הלית ימאל

הלית ימאל

אנליסטית ב-IBI ניהול תיקים

יולי 2020

הלית ימאל, אנליסטית ב-IBI ניהול תיקים

הכלכלה נמצאה חיובית לקורונה

לפני כחודש, הרגשנו שחוזרים לשגרה. הילדים חזרו למסגרות, המגבלות הוסרו, הכרנו מציאות קצת אחרת, שכולם סביב מכוסי פנים, אך התחושה הרווחת הייתה שהדברים חזרו לאט לאט למסלול הרגיל.

אולם, בפועל, חל שינוי. בפן הכלכלי, ענפים שונים במשק שרויים עדיין בשיאו של משבר עמוק. עסקים רבים מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים יום-יומיים, ועננת אי הוודאות עודנה מרחפת ביננו. הקורונה אולי פחות מפחידה מכפי שהייתה לפני רבעון, אבל השיח הרווח בעולם ההשקעות, מהאקונומיסט ה- NYT ובלומברג  ועד גלובס, דהמרקר וכלכליסט עוסק בפער בין המציאות הכלכלית למציאות בשוק ההון.

הכלכלה הישראלית משדרת חולשה

לא מפתיע, בהינתן השיבוש באורחות חיינו שהכלכלה הישראלית נמצאת במשבר. כמנהלי השקעות השאלה המרכזית היא מה יהיה מתווה ההתאוששות. האם נראה היקף רחב של פשיטות רגל וחברות הנקלעות לקשיים או שבתום המשבר הבריאותי, המשק הישראלי, ידלג בחדווה חזרה למתווה הצמיחה, שאפיין אותנו בשנים האחרונות.  ההערכה שלנו היא, שבמידה ולא נראה התדרדרות ממושכת נוספת, אזי על אף הקשיים המרובים, ההתאוששות תהיה יחסית מהירה.

נכון לחודש מאי, השלישי למשבר, מצויים במשק כ-960 אלף אנשים מחוסרי עבודה, מתוכם כ-250 אלף מפוטרים. למרות החזרה לשגרה, מגמת הפיטורים עדיין המשיכה לעלות במהלך החודש, לשמחתנו ביחס נמוך יותר מזה שנרשם בחודש אפריל. הסברה הרווחת היא כי התרחש מעבר של עובדים שהוצאו לחל”ת (חופשה ללא תשלום) לפיטורים, מה שמשך את מספר המפוטרים מעלה גם לאחר הסרת המגבלות על המשק.

מנתוני שירות התעסוקה, מפרוץ המשבר, שיעור הצעירים שאיבדו את עבודתם, היה הגבוה ביותר בין קבוצות הגיל. מרגע החזרה לשגרה, דווקא ניתוח של החוזרים לעבודה מחדד בעיה של קבוצת הגיל המבוגר מעל 55. אלה, התקשו להשתלב במעגל העבודה עוד טרם המשבר, וכעת החשש כי ישלמו מחיר גבוה של תוצאות המגפה.

קבוצת הגיל של 55 ומעלה, נתפשת כבעלת ערך רב יותר, הן בשל הניסיון והן בשל השכר. קיימת סברה כי חברות יישמו תהליכי התייעלות תוך החלפת עובדים מבוגרים בצעירים וזולים יותר, מה שיעמיק את הבעיה.

גם נתוני שירות התעסוקה על החזרה לעבודה מתחילת יוני עדיין לא נראים מבטיחים. עם זאת, ראוי לציין כי אין חובת דיווח והנתונים עדיין לא מאומתים. כפי שניתן היה לצפות, את הפגיעה הקשה יותר, סופגות קבוצות אוכלוסייה חלשות, שעבורם, ההתאוששות היא קריטית.

שיעור האבטלה האחרון שפורסם בישראל עמד על כ-27% לעומת 3.6% טרום המשבר. ישראל כמובן, לא לבדה במגפה, שיעור האבטלה בארה”ב, עלה מ-3.5% לכ-15%, בקנדה מ-8% ל-13%, ביוון שמתבססת על כלכלת תיירות עלה שיעור האבטלה מ-14% ל-22%. מעניין לראות כי ביפן, שיעור האבטלה עלה מ-1% לכ-2.5% בלבד. אז למה בישראל ההשפעה על האבטלה הייתה משמעותית כל כך? משום שמדינות אחרות נתנו לעסקים מענקים בתצורות שונות ומגוונות לכיסוי ההוצאות ולטובת תשלום (חלקי או מלא) של עובדים. בישראל לעומת זאת, העובדים הוצאו בפועל לחל”ת, והפיצוי שהתקבל (אם בכלל) לא כיסה את הוצאות העסקתם ובטח שלא את ההפסד שספגו העסקים בתקופת הסגר וההאטה הנוכחית.

