יוני 2020

הלית ימאל, אנליסטית ב-IBI ניהול תיקים

 

באווירת סוף משבר, עם קמצוץ דאגה

בשבועות האחרונים, עושה רושם שהעולם המערבי שרוי בתהליך חזרה לשגרה. אמנם מדינות שונות ברחבי העולם נבדלות זו מזו בצעדי ההגבלה השונים, ובאופי המתווים השונים להתרת המגבלות, אך שווקי המניות הגלובליים, נצבעו ירוק באופן כמעט אחיד.

כפי שכל דבר חדש, שמגיע בפעם השנייה, הופך למוכר ולידוע, קיימת הסברה כי גל שני יביא עמו צעדי הגבלה מתונים יותר מאלו שננקטו בעת פרוץ המגפה, ואולי ממוקדים יותר גיאוגרפית לאזורי מוכי קורונה ולא בפיזור רוחבי כפי שהיה בעבר.

מצד שני, למרות היעלמותה ההדרגתית של הקורונה, או לפחות מגפת הפאניקה שליוותה אותנו בחודשים האחרונים, קיימות תופעות שאולי ימשיכו לאפיין את חיינו גם אחריה. בסקירות הקודמות הצגתי את הענפים השונים ואת אופן השפעתם מהמשבר (לטוב ולרע). אך להבדיל מסקירת חודש אפריל, או מרץ, כעת חברות השוק הישראלי דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון, בסימן פרוץ המגפה, וניתן לבסס את ההנחות על תוצאות בפועל.

תם ונשלם, רבעון ראשון בצל הקורונה

ענף הנדל”ן שזכה למספר הכותרות הרב ביותר לאורך המשבר (ובימים אלה) בשל תמחור חסר משמעותי של מניותיו, מעלה תהיות רבות בקרב משקיעים.

רמת הוודאות כי הפגיעה הקשה ביותר תבוא לידי ביטוי בתחום הנדל”ן המסחרי, הייתה גבוהה. ואכן, חברות המגזר, דיווחו על תוצאות אשר כוללות הקלות משמעותיות לשוכרי הנכסים. ביניהן, ביטול שכר הדירה לחודש אפריל באופן מלא, ותכנית הקלה וסיוע ממועד החזרה לשגרה (הדרגתית) מה-6 למאי, שבאו לידי ביטוי בהפחתות של מאות מיליונים בשווי הנכסים של החברות.

ככל שפרוטפוליו החברה חשוף יותר ומושפע יותר מתחום המסחר, כך ההפחתות היו משמעותיות יותר. מליסרון למשל, שכ-80% מהכנסותיה מיוחסות למגזר המסחר, נסחרת במכפיל 0.86x על ההון, בתשואה שלילית של כ-40% מתחילת השנה. השוק מתמחר פגיעה של מעל שנה בשורת הרווח של החברה, אל מול חודשיים של פגיעה בפדיון החנויות בפועל.

“אקונומיסט”

אז מדוע חברות הענף נסחרות במחירי סוף עונה? משום שאי הוודאות טרם חלפה מהענף. ייתכן ומגמות ה- E-Commerce שזכו לתנופה מהסגר המפתיע שחל כתוצאה מהמשבר, הן “כאן כדי להישאר”. ואולי דווקא, אנשים תמיד יעדיפו בסוף את חווית הקניות בקניון. אך עד שיתבהרו ויתהוו העדפות הצרכנים, מניות הענף ימשיכו לספוג אש.

פעמים רבות, ניתן להסיק על השפעות ענף ספציפי, באמצעות ענפים הקשורים לו. דוגמה לכך היא תחום ה-IT, וחברות הטכנולוגיה הישראליות. אלה, מדווחות על שינוי בשגרת העבודה במרחב הפיסי של משרדי החברות. הם מכנים את זה, “עמדות חמות”. כאשר אותו שולחן עבודה משמש מספר עובדים, באמצעות לוח זמנים משותף של ימים ושעות שונים במהלך השבוע. בין עובד לעובד העמדה עוברת חיטוי, וכל אחד, מגיע עם המחשב הנייד האישי שלו. מה זה אומר בפועל? צמצום שטחי משרד. הרי על 100 עובדים, צריך נניח כ- 50 עמדות עבודה. במטריקס למשל, נכתב בדוח הכספי לרבעון הראשון כי “החברה בוחנת מעבר לעבודה היברידית (שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד) גם בהמשך הדרך, תוך כוונה להביא לצמצום בשטחי הנדל”ן וחסכון בעלויות תפעוליות.”

למטריקס מעל 10,300 עובדים, כ-9,500 עובדים בישראל (מתוכם אגב, כ-50% נשים. בשורה משמחת, אבל זה כבר עניין אחר). גוגל ישראל למשל, שמעסיקה כ-1,000 עובדים בארץ, הודיעה רשמית שלא תחזור לפעול מהמשרדים עד לינואר 2021. הודעה זו הצטרפה להודעותיהן של IBM ואינטל שגם הן טרם חזרו לעבודה מהמשרד.

