנו לכתוב את זה? כי בכול סוף שנה העיתונות הכלכלית מעודדת את “מצעד האיוולת”, בו בתי השקעות צריכים לנקוב במספר בו השוק יעלה או ירד בשנה הבאה. בעוונותינו, גם אנחנו כאן ב-IBI משתתפים בזה לפעמים, כי גם לנו קשה לוותר על הניראות בתקשורת הכלכלית.

אז מה כן כדאי לדעת על 2020?

הנה, הכנו על זה סירטון של כמה דקות, עם צביקה שלזינגר, מנהל המחלקה הבינלאומית ב-IBI ניהול תיקים.

הסירטון צולם לפני ההחמרה בהתפרצות וירוס הקורונה. אפשר לקרוא מה דעתנו על כך > כאן 

הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.