תוכן-מימון-לעסקים

1. בקרו בבנק, עדכנו, היו אתם היוזמים!

היו הראשונים להתריע בפני הבנק בגין חריגה צפויה בחשבון. בקרו מדי פעם בסניף והפכו את הבנק לשותף העסקי שלכם.

פעילות עסקית תקינה מחייבת ניהול תזרים מזומנים. אם זיהיתם כי החשבון צפוי להציג חריגה מן המסגרת המאושרת על ידי הבנק, היו הראשונים לדווח על כך לבנקאי/ת שלכם. זה יסייע לך לזכות בנקודות זכות מצד הבנק. ציינו בפניו/ה כי אתם פועלים להסדרת העניין באופן מיידי ושתפו אותו/ה בדרך הפעולה. אופי התנהלות כזה מהווה אינדיקציה לכך שקיים בחברה מנגנון שליטה ובקרה. זה מהווה איתות לבנק כי קיים בצד השני לקוח אחראי, המבין את השלכות החריגה.

כדי לחזק את הקשר עם הבנק, בקרו אחת לרבעון בסניף, שתפו במתרחש בחברה ובפרויקטים השונים עליהם אתם עובדים. ספרו על פעולותיכם למציאת מנועי צמיחה נוספים, אך עשו זאת באופן כזה שהבנק ירגיש שותף ולא יופתע כשהחשבון יציג גידול בהוצאות ובתשלומים.


2. בדיקת עלויות אשראי

בדקו אחת לחציון עלויות אשראי, ריבית ועמלות. צרכני אשראי נוטים לבחון רק את הריבית, אך קיימות עמלות נוספת שעלותן אינה מבוטלת.

בעת קבלת אשראי מהבנק באמצעות מסגרת חח"ד, הלוואה, מסגרת ניכיונות, ערבויות וכדומה, קיימת נטייה להתעלם מעלות העמלות ולהתמקח רק על הריבית. מנתונים שפרסם משרד הכלכלה עולה כי כ- 20% מעלויות האשראי הינן בגין עמלות בנקאיות כמו עמלת הקצאת אשראי, עמלת דמי ניהול חשבון, עמלת עריכת מסמכים, עמלת העברה ועוד.

לכן, מומלץ לבצע אחת לחציון תחשיב של העלויות בפועל, כלומר, היקף עלות האשראי (עמלה+ריבית) בחלוקה לסך המסגרות המנוצלות. שימו לב להשוות "תפוחים לתפוחים", כלומר לבחון את העלויות לאורך אותה תקופה – רבעון, חציון, שנתון.

מבדיקה שנעשתה למספר לא מבוטל של חברות נמצא כי לרוב הבנק טעה בתחשיביו או שתקופת ההטבה ביחס לתעריפון הבנק הסתיימה ללא ידיעת הלקוח.

חשוב לבדוק עלויות גם בבנקים מתחרים - זה עשוי לחסוך אלפי שקלים מדי שנה.


3. פיזור תיק האשראי

דאגו לפזר את תיק האשראי שלכם במספר בנקים. לא מומלץ "להתממן" באמצעות נותן אשראי יחיד המחזיק בכל "העוגה".

אחד הכללים המרכזיים בעולם המימון הינו פיזור תיק הנכסים, וזה נכון גם בעולם האשראי. לחברה בעלת מחזור גבוה מ- 10 מיליון ש"ח בשנה, הפועלת באמצעות חוב חיצוני כדוגמת אשראי בנקאי, כדאי לשקול פיזור תיק האשראי בין 2-3 בנקים מסחריים שונים. כל בנק כפוף למגבלות רגולטריות ודוגל במדיניות שמרנית בכל הקשור להעמדת אשראי נוסף. לכן, פיזור תיק האשראי יסייע בהגדלת סך האשראי המוקצה לחברה ובצמצום התלות, ויעניק גמישות בכניסה לפרויקטים נוספים. פיזור יאפשר לחברה גם ליהנות משירותים ייחודים שלעיתים אינם ניתנים בבנק מתחרה.


4. ניצול נכסים שוטפים ו/או קבועים כמנוף לאשראי נוסף

נצלו נכסים קיימים כדוגמת חוב לקוחות, שטרות לגביה, ציוד, מכונות, מלאי, קרקע וכדומה לטובת הגדלת היקף האשראי. השאירו את שעבוד הפעילות (שש"כ) כחלופה אחרונה.

