מנכ"ל הבורסה החדש מעביר שינויים כדי לנסות ולהחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר לשוק המשני את החיים שכה חסרים לו.  על מנת לפתור את הבעיות הגדולות, הוא יצטרך להוביל שינויי חקיקה ורפורמות בתקנוני המסחר, ובחלקם להתעמת עם גורמים אחרים ונוספים בשוק. אבל יש דברים שהבורסה יכולה לעשות כבר מחר בבוקר בכדי למנוע עיוותי מסחר שמפריעים באורח יומיומי לקיום מסחר תקין ופוגעים לרוב במשקיע הקטן והפחות מקושר.

הגבלת שער הפתיחה 
בניירות גדולים (במיוחד דואליים) שצפויה בהם תנודה גדולה הבורסה לא מאפשרת, אחרי עצירת המסחר בשל התנודה הסטטית, שינוי של יותר מ-35% במהלך מסחר הפתיחה. מה שאומר, שאם הנייר הולך לרדת 50%, 60% או 70% במסחר הרציף, מי שקנה את הנייר בהוראת תוקף או קנה קרן נאמנות מדדית  במחיר פתיחה (גב' כהן מחדרה, למשל) משלם עליהם פי כמה וכמה יותר משוויו, ללא ידיעתו. למעשה, המנגנון מכריח אותו לבצע עסקה שאינה במחיר הכלכלי שלה ויוצר לו הפסד הון ידוע מראש.
מעבר לזה, אם התופעה הזו מתרחשת בפקיעה, השער שנקבע לנייר לא רלוונטי, וללא אפשרות לשחקן ארביטראז' למכור סחורה. עקב כך, היום שבו שחקן זה ייפול ויתבע את הברוקר והבורסה בשל הנזקים העצומים שנגרמו לו לא רחוק. מה שאני מציע זה לא להגביל את התנודה - אם נייר צריך לרדת, תנו לו.

תנודה סטאטית 
התנודה רלוונטית אך ורק בשלב הפתיחה, בו המחיר מחושב במסחר רב צדדי מול מחיר הבסיס. הפעלתה של התנודה הזו במהלך יום המסחר מיותרת, היות שבשלב הזה מה שמעניין את הסוחרים הוא המחיר מעסקה לעסקה (דינמית). האימפקט היחיד של התנודה הזו ביום המסחר זו ההפרעה לרציפותו בהפסקות שווא של המסחר והפגיעה ביעילות השוק.

חישוב שער פתיחה

חישוב שערי הפתיחה בעיתי בכל הניירות הקיימים בבורסה. על אחת כמה וכמה בפחות סחירים וכן בימי פקיעה.

הבורסה מקלה על מכונות המסחר, וסוחרי נכס בסיס גדולים לנסות ולשחק עם שער הפתיחה/פקיעה ולקבל יתרון גדול מול סוחרים פרטיים.

על הבורסה לשנות מספר אלמנטים כגון איסור על שינוי (לרעה)/ ביטול הוראה המשתתפת בשער ומחזור הפתיחה (בדקות הקובעות), הארכת זמן הפתיחה בשינוי פתאומי של השער או הארכת שלב הרנדומאלי.

פקודות 
יש לשקול להוסיף ולשפר את פקודות הסטופים והאייסברג למיניהן, פקודות אלו יכולות לעזור מאוד, הן לגופים גדולים והן לסוחרי יום, ולהוסיף ווקטור חיובי למחזורי המסחר ולספרד בספר הפקודות.

עוד הן יכולות לצמצם את הפער בין הסוחרים האנושיים למכונות. פקודות כגון:

אייסברג בו החלק הצף משתנה אוטומטית כגון – ביד+טיק, אחרון מינוס טיק וכו.

אייסברג "רדום" עד שנוצר טריגר להפעלתו.

אייסברג חכם עם מנגנון התניה.,

סטופ לימיט, טייק פקופיט לשוק הנגזרים.

