• החודש דווחו חברות הבורסה בת”א, את התוצאות הכספיות שלהן למחצית הראשונה של שנת 2020.
  • בעוד שלפי הדוחות הכספיים שפרסמו חברות קמעונאיות הייתה להן מחצית מוצלחת, הדוחות הכספיים של הבנקים וחברות האשראי מלמדים על מחצית פחות מוצלחת.
  • בנק ישראל עדכן את תחזיות הצמיחה לשנת 2020. בתרחיש האופטימי, התמ”ג החזוי לשנה זו, עומד על מינוס 4.5%, לעומת מינוס 7% בתרחיש פסימי. נתון זה מהווה שיפור של 0.2% ביחס לממוצע התרחישים הקודם של הבנק.
  • סקר מצב העסקים של הלמ”ס, מצביע על שיפור ניכר בפעילות העסקית בחודש אוגוסט.

החודש דווחו חברות הבורסה בת”א, בזו אחר זו, את התוצאות הכספיות למחצית הראשונה של שנת 2020, בשלהי משבר הקורונה, לפחות של הגל הראשון.

תוצאות הרבעון השני הביאו לידי ביטוי את השפעות המשבר בשיאו של סגר ארצי, “שמיים סגורים”, ירידה בבילויים, עבודה בקפסולות וזמן שהייה ממושך בבתים. אולי בזכות זאת הדוחות הכספיים של החברות קמעונאיות מראים שהחברות לא נפגעו בצורה משמעותית חרף העובדה כי עיתוי קניות חג הפסח חל מספר ימים לפני תחילת הרבעון השני, ולא היווה את התרומה המסורתית כבכל שנה, לרבעון זה.

על פי נתוני סטורנקסט, שוק מוצרי הצריכה צמח בכ-2.5% ברבעון השני של שנת 2020. אם כי, מרבית רשתות השיווק שנסחרות בבורסה דיווחו על להציג צמיחה אף גבוהה מזו.

מניתוח הדוחות התרשמנו מכמה מגמות שהתחילו לפני הקורונה אבל התעצמו במהלך המשבר. שתי המגמות הבולטות הן כמובן קפיצת מדרגה בהיקף הפעילות המקוונות. עם ישראל, בדומה לעולם, העדיף לעבור לקניות “אונליין”. היו רשתות שדיווחו שהיקף המכירות המקוונות ברבעון הגיעו לרמה שהייתה חזויה רק לעוד שנתיים או שלוש. כלומר הקורונה האיצה תהליכים עתידיים באסטרטגיית הפעילות העתידית של רשתות המזון בכל הקשור למכירות מקוונות.

חנויות מחוץ למרכזי הערים ראו ירידה משמעותית יותר בתנועת הקונים בהשוואה לחנויות במרכזי הערים. בנוסף, תקנות התו הסגול גרמו לקונים להעדיף חנויות קטנות ובינוניות על פני חנויות גדולות. עוד מגמות שבלטו ברבעון היו עליית מחירים, לצד המשך התחזקות המעבר של הלקוחות הישראליים למותג פרטי שתרומתו לרווחיות הרשתות משמעותית ביותר.  בשורה התחתונה ועל פי הדוחות הכספיים שהרשתות פרסמו, סקטור קמעונאיות המזון היה זירה של יציבות בתוך המשבר.

בהפרש של מספר ימים בודדים, פורסמו גם דוחות הבנקים והאשראי, שהציגו תמונה אחרת לחלוטין מזו של חברות קמעונאות המזון. עקרונית, היו כמה סיבות לפגיעה בפעילות הבנקים. החשש ממשבר כלכלי ממושך שילווה אותנו גם שהמשבר הבריאותי יחלוף הביאה את הבנקים לבצע הפרשות גבוהות מאוד כמקדמה להוצאות על הפסדי אשראי עתידיים. חלק גדול מההפרשות היו כתוצאה מהוראות בנק ישראל, שדרש מצד הבנקים, שמרנות גבוהה במיוחד ברבעון השני. הנחת העבודה הסבירה היא שככל שיתפתח משבר כלכלי ממושך לקוחות הבנק יפגעו, פעילותן הפיננסית תפחת ויכולתם להחזיר את חובותיהם במועד או בכלל תפחת אף היא. החדשות הטובות הן שבמידה ונצליח לחמוק ממשבר כלכלי ופיננסי הפרשות אלו יחזרו.