לכל חברה יש נכסים. נכסים שוטפים כגון: שיקים של לקוחות (שטרות לגביה), חוב לקוחות, מלאי וכדומה, ונכסים קבועים כגון: ציוד, מכונות וקרקע. ניתן לנצל נכסים אלה ולהשתמש בהם כבטוחה עבור הגדלת היקף האשראי. לדוגמא, אם החברה מחזיקה בחוב לקוחות איכותי, המורכב מחברות בעלות סיכון אשראי נמוך ובעלות מוסר תשלומים תקין, ניתן להמחות את חוב הלקוח לבנק לטובת קבלת אשראי נוסף. שווי הנכס בכלל וחוב הלקוחות בפרט, מוערך על ידי כל בנק באופן שונה, תוך מתן משקל לפרמטרים חיצוניים כגון פוליסת ביטוח (ביטוח אשראי, ביטוח רכוש וכיו"ב) ומידע המתקבל מחברות האוספות מידע עסקי.

לעתים הבנקים ידרשו שעבוד שוטף כללי (שש"כ) לטובת האשראי הנדרש על ידכם. הותירו בטוחה זו כחלופה אחרונה, משתי סיבות. האחת, כי מנגנון זה כובל את החברה לבנק ומגביל אותה מ"להתממן" באמצעות הנכסים הקיימים ו/או לפנות לבנקים אחרים לקבלת אשראי נוסף. השניה, כי שש"כ לא תמיד מעריך את הבטוחות הקיימות בשיעור נכון.


5. התאימו את מסגרות האשראי לצרכי המימון בפועל

בדקו האם קיימת הלימה בין האשראי השוטף לאשראי לזמן ארוך.

בחברות שונות ניתן למצוא תיק אשראי המורכב ממסגרות אשראי לזמן קצר ולזמן ארוך.

מסגרות אשראי לטווח קצר: מסגרת חח"ד, און קול, הלוואות גישור קצרות מועד וכדומה. אלו מיועדות למימון פערי הון חוזר שוטפים (פערי עיתוי בין תקבולי הלקוחות בפועל לבין התשלומים לספקים ולהצטיידות במלאי). מכיוון שפערי הון חוזר הם מצב נתון בחברה, עליהם לקבל מענה קבוע (למשל, מסגרת חח"ד שאינה מתכלה).

מסגרות אשראי לזמן ארוך: הלוואה לתקופה העולה על שנה. מסגרות אלו מיועדות למימון רכוש קבוע כמו ציוד, מכונה וקרקע. הרעיון הוא שיתרתה של קרן הלוואה לזמן ארוך פוחתת מדי שנה, כדי להקביל לשווי הפוחת של הנכסים הקבועים.


6. שימוש באשראי חוץ בנקאי כנדבך שני לאשראי הבנקאי

אשראי חוץ-בנקאי מהווה מקור זמין, מהיר ונוח כאשראי משלים למערכת הבנקאית.

אשראי חוץ-בנקאי ניתן על ידי חברות שאינן בנק, בצורות שונות: פקטורינג לקוחות, מימון ספקים, מימון יבוא, ניכיון שיקים, ליסינג מימוני ועוד. אשראי מסוג זה מגדיל את מקורות האשראי העומדים לרשות החברה, מסייע במתן מענה יעיל לפערי הון חוזר ובשיפור תנאי הסחר מול ספקים (הנחת מזומן או הנחת כמות). אשראי חוץ-בנקאי משמש כ"שכבה שניה", מעל האשראי הבנקאי במקרים הבאים:

  • כמקור נוסף למימון פערי אשראי עתידיים שהבנק עשוי להימנע ממימונם.
  • במקרים בהם החברה הגיעה לניצול מקסימלי של מסגרות האשראי הבנקאיות.
  • כדי לסייע לחברה לנצל הזדמנויות עסקיות

בנוסף, אשראי חוץ-בנקאי לרוב אינו מבוסס על בטחונות פיננסיים ואינו נכלל בסך האובליגו הבנקאי. יש לציין כי לעיתים הבנקים מתקשים להדביק את קצב הגידול של חברות ונותנים מענה איטי ולפעמים אף מאוחר מדי. לכן, חשוב להבטיח את השימוש במסגרת נוספת, שתסייע בהתמודדות עם פערי עיתוי או "פיקים".

אשראי חוץ-בנקאי אמנם יקר מאשראי בנקאי, אך הוא זמין ונוח, ולכן פערי העלות-תועלת בין שני הערוצים הולכים ומצטמצמים.

שתפו עם חברים :