ביטוח מנהלים - לכבוד 100 מיליארד טועים

ספטמבר 2017

רונן מדמוני, מנהל תחום גמל והשתלמות ב-IBI

אומרים שמיליארד סינים לא טועים.

ובכן, בענף הפנסיוני בישראל יש יותר מ-100 מיליארד שקלים טועים.

אני מדבר על 100 מיליארד שקלים שמנוהלים בביטוחי מנהלים שהונפקו מיוני 2001 ואילך.

מאות אלפי חוסכים ששומרים בגבורה על מוצר פנסיוני נחות ושבויים בשבי מקדם הקצבה המובטח.

בהמשך נסביר למה.

ראשית, קצת היסטוריה
ביטוחי מנהלים נולדו בשנות ה-60 העליזות של המאה הקודמת. בראשית, הם נוצרו כמוצרי חסכון הוניים, כלומר נועדו לשלם למבוטח סכום חד פעמי (הוני).

אבל אי שם בתחילת האייטיז, אדריכלי חברות הביטוח הוסיפו לביטוחי מנהלים מנגנון קצבה. לא, הם לא באמת חשבו על הקצבה שלכם. היועץ הפנסיוני אבי אייכלר אומר שאחד התמריצים היה לתת פתרון למעסיקים ועובדים להצטרף למוצר הזה, בעיקר כדי להסדיר סוגיות מיסוי הנוגעות למענקי פיצויים.

וכך, ביטוחי מנהלים הפכו לדואליים, כלומר, ידעו לשלם גם קצבה חודשית וגם סכום חד פעמי.

באותן שנים תקנות המס קבעו שמי שימשוך קצבה ישלם עליה מס הכנסה (בהתאם למדרגות המס) ואילו מי שיבחר למשוך את הכסף באופן חד פעמי, יקבלם בפטור מלא ממס.

חברות הביטוח הניחו שרוב החוסכים יבחרו בערוץ המשיכה הפטור ממס ולכן לא התאמצו יתר על המידה בקביעת מקדם הקצבה. הן פשוט השתמשו בלוח תוחלת החיים שהיה קיים בענף, לוח שהתאים לתקופת המנדט הבריטי. מסיבה זו בביטוחי מנהלים ישנים יש מקדמי קצבה נמוכים מאוד.

אבל…הרי תמיד אומרים שאין ארוחות חינם, וגם כאן המדינה חיסלה את החגיגה.

בשנת 2000 המדינה טרפה את הקלפים ושינתה את החוק. החקיקה החדשה בענף אילצה את החוסכים בחברות הביטוח לבחור כבר אז בין הון לקצבה. החוק החדש הוחל על כספים שהופקדו החל משנת 2000 ואילך. כספים שהופקדו עד ערב החוק המשיכו וממשיכים עד היום ליהנות מהתנאים הישנים והמשופרים.

לכן, גם היום, לכל מי שאוחז בידו ביטוח מנהלים ישן, שנולד בשנות ה-90 ודרומה, יש שכבת כספים ותיקה, הנקראת “תגמולים עד שנת 2000” אותה ניתן למשוך בשני אופנים: קצבה חייבת במס הכנסה או סכום הוני פטור ממס.

המקדם, הקצבה וביטוח המנהלים החדש

אבל בואו נחזור לעניין שלשמו התכנסנו כאן: הקצבה ומקדם הקצבה בביטוח מנהלים.

אז בעקבות החוק, חברות הביטוח נלחצו כשהבינו שהחוסכים בביטוחי מנהלים ממש הולכים למשוך קצבה ועוד לכל חייהם רחמנא ליצלן, אז הן ניגשו מיד למלאכת בניית המקדם החדש.

כשנה וחצי לאחר מכן, ביוני 2001, הן השיקו ביטוחי מנהלים מעודכנים, בהם מקדמי הקצבה הותאמו לתוחלת החיים העדכנית ובייחוד לתחזית הצמיחה שלה.

בתרגום לעברית: התוצאה היא דור חדש של ביטוחי מנהלים נחות משמעותית מקודמו, ובעיקר נחות מהמתחרה העיקרי שלו, קרן פנסיה. הסיבה העיקרית לכך נעוצה במסלול הפרישה של ביטוח המנהלים.

הרי “הגרויסע גליק” של המקדם המובטח הוא הגנה מפני התארכות תוחלת החיים, לכאורה.

למה לכאורה? כי לא אחת שמעתי חוסכים מתגאים בכך שיש להם ביטוח מנהלים וגם אם תוחלת החיים תעלה, הם מוגנים. אממה, מה שהם לא יודעים זה שאת מקדם הקצבה המובטח ניתן לנצל רק במסלול פרישה, בו מבטיחה חברת הביטוח לשלם לכם קצבה לכל ימי חייכם, ובכל מקרה ב-20 שנה הראשונות, לכם או ליורשיכם.