מגמה של צמצום שטחי המסחר של חברות בקנה מידה כמו מטריקס, או סניפים ישראליים של החברות הגלובליות, עלול להוות בעיה עבור חברות הנדל”ן למשרדים, שנהנות מביקושים גבוהים ועליה מתמדת בשכר הדירה בשנים האחרונות.

חזרו הפקקים, ומה עם הדלק?

אחד הסממנים המשמעותיים לפגיעה בכלכלה העולמית כתוצאה ממשבר הקורונה, הוא מחיר הדלקים בעולם. קריסת מחירי האנרגיה ברחבי העולם, ברבעון הראשון של שנת 2020, הובילה להפסדים כבדים במגזרי הזיקוק של חברות הענף. בחודש אפריל, בשיא הירידות, מחירי הנפט הגיעו לשפל מאז שנת 2002. מחיר חבית נפט מסוג ברנט למשל, הגיעה למחיר של כ-18$ בתחתית, וכעת נסחרת במחיר של כ-37$ לחבית. הצניחה החופשית של מחירי הנפט והדלקים בעולם באה כתוצאה מירידה משמעותית בתנועת כלי הרכב, וכן בביקוש לסחורות על ידי תעשיות שונות וגם כתוצאה מהיצע עודף ומחסור בפועל במקומות אחסון של תוצרי אנרגיה.

מי שרגיל להתחיל את הבוקר בפקקים באיילון, ושמח לחוש בחסרונם במהלך ימי המשבר, כעת מצר על שובם חזרה. שלא כמו תנועת כלי הרכב, שכמעט ושבה לסדרה, מחירי הדלק עדיין מאחור.

חברות הזיקוק הישראליות, בזן ופז נפט דיווחו על תוצאות הרבעון הראשון בצל הקורונה. ברבעון זה, רשמה בזן ירידה של 9.5% בהכנסות מגזר הדלקים שלה ל-1.23 מיליארד דולר, והפסד מגזרי של 177 מיליון דולר. ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) שלילי בסך כ-150 מיליון דולר וכן הוצאות פחת והפחתות בהיקף של 27 מיליון דולר. לצורך השוואה, ברבעון המקביל אשתקד רשמה בזן רווח של 66 מיליון דולר במגזר הדלקים שלה, ובשנת 2019 כולה, רשם מגזר זה רווח של 130 מיליון דולר.

חברת פז נפט, מאופיינת בפעילות מגוונת יותר, הכוללת גם את מגזר הקמעונאות והמסחר (Yellow) וגם את מגזר התעשיות (פז גז) שהמשיכו לפעול כפעילות “חיונית” וליהנות מביקושים גבוהים של צרכנים פרטיים במהלך הקורונה. בשל הפיזור הסקטוריאלי, וקיזוז ההשפעה החיובית של יתר מהגזרים כאמור, מגזר הזיקוק מהווה השפעה מתונה יותר על הכנסות החברה לעומת בזן. ברבעון הראשון ירדו הכנסות מגזר הזיקוק של פז ב-12% ל-2.3 מיליארד שקל, והובילו להפסד מגזרי של 179 מיליון שקל. הפסד מגזרי זה כלל EBITDA שלילי של 119 מיליון שקל, וכן הוצאות פחת והפחתות בהיקף של 60 מיליון שקל. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד רשמה פז הפסד של 4 מיליון שקל בלבד במגזר הזיקוק שלה, וב-2019 כולה רשם מגזר זה הפסד של 65 מיליון שקל.

מרווחי הזיקוק גם לרבעון השני לשנת 2020 צפויים להיות נמוכים, אך מנכ”לי שתי החברות משדרים אופטימיות זהירה, בשל עליה בכמות צריכת הדלקים הממוצעת מאמצע חודש מאי למעל 90%, וצופים כי במהלך חודש יוני יהיו קרובים לצריכה קרובה לנורמה.

 

כלכלת ישראל פוסט קורונה

 הצמיחה במשק ירדה בשיעור חד של 7.1% ברבעון הראשון. שיעור ירידה זה, החד ביותר מזה 20 שנה, ולאחר גידול של 4.6% ברבעון האחרון לשנת 2019 ונובעת בעיקרה מהשפעת הקורונה. הצריכה הפרטית צנחה ברבעון הראשון ב- 20.3% והתוצר העסקי ירד בכ- 9%. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם בחודש אפריל הגיע לשיא של 2.54 מיליון המהווים כ65% מכלל המועסקים לעומת 1.7 מיליון בחודש מרץ.

העלייה בתחלואה שהסתמנה בימים האחרונים עלולה להשיב לאחור ולו רק בכמה צעדים, את ההתקדמות שכבר הושגה במתווה החזרה, ולהאט את קצב חזרת המשק לפעילות. בכל אופן ככל הנראה השפעות הקורונה יבואו לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בתוצאות הכספיות של רבעון שני 2020, בהתאם לשיא המגפה שהתרחש באותם חודשים.

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.