הלית ימאל, אנליסטית ב-IBI אמבן

המגמה החיובית שאפיינה את השווקים מתחילת השנה נמשכה ביתר שאת גם בחודש ספטמבר. מדדי ת”א 35 ו-125 עלו בחודש ספטמבר בכ- 3.4% ובכ- 3.5% בהתאמה והשלימו בכך עליה מרשימה של כ- 10.4% וכ-15% מתחילת השנה – כך כתבנו בסיכום חודש ספטמבר, 2019, לפני כשנה.

עם תום שנת תש”ף, ותחילתה של תשפ”א, נסכם בנקודות את אירועי השנה החולפת והשפעותיה על המדדים.

שנה עברית זו, שחלה בתאריך 30.09.19 ותמה בחודש ספטמבר הנוכחי, מביאה עמה תמורות ואירועים, שיזכרו בספרי ההיסטוריה המקומית והגלובלית, לעוד הרבה שנים. שנה של תנודתיות גבוהה, אי וודאות- פוליטית וכלכלית. שנה של עשור חדש, ועמה, תמונות שמעולם לא הכרנו, מושגים שמעולם לא שמענו: קפסולות, סגרים, בידודים והרבה שעות של ספירת “…ציפורים נודדות…”

בגרף מטה מוצגים חלק ממדדי הסקטורים בבורסת ת”א וביצועיהם בשנה העברית החולפת.

בחלקה הראשון של השנה העברית תש”ף, שהחלה בספטמבר  2019 ועד שלהי פברואר 2020, מדדי ת”א אופיינו בעליות שהמשיכו את המגמות החיוביות של שנת 2019 – שנה פנומנלית, בהיבט התשואה בשווקי המניות בארץ ובעולם.

את תחילתה של המגפה בישראל, ניתן לראות בחלקו השני של הגרף, בתחילת חודש מרץ, המאופיינת בירידות חדות שהביאו לידי ביטוי את חששות המשקיעים מהלא נודע. בדיעבד אנו מבינים, שמדובר היה אז רק בגל ראשון שעוד יצור אחריו כאוס שלם, כלכלי ובריאותי.

בחלק השלישי של הגרף שהחל בסוף מרץ, הגיע גל בלתי צפוי של עליות בשווקים הפיננסים, הן בישראל והן בעולם, שהגיעו עד לקביעת שיאים חדשים. נראה היה דאז כי, לפחות בישראל, הצליחו להתגבר על משבר הקורונה.

חודש ספטמבר 2020 (שאינו מוצג בכללותו בגרף), הציג היפוך מגמה חוזרת, בשל הצהרת כוונות הממשלה על סגר כולל במהלך חודש חגי תשרי ובהמשך  לעליה הבלתי פוסקת בשיעורי התחלואה בארץ. ב- 1 בספטמבר 2020 נפתח בירידות שערים, ומתחילת החודש ת”א 125 ות”א 35 ירדו בכ-6% כל אחד. בנוגע למדדי הענפים, מדד ת”א נדל”ן השלים ירידה נוספת של עוד כ-11%, על רקע החששות של סגר נוסף אשר ישבית את מרבית המשרדים והמרכזים המסחריים. מדד ת”א בנקים, הפגין תשואה חסרת משמעות, כתמונת ראי למצב הכלכלה העגום של המשק, בשל סגר צפוי נוסף, והשלים ירידה של כ-13% במהלך ספטמבר. מדד הטכנולוגיה, אף הוא התמיד בהתנהגותו המבוקרת יחסית בירידות של הקורונה, וירד כ-8% במהלך חודש ספטמבר בלבד.

משקיעים שהשכילו להגדיל את החשיפה המנייתית בתיק, בשיא השפל (23 במרץ 2020), ולו רק באמצעות חשיפה פאסיבית למדד ת”א 125, הגדילו לעשות כ-18% בתיק. מי שהיה אגרסיבי ועקב אחר נכס בסיס מחקה ת”א טכנולוגיה, השיא ערך של כ-64% בתיקו האישי. ענף הטכנולוגיה היה הכוכב של תקופת משבר הקורונה, בשל האצת מגמות מקוונות של עבודה מרחוק ורכישות אונליין לאור הריחוק החברתי. לא נגזר מכך שמה שהיה הוא שיהיה.