מאקרו ישראל

בסוף חודש מאי, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי הגיע לרמה שהייתה נהוגה טרם הקורונה ואף עקף אותה. אולם, ככל הנראה ההתלהבות הראשונית שהייתה לאחר פתיחת הסגר וההקלה במגבלות משרד הבריאות, פחתה משמעותית. במהלך חודש יוני, חלה ירידה של כ-13% בהשוואה לרמתה טרם המשבר. מצד שני, היקף הרכישות בענפי החשמל, הביגוד והריהוט גבוה עדיין מהרמה הממוצעת טרום המשבר, ככל הנראה בשל הביקושים שהוקפאו במהלך חודשי מרץ ואפריל. הפעילות בענפי המסעדנות, התיירות והפנאי נמוכה משמעותית מרמתה טרם המשבר האחרון ומשקפת ירידה של כ-15%.

בעצם לפי היקפי הקניות בכרטיסי אשראי, ניתן ללמוד על סל הצריכה הנוכחי, השונה במהותו מסל הצריכה טרום הקורונה. משקל ההוצאות על המזון ומוצרי בני קיימא כגון ביגוד, ריהוט, מוצרי חשמל וכ’ו, עלה לעומת ההוצאות על השירותים, פנאי, נופש ומסעדות. הבעיה העיקרית שנובעת משינוי טעמים זה, הוא שענפי המזון, הביגוד והריהוט לא מהווים תשתית מספקת ליצירת מקומות עבודה חדשים, ולא מהווים פתרון לאבטלה הגבוהה שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

ומה אומרים השווקים בעולם?

מעניין לראות את תגובת המדדים הגלובאליים לקצב המגפה בהתאם לאזור הגיאוגרפי.

בחודש האחרון מדדי אסיה, ואירופה שעד כה דשדשו סביב ירידות- עליות לסירוגין, הפגינו ביצועי יתר החודש. מדד MSCI לשווקים מתעוררים וכן מדד MSCI אסיה עלו כ-7%. מדד DAX גרמניה עלה כ- 6.25% ומדד CAC 40 בצרפת עלה 5.2%. לעומת זאת, בארה”ב המדד עלה 1.8% (ועבר לסביבה חיובית בזכות היומיים האחרונים של החודש), ובישראל שקצב הדבקות הקורונה חזר להיות גבוה, המדד ירד כ-5%.

בארה”ב, כמו בישראל, ראוי לציין כי מדובר גם בתופעה חוזרת של “גל שני”. (או גל ראשון שבעצם לא נבלם באמת) ככל הנראה, אם אסיה או אירופה יצליחו לבלום את ההתפשטות ואת ההצתה לגל נוסף, שווקי המניות של אותן כלכלות ירשמו יתרון על פני ארה”ב.

טכנולוגיה הקטר של המדד

במבט על ענפי המדד, החודש מניות הטכנולוגיה בארה”ב חזרו להיות הקטר המוביל מעלה (כמו בהתאוששות הראשונה שהייתה במהלך אפריל). כמו כן, מניות ענף הפיננסים בארה”ב שהפגינו ביצועי חסר משמעותיים מתחילת השנה (כ-27%-) אחרונות לפני מניות האנרגיה (כ-39%-) , דווקא עלו החודש כ-4%, יחד עם מניות ענף הנדל”ן שעלו כ-3.5% גם כן.

אחת הטענות המרכזיות על מדדי המניות בארה”ב, שישנו עיוות משמעותי במכפילי הרווח וכן בביצועי התשואות עקב החשיפה הגבוהה לענף הטכנולוגיה. קרי, מדד S&P500 חשוף לסקטור הטכנולוגיה 27% לעומת 21% לפני שנה. תחזיות הרווח החזוי למניה על ידי אנליסטים בשוק, מעידות על צפי לגידול של כ-0.2% ברווח למניה השנה ועלייה של 37.5% ברווח למניה בשנת 2021. מחד ניתן לטעון שאלו תחזיות בלתי סבירות, ביחס למיתון הכלכלי העמוק פוסט קורונה בעולם.  מאידך אין ספק שלקורונה הייתה תרומה באימוץ נרחב של טכנולוגיה על-ידי ציבור שבמהלך העסקים הרגיל היה לוקח כנראה דור או שניים.

אם נבדוק את ההפרש בין חמשת מניות ענקיות הטכנולוגיה במדד ה- S&P500, מתחילת שנת 2018, אלה, הניבו תשואה גבוהה לכל הדעות בשיעור של מעל 90%, לעומת 16% בלבד של המדד. מתחילת שנת 2020, חמשת ענקיות הטכנולוגיה עלו מעל 25% לעומת תשואת שלילית של 8% של יתר ה-495 מניות במדד.

למרות התרומה המשמעותית של חברות סקטור הטכנולוגיה על עליית המכפילים , חשוב לציין כי ברבעון האחרון, כחלק מהשפעות הקורונה, הרווח החזוי למניה ירד בעשרות אחוזים (כאמור, 0.2% צפי עד סוף השנה) אך שווקי המניות עלו בעשרות אחוזים. מכפילי הרווח שמחושבים כיחס בין השניים, קפצו כלפי מעלה כתוצאה מכך ונותנים ביטוי ברור לגידול בסיכון.

הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.