פסיכולוגיה

איתי ביכלר, IBI  בית השקעות
(נכתב באפריל 2014)

 

בואו נעשה ניסוי קטן. מציעים לך לקבל עכשיו 5 סוכריות טעימות או סיכוי של 50% לקבל 10 סוכריות. באיזו אופציה תבחר/י?

האם בחרת ב-5 סוכריות ודאיות? עכשיו נשנה קצת, ונציע לך סיכוי של 75% לקבל 10 סוכריות. האם זה משנה את החלטתך?

מחקר חדש שביצע ד"ר דינו לוי, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מצא כי רשת הקשרים במוח שמקבלת החלטות בהיבטים של כסף היא למעשה אותה רשת קשרים שמקבלת את כל ההחלטות היומיומיות שלנו, בהן החלטה על מזון וביגוד.

על ידי שימוש במכשירים לא פולשניים (fMRI ו- EEG)  דגם ד"ר לוי סדרת מטופלים ושאל אותם שאלות בנוגע לכסף, מזון ושתייה. הממצאים היו מעניינים. הסתבר כי למרות שהאיזורים שהיו פעילים במוח בעת קבלת החלטות על כסף היו שונים מאלו שהיו פעילים בעת קבלת החלטה על מזון, הרי שבשני סוגי השאלות, קשת הקשרים שפעלה במוח היתה זהה. מכאן עלתה הסברה ששנאת הסיכון שלנו היא עקבית וניתנת לחיזוי בכל תחומי החיים.

למעשה, המחקר בתחום הקרוי "נוירו-כלכלה" הוא כל כך מפותח שניתן כיום לייצר מפתח או מקודד של רמת שנאת הסיכון הכללית של אדם כלשהו, ולא רק בהחלטות הקשורות לכסף.

המונח המקצועי הוא The common currency network ולמעשה זהו הכלי שבאמצעותו אנחנו יכולים לנבא כיצד אדם ינהג בכל צומת החלטה, בין אם מדובר בהחלטת השקעה או האם לאכול ביג מק או סלט.

במחקר נוסף שערך ד"ר לוי נבדקה השפעת הרעב על שנאת הסיכון בהשקעה כספית. "מצאנו שככל שאנו רעבים יותר אנו נוטים להיות פחות שונאי סיכון. לא רק בעבור אוכל ומים אלא גם ביחס לכסף. "

או במילים אחרות, כשאנחנו רעבים או עייפים, ניטה להגיד: חיים רק פעם אחת, או לחילופין - מה כבר יש לי להפסיד?

לנו זה מאוד מזכיר את הפרסומת של סניקרס שטוענת "כשאתה רעב אתה לא עצמך...".

 

כיצד מחקרים אלה תורמים לנו כמשקיעים?

אני מניח שלרבים מכם יש דפוסי השקעה קבועים שאתם כבר יודעים לזהות בבואכם לקבל החלטת השקעה – אותו מפתח שד"ר  לוי מפנה אליו זרקור וגורס כי מדובר בהחלטה נוירולוגית במהותה.

עצם זיהוי דפוס שנאת הסיכון שלנו בכל התחומים יכול לעזור לנו להסתכל נכוחה על עצמנו וללמד אותנו על החולשות שלנו.

לדוגמא, אנחנו מזהים שכאשר אנחנו באים לקבלת החלטה שקיים בה רכיב סיכון, אנו נוטים להמנע מכך. אם לא נוח לנו עם דפוס זה או שאנו מרגישים בדיעבד שאנחנו "מפסידים מכך", חשוב שנדע לגוון את אופן קבלת ההחלטות ואולי לתת לאדם אחר שאנו סומכים עליו לקבל החלטות עבורנו בתחום זה.

(בדיוק לשם כך, לקוח שרוצה שמנהל תיק השקעות ינהל עבורו את כספו, עובר תהליך "ליבון צרכים". זהו סט שאלות שעוזרות לנתח את מידת שנאת/אהבת סיכון כדי שמנהל ההשקעות יוכל לקבל החלטות השקעה נבונות, המתאימות ללקוח).

וכמובן, מסקנה מתבקשת היא שכאשר אנחנו עייפים, רעבים או צמאים - זה אינו זמן טוב לקבל החלטות, קטנות כגדולות.

נוחו, שתו, אכלו משהו קל ורק אז גשו להתמודד עם הסוגיה שבפתחכם.

מי יודע, אולי המחקר של ד"ר לוי שווה לכם הרבה מאוד כסף.

עוד על התחום המרתק ניתן ללמוד בסרטון הבא:

שתפו עם חברים :