מבלי להיכנס לאקטואריה ומדעי המקדם, ההבטחה הזאת עולה לכם ביוקר, מכיוון שהיא מגדילה משמעותית את המקדם. קצרה היריעה מלהסביר ,אבל אם תרצו לצלול לתוך זה אז האקטואר אליאור ויסברג הגדיר זאת היטב במסמך מקצועי המשווה בין ביטוח מנהלים לקרן הפנסיה.

הנה רק ציטוט משם:

“ביטוחי מנהלים הנמכרים כיום מבטיחים מקדם קצבה ומתנים זאת בתנאי אחד משמעותי: התחייבות המבוטח לבחור מסלול המשלם קצבה במשך 20 השנים הראשונות ללא תלות בחיי המבוטח. זאת אומרת שבעת חישוב מקדם הקצבה, חברת הביטוח אינה מביאה בחשבון תמותה במשך 20 השנים הראשונות, דבר המגדיל את המקדם באופן משמעותי“.

זאת נקודה חשובה, כי אם למשל תרצו לבחור במסלול אחר, המשאיר לבן או בת הזוג קצבה לכל ימי חייהם (ולא רק בטווח של 20 השנים הראשונות), יקבעו לכם את מקדם הקצבה לפי תוחלת החיים ביום הפרישה, כמו בקרנות הפנסיה. כלומר, אתם תגידו “להתראות” למקדם המובטח.

ולא רק זה. אלא שתמורת התענוג המפוקפק הזה, החוסכים בביטוחי מנהלים “חדשים” משלמים דמי ניהול גבוהים במיוחד.

זה פשוט: דמי ניהול גבוהים = פחות כסף בפנסיה

את המשמעות של דמי ניהול גבוהים כולנו כבר מבינים: הם מבטיחים בראש וראשונה שתגיעו לגיל פרישה עם סכום נמוך משמעותית. נמוך ממה? מהאלטרנטיבות: קרן פנסיה וקופת גמל.

כך נראית תמונת החיסכון של גבר בן 32, המשתכר 12,000 ₪ בחודש בכל אחד מהמוצרים הקיימים בשוק לחסכון פנסיוני: ביטוח מנהלים, קופת גמל וקרן פנסיה.

הייתי מסביר את הטבלאות, אבל אני חושב שאפשר לתת למספרים לדבר וכל המוסיף גורע.

אני אדגיש רק את השורה התחתונה שלהן: ביטוח מנהלים הוא מוצר נחות ביחס לקרן פנסיה וקופת גמל. קל לראות שדמי הניהול בביטוח מנהלים “אוכלים” את החסכון, ומותירים אתכם עם פחות כסף בתחילת הדרך הארוכה, שמתחילה ביום לאחר שפרשתם מעולם העבודה.

כך חישבנו:

תשואה: 4% בשנה.

חסכון צבור בגיל 32: 100 אלף ש”ח

עלויות ביטוח: בגמל וביטוח מנהלים – ללא ביטוח. בקרן פנסיה – ביטוח מינימלי ככל שניתן ולא לקחנו בחשבון איזון אקטוארי, כלומר היינו עדינים.

דמי ניהול: בקופת גמל מחקה מדד ובקרן פנסיה – ממוצעים. בביטוח מנהלים היינו שוב עדינים…

מקדמי קצבה: בקרן פנסיה – מתוך תקנון של מנורה מבטחים. בביטוח מנהלים – מתוך פוליסת “מגדלור” משנת 2007.

עכשיו, ברור שאתם יכולים לומר – אהההה, אבל הנחות החישוב צריכות להיות שונות כי…

חברים, אפשר לעשות אינסוף חישובים וטבלאות ולשחק עם כל הנתונים, עם דמי הניהול, עם עלויות הביטוח וכו’ וכו’, אבל חשוב להדגיש: הנחנו הנחות לגמרי מציאותיות.

אז מה עושים עכשיו? פתרונות?

טוב, חייבים לומר בכנות: זה לא כזה פשוט, אין פתרונות גורפים שמתאימים לכולם, כי לאנשים שונים יש צרכים שונים. אז צריך לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט.

בכל זאת נכתוב שלדעתנו שילוב בין קרן פנסיה לקופת גמל עשוי להניב תוכנית פנסיונית איכותית וטובה שאמורה לענות על הצרכים של רובנו. בעיקר לצעירים שבינינו, שלא זכו לתוכניות פנסיה ותיקות ומרופדות מהן נהנים הורינו.

אנחנו ממליצים תמיד להתייעץ עם בעל/ת רישיון פנסיוני, יש לנו כמה כאלה פה ב-IBI והם אפילו נחמדים.

ומשהו אחרון לפני שמתפזרים: הרי כל עניין “המקדם המובטח” נועד בשביל להבטיח הגנה מפני עלייה בתוחלת החיים, נכון?

המממ…אז למי שחושב שתוחלת החיים רק עולה, בכל מקום, הנה משהו מעניין, מגלובס, על הדבר המוזר שקורה בארה”ב.

אז, מוזמנים ליצור קשר, נוכל להיפגש ולהסתכל יחד על החסכונות שלכם לפנסיה, ומשם אולי לצאת לדרך טובה יותר.

Ronen_m@ibi.co.il