אציין כי מניות תחום הגז והנפט, יוצאות מן הכלל בניתוח האחרון של השנה העברית החולפת. מחיר הנפט, מסוג חבית ברנט, ירד במהלך השנה העברית מעל 50% ובמהלך חודש ספטמבר, ירד בכ-6%. הירידות של מניות הענף החלו עוד לפני מרץ השנה, בשל השפעות מאקרו כלכליות מהעולם, שבאו לידי ביטוי במחיר חבית הנפט שמשפיעה באופן ישיר על מניות אלה. כידוע, להתחקות אחר מגמות של מניות התלויות במחירי הסחורות קשה עד לא אפשרית. בכל אופן, משקל מניות ענף הגז ונפט מת”א 125 כיום מהווה כ-3.5% ולכן זניחה בהיבט ההשפעה על התנהגות המדד בכללותו.

באופן אבסורד, ארה”ב שחווה את מגפת הקורונה עם קצבי התחלואה הגבוהים בעולם, אינה מביאה זאת לידי ביטוי בכל הקשור לביצועי מדדי המניות שלה, ובמניות הטכנולוגיה בפרט. מדד S&P 500 עלה במהלך השנה העברית תש”ף כ-14.5% ומדד הנאסד”ק, רווי ענקיות הטכנולוגיה עלה בכ-40%. אם נערוך את אותה השוואה של השקעה מרגע השפל בסוף מרץ, נגלה כי משקיע עם הרבה מזל ותזמון, השיא תשואת תיקו בכ-65% באמצעות מדד הנאסד”ק עד כה.

מאקרו

בנק ישראל דיווח על מתווה חדש, שלישי במספרו, של דחייה רוחבית בהחזרי הלוואות שנלקחו על ידי הציבור טרום המשבר. במתווה החדש, נקבע כי המועד הסופי להגשת בקשות לדחיית החזרי הלוואות צרכניות רגילות (עד 100 אלף ₪), משכנתאות והלוואות לעסקים, יידחה מסוף אוקטובר עד סוף דצמבר.

מעניין לראות כי למרות הקושי הכלכלי שגובר עם הכניסה המחודשת לסגר נוסף, וכן העלייה בשיעורי האבטלה, מגזר המשכנתאות ממשיך דווקא במגמת העלייה שאפיינה אותו גם בשנים האחרונות. בחודש אוגוסט, סך המשכנתאות הסתכם בכ-6.68 מיליארד ₪, והציג גידול של כ-12% לעומת אוגוסט אשתקד. גידול זה, הינו הגבוה ביותר בשיעורו, מאז פרוץ משבר הקורונה. (מקור: הפיקוח על הבנקים, לינק לדוח)

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט נותר ללא שינוי.

האינפלציה השנתית ואינפלציית הליבה ירדו באוגוסט ל-0.2% ו-2.2%, בהתאמה.

שיעור האבטלה הרחב ירד באוגוסט ל- 11.6% והרכישות בכרטיסי האשראי ירדו, במהלך חודש ספטמבר (עד ה- 9.22), בעיקר בשל סיבות עונתיות של סיום החופש הגדול. מנגד, חל גידול ברכישות מזון בתקופת ערב ראש השנה. ככל הנראה שיעור האבטלה של חודש ספטמבר צפוי לעלות, בהתאם להערכות לשכת התעסוקה, בכ-300 אלף עובדים שהוצאו לחל”ת, או בכ-7% מכוח התעסוקה.

מתחילת חודש ספטמבר השקל פוחת ב- 1.8% מול סל המטבעות. עננת אי הוודאות בעניין מתווה היציאה מהסגר ומועדו עלולים להוות גורם תומך בחולשה של השקל. כמו כן, תקופת הבחירות בארה”ב והחששות והמחלוקות בגינה, מהווה גם היא אינדיקטור לחולשת המטבע.

 

הלית ימאל

הלית ימאל

אנליסטית ב-IBI ניהול תיקים

שתפו: Share: