דצמבר 2019

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

 

האם אתם (ואתן) מחשיבים את עצמכם כחובבי טכנולוגיה?

בעולם שבו כולנו בערך נוגעים בסמרטפון שלנו עשרות ואפילו מאות פעמים ביום, מי מאיתנו בעצם לא נחשב חובב טכנולוגיה?

הרי אם ניזכר בעצמנו רק לפני עשר שנים, לא היה לנו בכלל וואצאפ. לקבל סלפי מהבת שלכם שירדה עכשיו מפסגת המאצ'ו פיצ'ו? לדבר איתה בשיחת וידאו בלי לשלם שקל? היום זה מובן מאליו, שקוף עבורנו (ובאיכות HD).

גם לא היה לנו ג'ימייל בכף היד, אלא רק במחשב השולחני הרגיל. ומי בכלל בדק את המייל שלו דבר ראשון על הבוקר? 

ועוד משהו שהפך כבר למובן מאליו אבל לא היה קיים לפני עשר שנים – Waze.

אורי לוין, ממייסדי חברת ווייז, סיפר בהרצאה שהוא נתן שהבן שלו לא הסכים לקחת אותו מתל אביב לשדה התעופה, בגלל שהטלפון שלו היה מקולקל, מה שאומר שלא היה לו ווייז. בדרך הלוך הוא יכול היה להיעזר באביו כדי להגיע לנתב"ג, אבל בחזור כבר לא, והוא לא הסכים לעשות את הדרך לתל אביב בלי שהווייז פתוח.

 

את התוצאה של כל זה אנחנו רואים כמובן גם בבורסה.

חברות הטכנולוגיה הפכו ליצורים כמעט מיתולוגיים בשוק ההון, והמספרים פנומנליים.

 

אפל רשמה הכנסות של מעל 260 מיליארד דולר בשנה האחרונה.

שווי השוק שלה הוא 1.21 טריליון דולר. זה אלף מיליארדים ועוד 210 מיליארדי דולרים.

מיקרוסופט לא הרבה אחריה, עם שווי שוק של 1.16 טריליון דולר (ואגב, הסדרה בנטפליקס על ביל גייטס מעניינת מאוד).

 

אם מסתכלים על חמש ענקיות הטכנולוגיה – אפל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל – השווי המצרפי שלהן בבורסה עומד על 4.5 טריליון דולר.

זה אומר:

כ-15% מכל שוויו של שוק המניות האמריקאי (ב-2018).

יותר מכל שווי השוק של החברות שנסחרות בבורסה בהונג קונג.

הרבה יותר מכל שווי השוק של החברות בבורסה בגרמניה.

 

בתרשים למטה: שווי השוק של שוקי מניות בעולם (לידע כללי – ישראל במקום ה-27).

מקור: The Global Economy.com

 

עכשיו, נכון – נתונים אלה נכונים ל-2018, אבל גם אם נעשה מניפולציה במספרים כדי שהם יהיו קרובים ל-2019, שוויין הנוכחי של חמש חברות הטכנולוגיה עדיין מהווה נתח מפתיע מהשוק האמריקאי, ועדיין גדול מכל השוק הגרמני וההונג-קונגי.

 

אוקי, אז כולנו מבינים את המשמעות הכספית של השימוש הקבוע שלנו בגוגל, בפייסבוק, וגם באמזון. אבל מה עוד מסתתר מאחורי המספרים הגדולים של חברות הטכנולוגיה?

 

בשביל לדבר על זה ישבנו עם ברנרד מנור. הוא מנהל תיקי השקעות עבור לקוחות מוסדיים ב-IBI, ואוהב מאוד לחפור בקרביים של חברות הטכנולוגיה.

למשל, בואו נסתכל על אחד ממקורות הצמיחה הגדולים של אמזון בשנים האחרונות (כלומר, חוץ מהקניות שעשיתם בבלק פריידיי באתר…).

אלה שירותי הענן שהחברה מוכרת לעסקים. בעברית: מקום לאיחסון מידע.

מה זה אומר? למשל, שהסרט שתראו ב-VOD אחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו מאוחסן איפשהו. אולי בשירותי הענן של אמזון.

מתחילת 2019 צמחו ההכנסות של אמזון בתחום הזה ב-40% והרווחים ב-30%.

 

גם מיקרוסופט זה כבר מזמן לא רק Windows או גיליון האקסל שמנסה להשתלט על ההוצאות החודשיות. שירות האיחסון בענן של החברה נקרא Azure והוא תרם לה הכנסות של כ-11 מיליארד דולר רק ברבעון האחרון, ואחראי כבר על שליש מסך הכנסותיה.

כשאנחנו מצפים שהכל יהיה זמין לנו בכל רגע ורגע, מידע, סרטים, תמונות… אז פתרונות איחסון ברשת הם שירות נצרך מאוד על ידי עסקים בכל העולם.

 

גם תחום הגיימינג צומח מאוד, והגברים שבינינו יעידו: סוני פלייסטיישן, נינטנדו ו-Xbox הם כבר מזמן לא רק קונסולות משחק רק לילדים.

אחד הרכיבים המרכזיים בקונסולות האלה הוא המאיץ הגרפי, שמספק את חוויית המשחק.

אז קחו למשל את חברת השבבים Nvidia שעושה גם את זה – כרטיסים גרפיים לתעשיית הגיימינג, שמשולבים במשחק Minecraft, למשל.

נבידיה נסחרת לפי שווי שוק של 130 מיליארד דולר, עם הכנסות של 3 מיליארד דולר רק ברבעון השלישי.

גם חברת AMD היא שחקנית גדולה באספקת שבבי העיבוד והגרפיקה לנראות של המשחקים.

חברת EA היא מפתחת משחקים גדולה ומוכרת, שגולת הכותרת שלה היא סדרת משחקי הכדורגל FIFA, וכמובן חברת Activision Blizzard שפיתחה את Call Of Duty ו-World of Warcraft.

 

ברנרד מסביר שיישומים של חיבור מרחוק, הנפוצים בתעשיית הגיימינג, בכלל הולכים ומתקדמים לעולם אחר לגמרי: עולם הרפואה.

איך זה קשור לגיימינג?

דרך עולמות הוירטואליזציה (VR) ומציאות רבודה (AR).

אחד התסריטים הוא כזה: מטופל (או מטופלת) שוכב מתחת למכשיר שמאפשר לרופא לנתח אותו מרחוק, בעזרת זרוע רובוטית. זה לא לגמרי מדע בדיוני, וישראל היא המובילה בעולם בפיתוח מכשירים רובוטיים כאלה (למשל חברת Human Xtensions מנתניה).

הרופא או הרופאה המטפלים מרחוק יעזרו בטכנולוגיות VR או AR כדי לראות מה בדיוק הם עושים למטופל שלהם, שנמצא אולי אלפי קילומטרים מהם.

הנה כתבה ב-Forbes על הנושא הזה > כאן.

 

גם שירותי "סטרימינג" של תוכן הם תחום צומח מאוד, ונטפליקס כבר שווה 138 מיליארד דולר. בישראל אנחנו יכולים להתחבר גם לשירותי הסטרימינג של אפל TV ואמזון Prime , ובארה"ב יש עוד: דיסני פלוס, הולו, HBO – כולן חברות שמייצרות בעצמן תוכן טלוויזיוני וקולנועי.

ברנרד אומר שכמו אצלנו, גם בארה"ב השוק הזה גדל מאוד. אומנם זה נתפס כמותרות להיות מחוברים לכמה ספקיות תוכן, אבל אלה מותרות קטנות – בכחמישה דולרים לשירות. "אפשר לראות שבארה"ב אנשים לא מוותרים על שירותי התוכן שהם כבר משלמים עליהם, אלא מוסיפים עוד, ולכן השוק הזה צומח מאוד. זו הוצאה שאפשר לעמוד בה, וגם מצבם של רוב האמריקאים טוב למדי, עם ירידה בשיעור האבטלה ועלייה מתמשכת בשכר".

 

אז לאן כל זה הולך?

אנחנו לא מתכוונים למחירי המניות של ענקיות הטכנולוגיה, כי אין לנו אפשרות לדון כאן בנושא הזה.

השאלה היא כללית.

ההיסטוריון והסופר יובל נח הררי מספק בספרים שלו הרבה תשובות על הכיוון בעתיד (חלקן די מלחיצות, יש לומר), אבל תכלס: מי יודע או יודעת?

נחזור לדרך בה פתחנו את הכתבה ונשאל את עצמנו: האם יכולנו לדמיין לפני עשר שנים את כל זה, בעודנו יושבים מול הטלוויזיה ומזפזפים את זמננו בין מאות ערוצים, או מתכנתים את הממיר להקליט סדרה או סרט?

שתפו עם חברים :
הוסף תגובה חדשה תגובות

רוצה להגיב או לשאול אותנו משהו?

האימייל לא יוצג באתר.