חיסכון-פנסיוני

ג'רי קוטישטנו ומתן לייבה, IBI גמל והשתלמות
(נכתב במאי 2015)

בשיעור הראשון בהשקעות אנו לומדים שהתשואה שנקבל על השקעה צריכה לפצות על הסיכון שנטלנו. אם כך, ככל שנשקיע בנכס מסוכן יותר, כך התשואה שנקבל צריכה להיות גבוהה יותר. אלא שבעולם הפיננסי של היום, בו הריבית במרבית מדינות העולם וגם בישראל היא אפס או קרובה לאפס, המשוואה של סיכון ותשואה משתנה.

בשנים האחרונות מתחוללת מלחמת עולם אדירה. זאת אינה מלחמה של טנקים, חיילים ומטוסים, אלא מלחמת מטבעות. מדינות העולם, המתאוששות מהמשבר הכלכלי של שנת 2008, מנסות לעשות הכל כדי לעזור לכלכלותיהן להתרומם. ככל שהמטבע המקומי חלש יותר, משק יכול לנצל טוב יותר את יתרונותיו היחסיים בעולם הגלובלי. כך היצואנים המקומיים מרוויחים יותר, יש פחות אבטלה והכלכלה מתאוששת במהירות גדולה יותר.

כלי הנשק החזק ביותר להחלשת מטבע הינו שיעור הריבית. ככל ששיעור הריבית נמוך יותר, כך אטרקטיביות ההחזקה במטבע קטנה וכך המטבע נחלש יותר. הראשונה להשתמש בנשק הקטלני היתה ארצות-הברית, שם הורידו את הריבית ל- 0% במטרה להחליש את הדולר. בהמשך הצטרפו אליה מדינות אחרות בעולם והשנה גם אירופה הצטרפה למלחמה. שם הורידו את הריבית באגרסיביות ואף הגדילו ונקטו בצעדים נוספים, והכל במטרה להחזיר את הצמיחה, לאושש את הכלכלה ולהוציא את אירופה מהבוץ הכלכלי שבו היא נמצאת בשנים האחרונות.

הדילמה של מנהלי ההשקעות

רק שבמלחמה כמו במלחמה. גם במלחמה הזאת יש מי שנפגע. כשהריבית הבסיסית במרבית שוקי העולם נושקת לאפס, המשקיעים מחפשים אפיקים אחרים להשגת התשואה. ובמרדף אחרי התשואה, זורמים הביקושים לעבר מגוון רחב של נכסי סיכון: אג"ח, מניות ונדל"ן. וכמו שאנו יודעים כשהביקוש עולה - עולים גם המחירים. מחירי הנכסים הגבוהים כיום הם תוצאה ישירה של הריבית האפסית המתמשכת. ואחרי שהורידו את הריבית לאפס ומיצו את "נשק הריבית", חלק גדול בהצלחה של המהלך הזה תלוי בהמשך החלשתו של המטבע המקומי במגוון דרכים יצירתיות, בין השאר, גם ריבית שלילית, הנהוגה כבר במספר מדינות באירופה.

כשמנהלי השקעות בוחנים בימים אלה אטרקטיביות של השקעות חדשות, הם נפגשים עם נכסים בשוק שהמחיר שלהם הוא גבוה והתשואות בהם נמוכות היסטורית וגם אבסולוטית, בהתחשב ברמות הסיכון המגולמות בהשקעה בסוג נכסים שכזה. במצב עולם כזה, האתגר שבניהול השקעות מתעצם. כבר לא מספיק לקנות אג"ח ממשלתי קצר "חסר סיכון", מכיוון שהתשואה שנקבל על ההשקעה היא 0%. לכן, בהינתן סביבת התשואות הנמוכות במרבית אפיקי ההשקעה, אחת השאלות המרכזיות שמנהלי השקעות שואלים עצמם בימים אלו היא באיזה אפיק השקעה כדאי ליטול את הסיכון ובאיזה אפיק השקעה כדאי לקחת צעד אחורה ולא להיכנס להשקעה, מכיוון שגם במצב עולם מושלם התשואה שנקבל לא מפצה על הסיכון שניקח לאורך הדרך.

מי הזיז את קופת הגמל שלי למניות?

וכך אנו עדים בשנים האחרונות לשני תהליכים מקבילים בתחום החיסכון הפנסיוני בישראל. במקביל לגאות בשווקים והתשואות הנאות בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אנו עדים לשינויים מהותיים בתמהיל ההשקעות של הגופים המוסדיים. בשנים האחרונות גדלה בהתמדה החשיפה למניות בכלל ובפרט למניות בשוקי חו"ל. במקביל, ירדה החשיפה במרבית הגופים המוסדיים לאג"ח ממשלתי. שתי המגמות המקבילות הללו הן תוצאה של ההבנה כי בהינתן ריביות אפסיות לאורך תקופה ארוכה, החברות נהנות מעלויות גיוס חוב נמוכות. לפיכך הן צפויות להציג תוצאות טובות ואם כך הוא הדבר, ניתן לומר באופן כללי שעדיף להחזיק את המניה של החברה ולא את האג"ח שלה. בנוסף, גדלה משמעותית ההשקעה של הגופים המוסדיים בנדל"ן באופן ישיר ובתחום הקרוי "נכסים אלטרנטיביים", המאגד בתוכו מגוון רחב של קרנות השקעה וקרנות גידור.

על-פי מרבית התחזיות בשוק, מצב העולם שתואר לעיל צפוי ללוות אותנו עוד זמן מה במרבית שוקי העולם. המשוואה של התשואה הצפויה לעומת הסיכון הגלום בהשקעות חדשות הופכת להיות פחות ופחות טובה, והדבר ימשיך להעסיק את מנהלי ההשקעות הרבה יותר מאשר הניתוח על המניה או האג"ח הספציפי. לא זאת בלבד, בהתחשב במצב העולם הנוכחי, גם אנחנו, כמתכננים פיננסים וכחוסכים, צריכים לשאול את עצמנו אחת לתקופה האם חל שינוי בטעמים שלנו לסיכון והאם השינויים בתמהיל ההשקעות שלנו, לרבות הגידול במרכיבי סיכון הספציפיים, מתאים לנו בעת הנוכחית.

שתפו עם חברים :