מגבלת פוזיציות פתוחות 
הספירה הנוכחית של פוזיציות פתוחות בעייתית ומפריעה לגופים גדולים לנהל פוזיציות גדולות. מה שבא לידי ביטוי בעצירת הפעילות ופגיעה בנזילות. אני מציע לספור את האופציות מחוץ לכסף בעלות קטנה מ-10% כחצי בלבד (הן ממילא נקנו רק כדי להקטין בטחונות), והיתר, כרגיל (הן ממילא לא מגיבות לשינויים בנכס הבסיס). לחלופין, ניתן (שוב) להגדיל את מספר הפוזיציות , במיוחד כשהבורסה שוקלת להוציא סדרות חדשות וכבר היום יש מספר רב של מחירי מימוש. חשוב להבין כי גם אם יש היום גוף שמשחק עם השוק לא המגבלה הזו מפריעה לו.

יחס פקודות לביצועים 
למרות הוספת הרבה מחירי מימוש והנפקת האופציות השבועיות, ובעתיד גם הארוכות, יחס הפקודות לביצועים נשאר נמוך יחסית (למרות השיפור לאחרונה). כשסוחר רוצה להתאים את הציטוט קרוב למחיר ההוגן, הוא אינו יכול, שכן תקנות המסחר אינן מאפשרות לו לשנות את המחיר ביעילות. התוצאה היא שוב, פגיעה בנזילות המסחר בשוק הנגזרים.

מערכי תרחישים בשוק הנגזרים 
חישוב מערך הביטחונות באופציות עוזר למדוד את רוב פוזיציות המעו"ף בצורה יעילה, למעט המקרה של סטייה אחידה בזמן רציף. כרגע, לקוחות מוצאים את עצמם לפני פקיעה עם שערוכים שליליים ללא שום חריגה קודמת. על הבורסה להוסיף לכל תרחיש סטיית תקן אפס. בדיקת לכל הפחות יום לפני הפקיעה תמנע את התופעה.

במקביל קניית כמות גדולה של אופציות שבועיות בזול ומכירת אופציות ארוכות יוצרות בעיה רגע לאחר הפקיעה הקצרה, ולאחר שהכניסו את הסוחרים למינוף גדול מאוד. על הבורסה לשקול להפסיק להתחשב באופציות הקצרות יום לפני הפקיעה כשהן עוד קיימות וחיות.

חישוב T+1 
הביטחונות המחושבים בשוק הנגזרים משתנים משמעותית כאשר עובר יום ערך (במיוחד בשבוע הפקיעה). לכן לקוחות חורגים ממסגרת האשראי בתחילת יום נתון, למרות שלא חרגו יום קודם. על הבורסה להוריד יום אחד מחישוב הביטחונות כבר בשעה  17:00-16:30 ביום המסחר הקודם, כך ידעו הברוקר והלקוח מראש מה יהיה המצב בתחילת יום המסחר הבא ותמנע אי הנוחות שבחסימות מסחר, הפסדים ופיצויים.

עסקאות תואמות 
הרבה עסקאות, במיוחד בשוק האג"ח והנגזרים, הנן עסקאות גדולות המתואמות בין שני גופים. הברוקרים מסמנים את העסקאות כתואמות ומשדרים אותן סימולטנית לבורסה. מה שכן, הפקודה הבסיסית לא תמיד בגודל זהה לחלוטין, ואז הבורסה לא מסמנת אותן. הרשויות מקבלות את הסימון כתואם אבל שאר השחקנים בשוק לא רואים סימון זה. על הבורסה לתקן ולסמן גם את העסקאות התואמות אשר כמויות הביצוע שלהן זהות אבל הפקודה המקורית אינה זהה.

דיווחים

כשחברות מדווחות על אירועים חשובים או מפרסמות דוחות חשוב לבדוק שזה לא יתרחש בבוקר ישר למדד הפתיחה/ פקיעת נגזרים או בסיום יום במניות דואליות - לא לעצור מסחר זמן רב כשבחו"ל כבר סוחרים , לא יעיל, לא חכם ואפילו מפלה.

כמובן שיש נושאים נוספים לפתחה של הבורסה אך הם דורשים כאמור התערבות גדולה יותר, דיון מעמיק יותר, ושינוי רגולטורי מקיף ובעל השפעות גדולות על אופן המסחר וסוג חברי הבורסה והמסלקה שלה.

בהצלחה.

 

זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסים ב-IBI.

מומחה בגידורים, מסחר בנגזרים וניהול סיכונים.

שתפו עם חברים :