ברקסיט (1)

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI גמל והשתלמות


האם יציאת בריטניה - ה"ברקסיט" - משפיעה על אסטרטגיית ההשקעות של
IBI גמל והשתלמות?

לא. הדעה שלנו על השווקים הפיננסיים לא השתנתה החל מאפריל 2015, אז זיהינו שהם הגיעו לנקודה בה הם תומחרו גבוה, כלומר הפכו ליקרים. היו לכך שתי סיבות: האחת, רווחי החברות העסקיות נעצרו והשנייה היא האטה בצמיחה הגלובלית. מה שמחזיק את השווקים ברמתם הנוכחית הם שני גורמים: האחד, הריבית הנמוכה בכל מדינות העולם המפותח, והשניה, פעילותם של הבנקים המרכזיים בשווקים.

מהי משמעות ה"ברקסיט" לשווקים הפיננסיים?

ה"ברקסיט" הוא ארוע מפתיע נוסף עבור השווקים הפיננסיים - "ברבור שחור". השווקים יקרים ורגישים ויש מולם הרבה רוחות נגדיות בשנה האחרונה. אפשר לציין שני ארועים מפתיעים נוספים שקרו בחודשים האחרונים: האחד, פיחות היואן הסיני והשני, ירידת מחירי הנפט עד ל- 26 דולר לחבית בתחילת השנה. כמו ה"ברקסיט", גם שני אלה טלטלו את השווקים.

אבל, שני ארועים אלה היו כלכליים לגמרי, ואילו ה"ברקסיט" הוא ארוע פוליטי ברובו, בעל השלכות כלכליות מצומצמות. ההשפעה שלו היא בעיקר הכנסת מימד נוסף של אי-ודאות לשווקים.

החלק הכלכלי של ה"ברקסיט" קשור בעיקר לבנקים באירופה, אבל עוד לפני כן, נקודת החולשה של האיחוד האירופי היתה מגזר הבנקאות.

מתי יסתיימו הירידות בשווקים?

נראה שגל הירידות החדות הסתיים, אך התנודתיות עשויה להימשך לפחות בטווח הקרוב מכיוון שכאמור, השווקים "רגישים".

מה קורה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של IBI?

הקופות והקרנות מחזיקות בשיעור נמוך יחסית של נכסי סיכון (למשל, מניות ואגרות חוב קונצרניות, של חברות) בכלל, ומניות של בנקים אירופאיים בפרט.

ביום שישי 24 ביוני, עם פרסום תוצאות משאל העם בבריטניה, התחלנו לפעול נגד המגמה בשווקים - רכשנו מניות ואגרות חוב קונצרניות והמשכנו לעשות כך בתוך גל הירידות.

מה אני צריך/ה לעשות כחוסך/ת ב- IBI גמל והשתלמות?

חסכון בגמל והשתלמות הוא לטווח בינוני-ארוך ולכן חבל לבצע פעולות נמהרות רק על סמך מה שקרה בשווקים הפיננסיים בשבוע האחרון.

אולי זה המקום לחזור שוב על השקפתנו מהשנה האחרונה ביחס לשווקים הפיננסיים, לפיה עלינו להתרגל לתשואות נמוכות יותר מאלו שהתרגלו אליהן בשנים האחרונות, גם בחסכונות בגמל והשתלמות.

"ברקסיט" למתקדמים/ות

ואם אתם/ן רוצים/ות לצלול עוד לנושא המרתק הזה של יציאת בריטניה מהאיחוד, אז הנה כמה מלים מרפי גוזלן, כלכלן ראשי ב- IBI:

  • בריטניה. עשויה להיפגע מפרישתה מהאיחוד שכן האי-ודאות בנוגע להשלכות העזיבה צפויה לדרדר אותה למיתון. לבד מאי-ודאות שצפויה לבלום תהליכי קבלת החלטה על השקעות, קיים סיכון שלונדון תיפגע כמרכז פיננסי. גוש היורו הוא שותף הסחר הגדול של בריטניה ולכן צפויה פגיעה הדדית במהלך השנה הקרובה, שתורגש יותר באנגליה.

  • יורו-פאונד-דולר. סביר מאוד לצפות להרחבה מוניטארית קרובה בבריטניה ובגוש היורו, תגובה שתנסה מצידה לקזז את ההשלכות הכלכליות השליליות של העזיבה הבריטית. מהלכים אלה צפויים להוביל להיחלשות היורו והפאונד מול הדולר.

  • העולם. ההשפעה על הכלכלה הגלובלית צפויה להיות נמוכה יותר ומכאן גם צפי להשפעה מוגבלת בעוצמתה על השווקים הפיננסיים בעולם. עם זאת, עד להתבהרות סביר לצפות לעליית מדרגה בעוצמת התנודתיות בשווקים. מדדי המניות התאפיינו בשנים האחרונות בהתרחבות מכפילים, אך על רקע שחיקה ברווחיות החברות ורמת מכפילים גבוהה, לא סביר לצפות לעלייה בנכסי הסיכון מעבר לתיקונים הנובעים משינויים זמניים בפרמיית הסיכון הנתפסת. חשוב לציין כי הכלכלה העולמית לא נמצאת בשיא כוחה אלא במגמת האטה. ה- Brexit לכשעצמו לא ידרדר מהותית את כלכלת העולם אך אם יתרבו הכוחות האנטי-גלובליים, הדרך למיתון עולמי תהיה קצרה למדי.

  • ארה"ב. מידת הפגיעות של הכלכלה האמריקאית לארוע זה היא נמוכה ותורגש אם תירשם הרעה משמעותית בתנאים הפיננסיים - התחזקות הדולר, ירידה במחירי הנכסים והתרחבות מרווחי האשראי. כך או כך, ניתנה כרגע סיבה נוספת ל-FED להמשיך עם פסק הזמן שלקח מהעלאות ריבית עד להתבהרות האי-ודאות הפוליטית שנוצרה בעקבות תוצאות משאל העם.

  • ישראל. הצמיחה המקומית תמשיך להישען על הצריכה הפרטית, שכן  התמתנות הצמיחה באירופה תקשה על היצוא הישראלי, שסובל ממילא מחולשת הסחר העולמי ומעוצמת השקל. היצוא לאנגליה, המהווה כ- 7%-8% מסך היצוא התעשייתי, מתמקד בעיקר בענפי התרופות והכימיקלים ולכן הפגיעה בהיבט זה מוגבלת למדי.
שתפו עם חברים :