אחד ממקורות המידע החשובים לניתוח הפעילות הכלכלית במשק הפכו להיות נתוני חברות כרטיסי האשראי. המידע שניתן לקבלו בתדירות גבוהה נותן תמונה כמעט בזמן אמת למגמות בצרכנות. בתחילת ספטמבר לא יפתיע אף אחת לקרוא שהייתה ירידה במחזורי העסקאות במשק, בענפי התיירות, התעופה, התרבות וההסעדה וכי הענפים בהם דווקא חל גידול, הינם בתחומי המזון, מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

הבנקים וחברות האשראי מדווחים אף הם, על השינוי המהיר בהתנהגות הצרכנים ועל מגמה צומחת של דפוסי קניה דיגיטליים על ידי הצרכן. כמו כן, מעבר לשימוש באפליקציות תשלומים והעברת כספים על פני השימוש במזומן, כתוצאה ממגבלות התנועה והריחוק החברתי בשל המשבר.

בזירת המאקרו

בנק ישראל עדכן את תחזיות הצמיחה לשנת 2020, באמצעות שני תרחישים: אופטימי ופסימי. בתרחיש האופטימי, התמ”ג החזוי לשנה זו, עומד על מינוס 4.5%, לעומת מינוס 7% בתרחיש פסימי. ממוצע של שני התרחישים ייתן לנו צמיחה חזויה בתמ”ג לשנת 2020 של מינוס 5.8%, לעומת התחזית הקודמת של מינוס 6%. לגבי תרחישי תחזיות שיעור האבטלה לשנת 2020, הממוצע בין האופטימי לפסימי הינו 12.6%, ו-9.9% לשנת 2021.

החודש התבצע גם סקר מצב העסקים על ידי הלמ”ס, אשר מצביע על שיפור ניכר בפעילות העסקית בחודש אוגוסט. סך העובדים בעסקים עומד על 86.9% לעומת 79.8% בחודש יולי. אחוז המועסקים בחל”ת ירד לשיעור של כ-6.1% לעומת 7.3% בחודש הקודם.

בנוגע להערכת הפגיעה בפדיון העסקים, שיעור העסקים שהפדיון שלהם נפגע ביותר מ-25%, ירד מ-50% ל-15%. לעומת זאת, שיעור העסקים אשר דיווחו על ירידה בפדיון של פחות מ-25% עלה מ-44% ביולי ל-79% באוגוסט. כלומר, חל מעבר של עסקים עם פגיעה גבוהה בפדיון לפגיעה בינונית בפדיון במהלך חודש אוגוסט.

ראוי לציין כי התמונה המשתקפת מסקר מצב העסקים של הלמ”ס אינה מנוכה עונתיות. במילים אחרות, השפעת חודשי הקיץ, וחודש אוגוסט בפרט, עלולים ליצור הטיה מוטעית של שיפור ניכר במצב העסקים שאינו משקף את המציאות העתידה בחודשים הקרובים. מיותר לציין כי אנו עומדים רגע אחרי תחילת שנת הלימודים, סגר צפוי במהלך תקופת חגי תשרי, וכן חודשי החורף שעשויים להוות השפעה שלילית על מצב העסקים והפדיון בפרט.

לכן, עלינו לנקוט משנה זהירות בבואנו לבחון את הנתונים האחרונים של הלמ”ס.

יש בדיחה עתיקת יומין שמספרת על צ’יף אינדיאני שעם בוא הסתיו הורה לאנשי השבט לאסוף עצי הסקה לקראת החורף הקרב. בהיותו צ’יף מודרני ומשכיל, התקשר ליתר ביטחון לחזאי ושאל אותו האם החורף אכן עומד להיות קשה. החזאי השיב בביטחון שהחורף עומד להיות יותר קשה מהרגיל. הצ’יפ הפציר בשבט לאסוף כל פיסת עץ שאנשי השבט יכולים למצוא, אבל שוב, ליתר ביטחון התקשר שוב לחזאי. זה טען שהחורף הקרוב עתיד להיות אחד הקשים שחוו אי פעם. שאל אותו הצ’יף למה הוא כל כך בטוח בזה, החזאי השיב לו שהאינדיאנים אוספים עצים כמו מטורפים.

שוק ההון הוא כזה. אפשר לנתח את מגמות המסחר ולעקוב אחרי האינדיאניים ואפשר לנסות להעריך אילו חברות ייהנו מהמגמה, מי מהן ערוכה לעבור חורף קשה באופן סביר וליהנות מחורף קל, ואילו חברות לא ישרדו כלל אם החורף יהיה קיצוני.

 

 

הלית ימאל

הלית ימאל

אנליסטית ב-IBI אמבן

שתפו: Share: