ינואר 2020

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

 

70%

הזינוק של מדד נדל”ן מתחילת השנה – הכי גבוה מכל המדדים בבורסה בתל אביב. איך ולמה?

אז קודם כל, המדד הוותיק הזה, שהושק לפני כ-15 שנה, כולל מניות של חברות נדל”ן יזמיות וגם של חברות נדל”ן מניב. בשנה האחרונה נהנו המניות בשני התחומים מעליות חדות, וחלק מחברות הנדל”ן אפילו הכפילו את שוויין.

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ענף הנדל”ן הוא הריבית. כמו שכולנו זוכרים, אין ריבית בישראל כבר הרבה מאוד זמן, וכמו שהדברים נראים כרגע – גם לא תהיה ריבית בעתיד הקרוב.

ריבית נמוכה היא גן עדן לתחום הנדל”ן, מכמה כיוונים:

חברות הנדל”ן יכולות “להתממן” בזול, כמו שאומרים בתחום, כלומר יש להן גישה להון במחיר נמוך.

בנוסף, ריבית נמוכה מתדלקת את תחום הנדל”ן, גם בישראל ובעולם המפותח כולו בעשור האחרון. ריבית נמוכה אומרת משכנתאות בריביות נמוכות, ואנחנו, הציבור, נוהר לקראתן. ב-11 החודשים הראשונים של השנה נלקחו בישראל משכנתאות בהיקף של 60.5 מיליארד שקל (!!), כך שעוד לפני סוף השנה, מדובר כבר בשיא של שלוש שנים. כמו שהדברים נראים כרגע, 2019 הולכת לשבור את שיא כל הזמנים.

ויש גם את תוכנית “מחיר למשתכן”, שממשיכה להניע את שוק הנדל”ן קדימה. היא מקפיצה את היקפי העסקאות בנדל”ן למגורים במידה ניכרת.

אז מה יהיה ב-2020? אם עוד לא יצא לכם ולכן לצפות בסירטון הקצר שהכנו, עם כל התחזיות – גם לנדל”ן – אז צפייה מהנה. הנה הוא כאן למטה.

 

<iframe width=”560″ height=”315″ src=”https://www.youtube.com/embed/WATNo2LWVbE” frameborder=”0″ allow=”accelerometer; autoplay; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture” allowfullscreen></iframe>

 

4.86%

זו התשואה שמציעות איגרות חוב מסוג “ערד” של ממשלת ישראל. כולנו מכירים אותן יותר בשמן האחר – איגרות חוב מיועדות, על שם יעודן – הן מונפקות בבלעדיות לקרנות הפנסיה בישראל.

אם אתם חוסכים בקרן פנסיה חדשה, כ-30% מהכסף בה מושקעים באיגרות חוב אלו. המשמעות היא שיש לכם תשואה מובטחת בשיעור של 4.86% בשנה, על 30% מהכסף.

גימלאים, המקבלים קצבה חודשית מקרן הפנסיה, נהנים מהתשואה הזו עבור כ-60% מכספם.

אם יש לכם קופת גמל וביטוח מנהלים – יש בהם אפס איגרות חוב כאלה (למעט מוצרים ותיקים מאוד).

ההיגיון שעומד מאחורי “המיועדות” הוא לספק סוג של רשת ביטחון עבור חלק מהחיסכון הפנסיוני, כאשר החלק האחר מושקע בשוק ההון, וחשוף לתנודות שלו.

אבל האם זו אכן רשת ביטחון? המממ… זהו שמתברר שממש לא תמיד.

מתברר ש”המיועדות” לא מעניקות יתרון לקרנות הפנסיה. נהפוך הוא, במחקר שנערך עבור המדינה בנושא הזה, התברר שהשקעה מלאה בשוק ההון הניבה תוצאות עדיפות – תשואות גבוהות יותר.

המשמעות היא שאם בודקים את תשואות קרנות הפנסיה מול קופות גמל, למשל, רואים שלא תמיד “המיועדות” תרמו לתשואה גבוהה יותר בקרנות הפנסיה.

אז עכשיו משרד האוצר והממונה על שוק ההון רוצים לבטל את “המיועדות”, ולהחליף אותן בתמיכה אחרת בחסכונות הפנסיונים שלנו: ביטוח תשואה.

מה זה ביטוח תשואה?

בתקופת החיסכון הכספים יושקעו במלואם בשוק ההון. כאשר תגיעו לגיל פרישה, יבדקו את התשואה ההיסטורית שלכם ויבחנו האם השגתם במשך השנים תשואה שנתית של לפחות 4.86%.

