האם מדד המחירים לצרכן הוא בלוף?

שירלי יום-טוב, IBI בית השקעות

2016 היתה השנה השלישית ברציפות בה מדד המחירים לצרכן בישראל היה שלילי.

זה אומר שיש אינפלציה שלילית בישראל כבר שלוש שנים, כלומר, בתמונה הרחבה יש ירידת מחירים מתמשכת ואנחנו משלמים על דברים פחות מאשר שילמנו עליהם פעם.

האמנם?

יש כאלה, בישראל וגם בעולם, שחושבים שהמדד הוא בכלל בלוף. אחת השאלות הנפוצות בישראל בהקשר זה היא כיצד יכול להיות שמחירי הדירות בישראל זינקו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות בעוד שהמדד שלילי.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI, פותר את התסבוכת הזו ומסביר שבתחילת שנת 1999 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שינתה את אופן חישוב סעיף הדיור במדד, כדי ליישר קו עם שיטת החישוב הרווחת בעולם.

אם כן, סעיף הדיור מחושב על בסיס השינוי בשכר הדירה ולא על בסיס השינוי במחיר הדירות. הסיבה לכך היא שזה הקירוב הטוב ביותר לעלות הדיור, כי דירה אפשר לשכור ולא רק לקנות.

ואכן, שכר הדירה עלה בשיעור מתון בהרבה מאשר מחירי הדירות. זה בדיוק מה שגורם לפער בין תפיסת יוקר המחיה – או יוקר הדיור במקרה זה – למדד עצמו.

אוקי, אז הבנו את נושא הדיור. אבל, איך יכול להיות שיש צמיחה יפה בישראל ויש גם צריכה פרטית, אבל המדד שלילי כבר שלוש שנים?

רפי: אז בדרך כלל, תקופה כל כך ממושכת של ירידות מחירים מלווה באבטלה גבוהה או בירידה בפעילות הכלכלית, כלומר מיתון. אבל זה בהחלט לא המצב בישראל.

מה שפותר את הניגוד הזה זו ההתנהגות של הצרכן הישראלי בשנים האחרונות. הרי כולנו קונים, אבל אנחנו מודעים למחירים, אנחנו משווים ביניהם, ולא פחות חשוב בהקשר הזה – אם יש לנו אלטרנטיבה מעניינת באתרים בחו”ל, אנחנו מזמינים מהם וה-מ-ו-ן.

אמנם, אין נתונים רשמיים על מספר החבילות המגיעות לישראל, אבל כולנו רואים למשל מה קורה בחדרי החבילות בסניפי הדואר…

מה עוד מסביר מדד שלילי למרות שיש ביקושים?

התחרות. יש לא מעט ענפים בישראל שסובלים מרמת תחרות נמוכה, שמתחילה להתפתח בשנים האחרונות. יותר תחרות משמעה ירידת מחירים וזה חזק יותר יותר מאשר אבטלה נמוכה וצמיחה. אנחנו רואים בעצם שצד ההיצע השתפר.

לדוגמא, סלולר. בשנים האחרונות היתה עליה בביקוש לשירות סלולר, אבל המחירים ירדו כי המשק נפתח לתחרות.

דוגמא נוספת: ענף המזון. גם לאחר שלוש שנים של ירידת מחירים, עדיין רוב הבדיקות האוביקטיביות מראות שמחירי המזון בישראל גבוהים בכ-15% מרמתם המקבילה במדינות ה-OECD.

המחירים ימשיכו לרדת בגלל “רפורמת הקורנפלקס”, כלומר, המשק נפתח ליבוא של מוצרים רבים. אם פעם שילמנו על פסטה ברילה 12 ש”ח, היום אפשר למצוא אותה בכ-5 שקלים.

יש עוד מוצרים רבים שהוזלו, למשל גבינות צהובות תחת מותג פרטי של רשת קמעונאית ואפילו קפסולות קפה פופולריות.

כמובן שזה לא מסתיים בסלולר ובמזון. למשל, רפורמת השמיים הפתוחים הביאה לישראל המון חברות תעופה והוזילה את כרטיסי הטיסה.

כל אלה הם תהליכים שיעמיקו במשק הישראלי, כי הוא עדיין רחוק מתחרות אמיתית ברוב הענפים.