במידה שכן, נפלא.

היה ולא, תקבלו ביטוח תשואה על 30% מסך החיסכון שלכם. למעשה יוסיפו לכם תשואה של 4.86% על החלק שמגיע לכם.

האם זה טוב? זה לא טוב? כמו בערך בכל דבר בישראל, להרבה אנשים כבר יש המון דעות בנושא. אבל תכלס כמו שאומרת הקלישאה – הטבלה לא משקרת, והשוק מדבר בעד עצמו.

עכשיו, צריך לזכור שמעבר לכל זה מסתתר גם הרבה כסף. “המיועדות” עלו למדינה שמונה מיליארד שקל ב-2018, למשל, והיא מחפשת דרך לצמצם עלויות. במנגנון החדש המוצע – ביטוח תשואה – המדינה מעריכה שהיא תצטרך להתערב ולתמוך בפחות ממחצית החוסכים, כך שהעלות תרד.

ויש עוד משהו: מנגנון “המיועדות” הנוכחי אינו שיוויוני. בעלי שכר גבוה (וחיסכון גבוה, בהתאם) נהנים ממנו יותר, מה שאומר שככל שהרווחתם יותר, קיבלתם יותר תמיכה מהמדינה.

 

35%

שיעור הירידה במספר משקי הבית בישראל שנמצאים במינוס כרוני, תוך חמש שנים.

כיום, 22% ממשקי הבית מדווחים שהם היו במשיכת יתר בבנק במשך עשרה חודשים או יותר בשנה האחרונה. לפני חמש שנים המספר הזה עמד על 34%, כך שזו ירידה של 35% (או 12 נקודות האחוז).

עכשיו, נכון, זה עדיין מספר גבוה מאוד. המשמעות שלו היא שבערך כל אדם חמישי בישראל נמצא במינוס כרוני. אבל אנחנו מציעים להסתכל גם על חצי הכוס המלאה – הירידה המשמעותית תוך חמש שנים. אגב, במהדורות החדשות בטלוויזיה שסיקרו את הדו”ח הזה של הלמ”ס קשה היה למצוא את חצי הכוס המלאה, והן התמקדו בעיקר בריקה.

עוד מחצי הכוס המלאה: ל-59% ממשקי הבית לא היה בכלל מינוס בבנק. אפילו לא במשך חודש אחד.

עוד נתונים מעניינים מהסקר הזה מתייחסים לחובות והלוואות למיניהן. אז ל-27% מאיתנו יש משכנתה, מתוך זה, 31% באוכלוסייה היהודית ורק 4% באוכלוסייה הערבית בישראל.

חוץ ממשכנתה, ל-29% יש גם הלוואה, והגובה הממוצע שלה הוא 96 אלף ש”ח.

 

0.3%

שיעור האינפלציה בשנה האחרונה בישראל.

בשתי מילים: אין אינפלציה (או לפחות ככה מראה לנו שיטת המדידה הנוכחית בה המדינה עושה שימוש).

אנחנו כותבים כאן לא מעט על מדד המחירים לצרכן ואינפלציה, גם כי זה נתון שקשור מאוד לחיים עצמם של כולנו, וגם כי בשנים האחרונות נושא האינפלציה הפך להיות מרתק.

בכל העולם, כלכלנים וכלכלניות שוברים את הראש איך להסביר את זה שאין אינפלציה בעולם המפותח, למרות שהריבית נמוכה וגם שיעור האבטלה במצב לא רע בכלל. זה נוגד את כל התאוריות הכלכליות הבסיסיות, אלה שנלמדות בקורס מבוא לכלכלה בתואר הראשון.

אם נחזור לרגע לישראל, אז בנובמבר, למשל, ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4%, ירידה חדה מהצפוי, שהפתיעה את האנליסטים והכלכלנים.

אז מה ההסבר?

הבון טון בעולם הכלכלה כיום הוא להסביר את זה שאין אינפלציה בעולם בעיקר דרך השינויים הטכנולוגיים הרדיקליים שחלו בעשור האחרון. הכל מיוצר מהר, בכמויות ענק, באמצעות טכנולוגיות יצור מתקדמות ויעילות. הכל גם מגיע אלינו, הצרכנים, בלחיצת כפתור באתרים ברשת. מכיסוי לטלפון הסלולרי ועד ברזים לחדר האמבטיה. המשמעות של כל זה היא גם מחירים נמוכים יותר.  ועוד לא כתבנו מילה אחת על “בלק פריידיי” האחרון. 

שירלי יום-טוב

שירלי יום-טוב

שתפו: Share: